פרנק קיטינג
 | |||||||
| פרנק קיטינג | |||||||
| לידה | סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | פרנסיס אנתוני קיטינג השני | ||||||
| שם לידה | דייוויד רולנד קיטינג | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרנסיס אנתוני קיטינג השני (באנגלית: Francis Anthony Keating II; ) הוא עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אוקלהומה ה-25 בשנים 1995–2003.
נכון ל-2021, קיטינג הוא אחד מארבעת מושלי אוקלהומה היחידים שכיהנו בשתי תקופות כהונה רצופות, והרפובליקני הראשון מביניהם. כמושל, הנהיג קיטינג את המדינה בעת הפיגוע באוקלהומה סיטי. תקופת כהונתו גם עמדה בסימנם של יישום רפורמה במערכת הרווחה וקיצוצים במיסים.
ראשית חייו
פרנק קיטינג נולד בסנט לואיס, מיזורי, כבנם של מרי אן (לבית מרטין) ואנתוני פרנסיס קיטינג. בעת לידתו הוא נקרא דייוויד רולנד קיטינג (David Rowland Keating), אך כאשר היה בן שנתיים, שונה שמו לפרנסיס אנתוני קיטינג השני.[1] עוד טרם מלאו לו שישה חודשים, עברה משפחתו לאוקלהומה והתיישבה בעיר טולסה. כנוצרי קתולי, למד קיטינג בבית הספר המכין קאסקיה הול בטולסה וסיים את לימודיו בו ב-1962. הוא למד באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה, שם הוא היה נשיא אגודת הסטודנטים ועורך עיתון הסטודנטים The Hoya, וב-1966 סיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה. ב-1969 הוא סיים לימודי תואר במשפטים בקולג' למשפטים של אוניברסיטת אוקלהומה, וגם שם הוא היה נשיא אגודת הסטודנטים.
עם סיום לימודי המשפטים, החל קיטינג את הקריירה שלו בכוחות אכיפת החוק. הוא מונה כסוכן מיוחד ב-FBI, עבר אל החוף המערבי, והיה אחראי על חקירת פעולות טרור באזור ועסק במשימות נוספות. לאחר שנים בחוף המערבי, שב קיטינג לטולסה, והיה לעוזר התובע המחוזי שם.
ב-1973 נבחר קיטינג לבית הנבחרים של אוקלהומה. הוא כיהן תקופת כהונה אחת, עד 1975, עת נבחר לסנאט של אוקלהומה. בסנאט הוא כיהן עד 1981, ובעת כהונתו בו הוא היה מנהיג המיעוט.
קריירה בממשל הפדרלי
הקריירה של קיטינג ב-FBI והתבלטותו במפלגה רפובליקנית באוקלהומה הניעו את הנשיא הנבחר רונלד רייגן למנות אותו כתובע הפדרלי של המחוז הצפוני של אוקלהומה. בתפקיד זה שימש קיטינג בשנים 1981–1983, ובחלק מזמן זה כיושב הראש של כל התובעים הפדרליים. הוא פרש ממשרה זו כדי להתמודד על מושב מחוז הבחירה הראשון של אוקלהומה בבית הנבחרים של ארצות הברית וניהל מערכת בחירות תחרותית שלא הספיקה כדי להביס את חבר בית הנבחרים המכהן מטעם המפלגה הדמוקרטית, יושב ראש ועדת התקציב של בית הנבחרים ג'יימס ג'ונס, שניצח בבחירות לאחר שזכה ב-52 אחוזים מן הקולות, אף על פי שהנשיא הרפובליקני רייגן הוביל את הבחירות במחוז.
זמן קצר לאחר השבעתו של רייגן לתקופת נשיאותו השנייה, הוא מינה את קיטינג כעוזר מזכיר האוצר ובהמשך קידם אותו לתפקיד עוזר התובע הכללי, התפקיד השלישי בחשיבותו במחלקת המשפטים של ארצות הברית. מינויים אלו הפכו את קיטינג לאיש אוקלהומה הבכיר ביותר בממשל רייגן. בתפקידים אלו כעוזר מזכיר האוצר וכעוזר התובע הכללי, פיקח קיטינג על סוכנויות אכיפת החוק הן במחלקת המשפטים והן במחלקת האוצר. אלו כללו את שירות המכס (אנ'), הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק וחומרי הנפץ, השירות החשאי, מכרזי ההכשרה הפדרליים לאכיפת החוק, לשכת בתי הכלא הפדרלית, שירות המרשלים של ארצות הברית, שירות ההגירה וההתאזרחות (אנ'), כל 94 התובעים הפדרליים ויחסיה של ארצות הברית עם האינטרפול.
