רוברט קר (מושל אוקלהומה)

רוברט קר
Robert S. Kerr

רוברט קר
לידה	אדה, הטריטוריה האינדיאנית, ארצות הברית
פטירה	וושינגטון הבירה, ארצות הברית
שם מלא	רוברט סמואל קר
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות רוזהיל, אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית.
סנאטור מטעם אוקלהומה 3 בינואר 1949 – 1 בינואר 1963 (14 שנים)
מושל אוקלהומה ה־12 11 בינואר 1943 – 13 בינואר 1947 (4 שנים) סגן מושל אוקלהומה ג'יימס ברי → ליאון פיליפס רוי טרנר ←

רוברט סמואל קר (באנגלית: Robert Samuel Kerr;‏ ) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מאוקלהומה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אוקלהומה ה-12 בשנים 1943–1947, הראשון מבין מושלי המדינה שנולד על אדמתה, וכסנאטור מטעמה מ-1949 ועד מותו. טרם הגיעו לפוליטיקה, הקים קר חברת נפט. כפוליטיקאי פעל קר למען משאבי הטבע, ומורשתו כוללת נתיבי מים שמחברים את נהר ארקנסו למפרץ מקסיקו.

ראשית חייו

הבקתה ליד אדה בה נולד רוברט קר.

רוברט קר נולד בבקתת עץ במחוז פונטוטוק, ליד העיר אדה, שכיום משמשת כמקום מושב המחוז, שבטריטוריה האינדיאנית. הוא היה בנם של ויליאם סמואל קר, חוואי, פקיד ופוליטיקאי, ושל מרגרט אלודה רייט. לגידולו של קר ברוח הבפטיזם של דרום ארצות הברית הייתה השפעה עמוקה על חייו. אמונותיו הדתיות לא רק שהובילו אותו ללמד בבית ספר של יום ראשון ולהתנזר ממשקאות חריפים בבגרותו, הם גם סייעו לשאיפותיו הפוליטיות במדינה בה הבפטיסטים היו העדה הדתית הגדולה בה. כבר בשנתו האחרונה בבית הספר התיכון הוא התקבל לאוניברסיטה הבפטיסטית של אוקלהומה שבעיר שווני. בהמשך הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת איסט סנטרל שבאדה. לזמן קצר הוא למד משפטים באוניברסיטת אוקלהומה עד שמצבו הכלכלי אילץ אותו ב-1916 לנשור מהלימודים. ב-1917, כאשר נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, קיבל קר מינוי כלוטננט משנה בצבא ארצות הברית. הוא לא השתתף בקרבות, אך הוא עשה שימוש במעורבותו הפעילה במשמר הלאומי של אוקלהומה ובליגיון האמריקאי כדי לקדם את הקריירות העסקית והפוליטית שלו. לאחר המלחמה שב קר ללמוד משפטים בהדרכתו של שופט מעירו. ב-1922 הוא עבר את מבחני לשכת עורכי הדין, אך כישלון עסקי שלו בשנה שקדמה לכך הותיר אותו בחובות כבדים. ב-1919 נשא קר לאישה את רבה שלטון. ב-1924, בעת שכרעה ללדת תאומות, נפטרה רבה יחד עם שתי הבנות. בשנה שלאחר מכן, נשא קר לאישה את גרייס ברין, הבת הצעירה של משפחה עשירה מטולסה. לשניים נולדו ארבעה ילדים.

קר עשה שימוש בקשרים של משפחתו החדשה כדי להיכנס לעסקי הנפט יחד עם גיסו, ג'יימס אנדרסון, כשותף. ב-1929 כבר הייתה חברת קידוחי הנפט אנדרסון-קר למשגשגת במידה כה רבה, כך שקר נטש את עיסוקו בעריכת דין כדי להתמקד בעסקי הנפט. ב-1936 פרש אנדרסון מהחברה, ודין א. מקגי, הגאולוג הראשי לשעבר של חברת הנפט פיליפס, הצטרף לחברה, שב-1946 שינתה את שמה ל"קר-מקגי תעשיות נפט". החברה גיוונה את עסקיה לקידוחי נפט ברחבי העולם ועסקה בעיבוד של דלקים ומינרלים, כולל אורניום והליום.

