שלמה בר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה בר
שלמה בר
שלמה בר
לידה 25 ביוני 1943 (גיל: 80)
רבאט, מרוקו
שם לידה יוסף בן־גוזי
תקופת הפעילות 1967–הווה (כ־57 שנים)
סוגה מוזיקה אתנית, מוזיקת רוק, סול, מוזיקת עולם
חברת תקליטים הד ארצי
שלמה בר מופיע בפסטיבל ישראל לשלום בנווה שלום

שלמה בר (נולד ב־25 ביוני 1943 בשם יוסף בן־גוּזי) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין ומגיש רדיו ישראלי.

ביוגרפיה

בר נולד בעיר רבאט שבמרוקו ובשנת 1949 עלה עם משפחתו לישראל. גדל במעברת באר יעקב. עוד מגיל צעיר החל להתחבר למוזיקה ונחשב כאוטודידקט בתחומו.

ב־1976 שידך דודו אלהרר בין בר ובין תיאטרון חיפה, שעמד להעלות את מחזמר המחאה "קריזה". בר הלחין את השירים שכתב יהושע סובול וביצע אותם על הבמה. שניים מהשירים, "ילדים זה שמחה" ו"אצלנו בכפר טודרא", היו ללהיטים. לאחר מכן הקים בר את להקת "הברירה הטבעית". בשנת 1979 הוציא עם להקתו את התקליט הראשון הנועז, "אלי שורשים", שסימן את ראשיתה של המוזיקה המזרחית האליטיסטית ששילבה מוטיבים מערביים עם מוזיקה קלאסית צפון־אפריקנית ואסייתית. כמו כן הוא היה שותף למאבקים חברתיים־אומנותיים עם המשורר ארז ביטון (שגם תרם חלק משיריו לתקליטו הראשון) וגם עם הבמאי והמחזאי גבריאל בן שמחון, שהעלה את המחזה "מלך מרוקאי". השלושה סימנו חזית מזרחית תרבותית חדשה.

בר יצר סגנון מוזיקלי ייחודי, אשר כיום ניתן אולי לאפיין אותו כ"רוק מוזיקת עולם" – המושפעת ממוזיקה ערבית וצפון־אפריקנית מסורתית, מסגנונות הודיים ופרסיים וממזמורי תפילה, אך גם מרוק מתקדם של שנות ה־70. גם תוכני השירים היו שונים משירי פופ שרווחו ברדיו הישראלי בשנות ה־70, או מהמוזיקה של "זמרי הקסטות", ושילבו מחאה פוליטית נגד הפלייתם של בני עדות המזרח בישראל ונגד עוולות חברתיות אחרות. נוסף על כך השתמש בר לעיתים קרובות בסגנון לירי ובשירי משוררים.

מאז שנות ה־80 הופיעה להקתו בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם ואף ייצגה את ישראל מטעם משרד החוץ במופעים רבים. בנובמבר 2014 הוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[1] בשנת 2015 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע.

חיים אישיים

בר היה נשוי לרינה ולזוג נולד ילד אחד. משך 17 שנים היה בן זוגה של יעל אופנבך, ולהם שלושה בנים. כיום בר נשוי לזהרה בר.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

  • 1979 – "אלי שורשים"
  • 1980 – "מחכים לסמסון"
  • 1982 – "חוט שזור"
  • 1984 – "מתוך כלים שבורים"
  • 1988 – "מחוץ לחומות"
  • 1990 – "נדודים"
  • 1993 – "פעימות שחורות"
  • 1995 – "דוד ושלמה"
  • 1996 – "יחף"
  • 2006 – "עננים נמוכים"
  • 2010 – "בסוד תפילת ערער"
  • 2018 – "עד כלות נפש ואחריה"

אוספים

  • 2003 – "מים נאמנים"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ nrg תרבות, שלמה בר זכה לתואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2014
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0