בשלב מאוחר יותר בתקופת נשיאותו של רייגן, המשיך קיטינג לשמש בתפקידו במחלקת המשפטים כעוזר התובע הכללי. ב-1990 קידם הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש את קיטינג כיועץ המשפטי הראשי וכסגן מזכיר השיכון והפיתוח העירוני בפועל, התפקיד השני בחשיבותו במחלקת השיכון והפיתוח העירוני תחת המזכיר ג'ק קמפ. הוא המשיך לשמש כסגן המזכיר עד 1993. כפי שהיה בתקופת נשיאותו של רייגן, היה קיטינג איש אוקלהומה הבכיר ביותר בממשל הפדרלי גם תחת הנשיא בוש.
ב-14 בנובמבר 1991 מינה בוש את קיטינג לכהן בבית המשפט הפדרלי העשירי לערעורים, אך עם השליטה הדמוקרטית בוועדת המשפט של הסנאט, מועמדותו של קיטינג התמסמסה ולא נערכו שימועים בנוגע אליה עד לתום נשיאותו של בוש. הנשיא הבא, ביל קלינטון, בחר שלא להגיש את מועמדותו של קיטינג לתפקיד, ותחת זאת מינה את התובע הכללי לשעבר של אוקלהומה, רוברט הרלאן הנרי, שבסופו של דבר אושרה מועמדותו.
מושל אוקלהומה
הבחירות לכהונה הראשונה
ב-1994, לאחר שנתיים כאזרח פרטי, זכה קיטינג במועמדות המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל אוקלהומה. בבחירות הכלליות הוא התמודד מול מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ק מילדרן, ונגד המועמד העצמאי וס ווטקינס, ובהם הוא זכה בכמעט 47 אחוזים מהקולות. התמודדותו של ווטקינס, חבר בית הנבחרים לשעבר מטעם הדמוקרטים, סייעה ללא ספק לקיטינג להיבחר. ווטקינס זכה בקולות שככל הנראה היו ניתנים למילדרן, אם הבחירות היו אך ורק בין מילדרן לבין קיטינג. 233,300 הבוחרים שהצביעו לווטקינס, עלו במספרם על 171,000 הקולות שהיוו את ההפרש שבזכותו ניצח קיטינג. ב-9 בינואר 1995 הושבע קיטינג כמושל אוקלהומה ה-25. הוא היה הרפובליקני השלישי שאי פעם כיהן במשרת המושל.
הפיגוע באוקלהומה סיטי
ערך מורחב – הפיגוע באוקלהומה סיטי
ב-19 באפריל 1995, שלושה חודשים לאחר השבעתו של קיטינג כמושל, נחרב הבניין הפדרלי על שם אלפרד פ. מורה באוקלהומה סיטי בפיגוע באוקלהומה סיטי, שבו איבדו את חייהם 168 איש, ויותר מ-800 איש נפצעו. הפיצוץ גרם להרס או לנזק של יותר מ-300 בניינים בסביבה הקרובה, הותיר כמה מאות אנשים חסרי בית וגרם לסגירתם של בתי עסק רבים.
המושל קיטינג גייס את צוותי החילוץ וההצלה כדי לנהל את המשבר. יותר מ-12,000 איש לקחו חלק בפעולות החילוץ וההצלה בימים שלאחר הפיצוץ. התגובה ההומניטרית הלאומית והעולמית הייתה מידית ומדהימה. קיטינג הכריז על מצב חירום, בכך התאפשר לסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום להפעיל 11 מצוותי החילוץ וההצלה האורבניים שלה לסיוע בפעולות באתר האסון.
תשומת הלב הלאומית הגיעה לשיאה ב-23 באפריל כאשר הנשיא ביל קלינטון, יחד עם המושל קיטינג והכומר בילי גרהאם נאמו באוקלהומה סיטי. בשבועות שלאחר הפיצוץ פסקו פעולות ההצלה והבניין פוצץ במלואו. בזכות פעולותיו שלו ושל רעייתו קאתי קיטינג, משך קיטינג הן את תשומת הלב הלאומית והן את תשומת הלב העולמית על רקע מאמציו לסייע לקורבנות הפיגוע ובני משפחותיהם. קיטינג דאג גם להקמת קרן סיוע לקורבנות בסכום של 6 מיליון דולר, שתספק מלגות ללימודים בקולג' לילדים שאיבדו את הוריהם באסון.