ראשית הקריירה פוליטית

בשנות ה-30 הקנו לקר עושרו וקשריו העסקיים כוח רב בפוליטיקה של המפלגה הדמוקרטית באוקלהומה. הוא פעל לגיס תרומות למושלים א. ו. מרלנד וליאון פיליפס. ב-1940 הוא נבחר כנציג אוקלהומה בוועדה הדמוקרטית הלאומית. שנתיים לאחר מכן הוא התמודד על מועמדות המפלגה למשרת מושל אוקלהומה, וניהל את מסע הבחירות שלו הן כתומך הניו דיל והן כתומך בתפקידה החשוב של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. הדמוקרטים באוקלהומה היו מפולגים בנוגע למדיניותו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, ובכך הפך מסע הבחירות שלו למריר וצורב. קר ניצח ניצחון דחוק בבחירות המקדימות והמשיך וניצח גם בהפרש קטן בבחירות הכלליות. הוא היה מושל אוקלהומה הראשון שנולד על אדמתה.

מושל אוקלהומה

קר בתקופת כהונתו כמושל.

ארבע שנות כהונתו של קר כמושל היו לנקודת מפנה בפוליטיקה ובכלכלה של אוקלהומה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, היו יחסי הרשות המבצעת עם הרשות המחוקקת לבביים, בעיקר בשל מנהיגותו הסבלנית של קר. כאשר לא עסק בטיפוח היחסים עם המחוקקים, הוא הכין את המדינה לסערות הכלכליות שלאחר המלחמה. קר נסע יותר מ-400,000 מילים כדי למכור את המוצרים שיוצרו במדינה ואת הפוטנציאל שלה בכל רחבי ארצות הברית. שלא באופן מקרי, דחיפתו זו של קר גם הקנתה לו הון פוליטי. ב-1944 הוא נבחר לשאת את הנאום המרכזי בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, שם הוא היה דמות מובילה מאחורי הקלעים של בחירתו של הארי טרומן כסגן נשיא ארצות הברית. במהלך מלחמת העולם השנייה, על אף נטייתם של אנשי אוקלהומה להרחיק מעליהם את הממשלה הפדרלית, קידם קר את הקשרים עם הממשלה, ביודעו כמה חשובות המשרות והפעילות הכלכלית ליצירת שגשוג במדינה. אוקלהומה הייתה לביתם של תעשיות ביטחוניות רבות ומקום לעריכת אימונים לכוחות המזוינים. לאחר המלחמה הוא קרא להגדלת ההוצאה כדי לאפשר לפיתוח הבתר-מלחמתי של המדינה. את מסעותיו לקידומה של המדינה ברחבי ארצות הברית הוא עשה גם על חשבונו הפרטי.

בפוליטיקה הארצית

קר היה בין 12 המועמדים להיבחר על ידי הוועידה הארצית של הדמוקרטים ב-1944 כמועמדים לסגן הנשיא כעמית למרוץ של רוזוולט בבחירות לנשיאות שהתקיימו באותה שנה. הוא עשה שימוש בהצלחתו כמושל כקרש קפיצה לסנאט של ארצות הברית ב-1948. על אף שאיפותיו הלאומיות של קר, הוא תמיד שם את מה שהחשיב כאינטרסים של אוקלהומה במקום הראשון. שלא כמו רבים מעמיתיו הוא הזניח סוגיות שתפסו כותרות בעיתונים, כולל האנטי-קומוניזם, יחסי החוץ וזכויות האזרח (אף על פי שב-1956 הוא חתם על "המניפסט הדרומי" והצביע בעד חוק זכויות האזרח של 1957 והתיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית), לטובת סוגיות גשמיות יותר כמו מדיניות הנפט ועבודות ציבוריות. הוא האמין שהרווח של תושבי אוקלהומה יהיה גבוה, ושהם יתמכו בו באופן רחב, אם הוא יתמקד בסוגיות הכלכלה.

סנאטור

קר, כיושב ראש ועדת האווירונאוטיקה ומדעי החלל של הסנאט, יחד עם ורנר פון בראון, בטקס הנחת אבן הפינה למרכז טיסות החלל מרשל.

במרוץ צמוד היה קר למושל אוקלהומה הראשון שנבחר לסנאט. לזמן קצר היו לו שאיפות לנשיאות ב-1952, אך לא עלה בידו להשיג את מועמדות מפלגתו., תחת זאת הוא הקדיש את כוחותיו לבניית הקריירה שלו בסנאט.

האקטיביזם של קר בנוגע לרגולציה על הנפט הקנה לו עד מהרה בקרב עמיתיו מוניטין כמגן נאמן של אזורו והאינטרסים המיוחדים שלו, כולל של חברת הנפט הפרטית שלו. אישיותו העצימה את הרושם הראשוני הזה. עמיתיו של קר החשיבו אותו כמתדיין מבריק שהכה בהלם את יריביו עם תשוקתו ובקיאותו בפרטי המדיניות.