תקופת כהונתו הראשונה
קיטינג התווה את סדר היום של ממשלו, כאשר רבות מיוזמותיו צלחו, על אף עוינותו התכופה של בית המחוקקים המדינתי שנשלט על ידי הדמוקרטים. רבות מהצעותיו של קיטינג היו צעדי מדיניות שנועדו לצמיחה ולרפורמה באוקלהומה. אלה כללו רפורמות במערכת החינוך, הגנת הסביבה, הקלה במיסים, סלילת כבישים, פיתוח כלכלי, ביטחון הציבור, ואכיפת חוק קשוחה יותר. קיטינג יצר שותפות פרטית-ציבורית כדי להבטיח טיפול בשכבות החלשות לצד תוכנית חזקה לחינוך בריאותי.
הצלחתו המשמעותית הראשונה של קיטינג הייתה העברת החוק הראשון לרפורמה חברתית, הראשון בארצות הברית, ב-1995.[2][3] הצלחת החוק שימשה דוגמה לחוק הרפורמה החברתית של הנשיא ביל קלינטון ב-1996. קיטינג הצליח לשפר את מצב הכבישים בכל רחבי אוקלהומה מבלי להעלות מיסים.
קיטינג יישם מדיניות חנינות קשוחה יותר וחקיקה שיצרה פסקי דין מבוססים על אמיתות. הוא גם לא חנן נידונים למוות. קיטינג העלה את משכורותיהם של המשרתים בכוחות המזוינים של אוקלהומה, שלפני כן היו הנמוכות ביותר בארצות הברית, ולאחר מכן ניצבו במקום ה-24 בגובהן. הוא מינה כוח מיוחד שפיקח באופן הדוק יותר על תעשיית הבשר המדינתית.
ב-1998 היה קיטינג המושל הראשון בחמישים שנה שהצליח לבצע קיצוץ במס ההכנסה המדינתי. צעד זה, בשילוב עם הפחתת מס המכירות, מס הרכוש, ומס האבטלה, היו לקיצוץ הרחב ביותר במיסים בהיסטוריה של אוקלהומה עד לאותה נקודת זמן.
הבחירות לכהונה השנייה
בבחירות של 1998 התמודד קיטינג מול מועמדת הדמוקרטים, לאורה בויד, האישה הראשונה שזכתה במועמדות של אחת משתי המפלגות הגדולות למשרת מושל אוקלהומה. בבחירות אלו הוא זכה בניצחון סוחף, והיה לשני מבין ארבע מושלים בתולדות אוקלהומה שכיהנו בשתי תקופות רצופות, והרפובליקני היחידי שעשה זאת עד לבחירתה של מרי פאלין לכהונה שנייה ב-2014.
תקופת כהונתו השנייה
ב-11 בינואר 1999 הושבע קיטינג לכהונתו השנייה כמושל, שבה הוא החל בסדר יום פרוגרסיבי, שהתמקד בעיקר בסוגיות החינוך. בנאום ההשבעה שלו הציב קיטינג לאוקלהומה ארבעה יעדים:
- העלאת ציוני מבחני ה-ACT לממוצע הארצי עד 2005.
- הפחתת שיעור הגירושין באוקלהומה ל-50 אחוזים עד 2010.
- הבטחת קבלת תואר בקולג' לאחד מכל שלושה תושבי אוקלהומה עד 2010.
- העלאת ההכנסה לנפש באוקלהומה כך שתגיע לממוצע הלאומי עד 2025.
קיטינג התמקד בעיקר בנושא החינוך. הוא הגדיל את ההוצאה על בתי ספר, חינוך טכנולוגי מקצועי, וחינוך גבוה בכל רחבי המדינה ולראשונה נפתחו בתי ספר עצמאיים במימון המדינה. צעדי המדיניות וההמלצות שלו בתחום החינוך שהוגשו על ידו לבית המחוקקים, הובילו להשקעות נרחבות, מעל 100 מיליון דולר, בחינוך גבוה. ב-2000 העלה קיטינג את שכר המורים ביותר מ-3,000 דולר לשנה, העלאת השכר הגבוהה ביותר למורים באוקלהומה אי פעם. קיטינג גם הצליח להוביל לפתיחתם בפעם הראשונה של מוסדות חינוך גבוה בטולסה. בסדר היום החקיקתי שלו נקבע שכל תלמידי אוקלהומה ילמדו מתמטיקה במשך שלוש שנים, ואנגלית, היסטוריה ומדעים במשך ארבע שנים לפני שיסיימו את לימודיהם.
לצד היעדים שהוצבו בנאום ההשבעה שלו, התייחס קיטינג ללידות מחוץ לנישואים, לנגע הסמים, ולהתעללות בילדים. באמצעות רתימת ממשלת המדינה, קבוצות קהילתיות, וארגונים דתיים, הוא ארגן יוזמה בכל רחבי המדינה לחיזוק מוסד הנישואים.
קיטינג נאבק למען ביצוע רפורמה במערך הפיצויים לעובדים, ולחקיקת חוקים להבטחת הזכות לעבוד על בסיס ההרכב הפוליטי של בית המחוקקים של אוקלהומה. הוא התאים את צעדי המדיניות שלו, מינה שופטים חדשים לבית המשפט לפיצויי עובדים, ונקט בצעדים נוספים לשלוט בהעלאת פיצויי העובדים. היה עליו להמתין שנתיים כדי לראות את חזונו מתגשם. ב-2001 קיבל בית המחוקקים החלטה על תיקון לחוקת המדינה שעל פיו ננקטו צעדים נגד ארגוני העובדים למען זכות העובדים לעבוד. מאבקו בן שש השנים של קיטינג הגיע לסופו כאשר ב-21 בספטמבר אותה שנה אושר התיקון.
כפי שעשה בתקופת כהונתו הראשונה, שאף קיטינג לבצע קיצוצים נרחבים במיסים. כדי להפחית מיסים נוספים, עלה בידו להעביר הפחתה במס ההכנסה וליצור מערכת של מענקי הכנסה כדי להטיב עם העניים. בנוסף לכך, בחסותו של קיטינג, ביצעו מנהיגי שתי המפלגות בבית המחוקקים חקירה של מערכת המיסוי המדינתית, מתוך מטרה לערוך בדק בית במערכת כולה. במסגרת חקירה זו הוצע ביטול מוחלט של מס ההכנסה באוקלהומה.
קיטינג חתם על חוק שיפוט פלילי שבמרכזו עמדה רפורמה בחוק "האמת במתן גזר דין" (Truth in sentencing).
במסגרת יוזמות חקיקתיות נוספות, חתם קיטינג על ביטול התוכנית השנתית לבדיקת כלי רכב. הוא גם העלה את שכרם של הסוהרים ושל שוטרי התנועה.
בין שאר הישגיו של קיטינג נמנה מיזם סלילת הכבישים הגדול ביותר בהיסטוריה של אוקלהומה והנהגת המדינה במהלך סופות הטורנדו הקשות של 1999. גולת הכותרת של הישגיו היה גיוס של יותר מ-20 מיליון דולר בתרומות פרטיות להשלמת בנייתה של הכיפה על גבי בניין הקפיטול המדינתי. מלכתחילה כשהוקם הבניין, הוא תוכנן להיבנות עם כיפה, אך התקציב לכך אזל בשל מלחמת העולם הראשונה.
בבחירות לנשיאות של 2000 נחשב קיטינג למועמד אפשרי לזכות במועמדות המפלגה הרפובליקנית כסגן הנשיא תחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.
בשל הגבלת הכהונה בחוקת אוקלהומה, נמנע מקיטינג להתמודד על כהונה שלישית, ובמקומו נבחר כמושל בראד הנרי.
לאחר סיום כהונתו
.jpg)
ב-2002 הוציא קיטינג ספר ילדים על ההומוריסטן מאוקלהומה ויל רוג'רס. ב-2006 הוא הוציא ספר ילדים נוסף על תאודור רוזוולט. ב-2008 הוא פרסם את ספר הילדים השלישי שלו על משפטו של הצ'יף האינדיאני "דוב עומד" (Standing Bear). ספר הילדים האחרון שלו יצא לאור ב-2012 אודות ג'ורג' וושינגטון. קיטינג גם שימש במועצות המנהלים של הארכיון הלאומי של ארצות הברית, של קרן ג'יימסטאון, של של מועצת העיר הפדרלית ושל מאונט ורנון. במועצת העיר הפדרלית הוא היה נשיא המועצה ובמאונט ורנון הוא היה יושב ראש המועצה המייעצת. כיום הוא מתגורר במקלין שבווירג'יניה.
קיטינג ורעייתו קאתי קיטינג הם הוריהם של שלושה ילדים. ב-2001 התמודדה קאתי קיטינג ללא הצלחה בבחירות על מועמדות המפלגה הרפובליקנית על המושב של אוקלהומה בבית הנבחרים של ארצות הברית שהתפנה על ידי סטיב לרגנט. ב-2006 התמודד בנם צ'יפ קיטינג ללא הצלחה כמועמד המפלגה הרפובליקנית על מושב בבית הנבחרים של אוקלהומה.
ב-2 בדצמבר 2006 העלה בעל הטור רוברט נובאק את האפשרות שקיטינג עשוי להיות מועמד המפלגה הרפובלקנית בבחירות לנשיאות של 2008.[4] ב-20 בדצמבר אותה שנה ביקר קיטינג בקולומביה, קרוליינה הדרומית, שם הוא דיבר בפני קבוצה של תומכי המפלגה הרפובליקנית על אפשרות זו.[5] ב-17 בינואר 2007 הוא צוטט בעיתון Tulsa World כמי שדחה את האפשרות להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2008.[6] סיבותיו להחלטה זו היו הכנותיהם למרוץ לנשיאות של הסנאטור ג'ון מקיין ושל מושל מסצ'וסטס לשעבר, מיט רומני. בפברואר 2007 הופיע קיטינג בספרטנבורג שבקרוליינה הדרומית והביע את תמיכתו במועמדותו של מקיין.[7]
לאחר כהונתו כמושל קיבל קיטינג על עצמו את משרות הנשיא והמנהל הכללי של המועצה האמריקאית למבטחי חיים, האיגוד המקצועי של ענף ביטוחי החיים וקרנות הגמלאות. מזכיר המדינה של אוקלהומה בממשלו של קיטינג, מייקל האנטר, שימש לצד קיטינג בגוף זה כסגן הנשיא וכמנהלן הראשי. ב-1 בינואר 2011 היה קיטינג לנשיא למנהל הכללי של איגוד הבנקאים האמריקאים.[8]
קיטינג שימש כחבר בכוח המשימה להורדת החוב הלאומי ובנציבות הדיור של מרכז המדיניות הדו-מפלגתי.[9][10]
ב-4 בפברואר 2006 הצטרף קיטינג כשותף במשרד עורכי הדין "הולנד ונייט".[11]
ב-14 במרץ 2017 מונה קיטינג על ידי מושלת אוקלהומה מרי פאלין כחבר במועצת המנהלים של אוניברסיטת אוקלהומה.[12]
באפריל אותה שנה יצר קיטינג סרטון של דקה בו הוא הביע את חרטתו על תמיכתו באנרגיית רוח בעת כהונתו כמשול. "עשינו שגיאה... הייתה זו פורענות עבור משלמי המיסים".[13]
קישורים חיצוניים
- פרנק קיטינג באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- פרנק קיטינג באתר החברה ההיסטורית של אוקלהומה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Newest First Family Structured, Diverse". Oklahoman.com. November 13, 1994.
- ^ Welfare Reform in Oklahoma Archived December 18, 2010, at the Wayback Machine, Oksenate.gov Issue Papers
- ^ History of the Oklahoma Department of Human Services Archived June 12, 2015, at the Wayback Machine
- ^ Robert Novak, Hamstringing Bush, Townhall, Dec 02, 2006
- ^ Keating visits South Carolina while mulling presidential run, WISTV.com, Dec. 21, 2006.
- ^ JIM MYERS, Keating's plans don't include the White House, Tulsa World, Jan 17, 2007.
- ^ Novak, Robert. Bill's Displeasure: McCain's New Backer Archived February 20, 2008, at the Wayback Machine Townhall.com
- ^ Kaper, Stacy; Cheyenne Hopkins (November 23, 2010). "ABA Names Frank Keating New CEO". American Banker.
- ^ "Debt Reduction Task Force Members". Archived from the original on December 13, 2010.
- ^ "Housing Commission Members - Bipartisan Policy Center". bipartisanpolicy.org. Archived from the original on April 28, 2013.
- ^ Wilson, Megan R. (February 4, 2016). "Former head of Bankers Association to Holland & Knight". TheHill.
- ^ "Former Gov. Keating named to University of Oklahoma Board of Regents". Oklahoman.com. March 14, 2017.
- ^ "Frank Keating "Big Mistake" 60 Sec. Ad".
מושלי אוקלהומה 
| ||
|---|---|---|
|
32907099פרנק קיטינג