בעקבות אכזבתו ב-1952, נטש קר את כל תקוותיו להיות למועמד לנשיאות והטיל את יהבו באופן מוחלט לעבודת החקיקה. הוא יצר בריתות עם הסנאטורים מהדרום ומהמערב ששלטו בסנאט, כולל ריצ'רד ראסל מג'ורג'יה ולינדון ג'ונסון מטקסס. על שני ידידיו אלו הוא סמך מאוד. הוא גם הסתמך על הכנות בעבודת הוועדות כדי לדחוף לפיתוח כלכלי אזורי.

מערכת השיט של נהר ארקנסו, שנודעה גם כ"מערכת הניווט של נהר ארקנסו על שם מקללן-קר", הייתה למטרה המרכזית של קר במהלך שנותיו בסנאט. מיזם פדרלי זה, בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, התמקד בצפון-מזרח אוקלהומה, קידם פיתוח מסחרי ותעשייתי בהיקף של יותר מ-3 מיליארד דולר באגן נהר ארקנסו במהלך השנתיים שלאחר השלמת בנייתו ב-1971. חלק זה של אוקלהומה, שבעבר היה מוזנח, עלה עד מהרה כמרכז כלכלי אזורי.

בנוסף לכך כיהן קר כחבר בכמה מוועדות המפתח של הסנאט, כשהבולטות ביניהן היו ועדת הכספים וועדת הסביבה והעבודות הציבוריות של הסנאט. הוא היה יושב הראש של ועדת האווירונאוטיקה ומדעי החלל של הסנאט מ-1961 ועד למותו.

כאיש תעשיית הנפט, קידם קר אינטרסים של נפט וגז טבעי ודחף לשימור משאבי הטבע. ברוח דבריו של אביו: "כדי להקים משפחה עליך להחזיק בשלושה דברים - אדמה, עצים ומים".

לתבונה החקיקתית של קר, בשילוב עם השינויים במנהיגות הקונגרס, הייתה השפעה בהעצמת חשיבותו של ג'ון פיצג'רלד קנדי כבעל ברית לתוכניות שנרקמו בגבעת הקפיטול. בסוגיות של אינטרסים משותפים, כמו חלל ומיסוי, שיתף קר פעולה עם קנדי כדי להבטיח הצלחה משותפת. אך בתחומים בהם היו השניים חלוקים בדעותיהם, כמו סוגיית מערכת הבריאות, עמד קר למכשול לנשיא. בינואר 1963 סיכם העיתון וול סטריט ג'ורנל את מערכת היחסים בין השניים באופן מוגזם משהו: "מר קנדי ביקש, מר קר החליט".

מותו

רוברט קר נפטר ב-1 בינואר 1963 בוושינגטון הבירה כתוצאה מהתקף לב בו לקה מוקדם יותר באותו יום. בתחילה נטמן קר באחוזת הקבר המשפחתית באדה, אך מאוחר יותר הוא הועבר לבית הקברות רוזהיל שבאוקלהומה סיטי.

הנצחתו ומורשתו

מראה מן האוויר של תא השיט והסכר על שם רוברט קר, שיוצרים את מאגר המים על שם רוברט קר על נהר ארקנסו באוקלהומה.

כתב ה-Associated Press הסכים במאמר שפורסם זמן קצר לאחר מותו עם כותרת של מאמר שנכתב קודם לכן בעיתון The Saturday Evening Post. בשני המאמרים הוא כונה "המלך הבלתי מוכתר של הסנאט".

מורשתו העיקרית של קר באוקלהומה היא סדרה של מיזמי מערכות מים וסכרים שהפכו את נהר ארקנסו למערכת תעלות פנימית. במהלך כהונתו כמושל, הוא היה עד לייאוש שגרמו ההצפות של נהר ארקנסו ויובליו בשל רדידותו של הנהר, שמנעו מהתעבורה הימית בו מלהגיע לאוקלהומה. החוק הראשון שהוא יזם בעת כהונתו בסנאט היה הקמת ועדת הבדיקה של נהרות ארקנסו, הנהר הלבן והנהר האדום, שתכננה את פיתוח הקרקע והמים באזור. קר נפטר לפני שזכה לראות את פרי עבודת הוועדה, מערכת הניווט של נהר ארקנסו שנקראה על שמו ועל שם הסנאטור ג'ון מקללן, שהיה שותף ליוזמה, והייתה סדרה של 18 תאי שיט וסכרים שאפשרו ניווט מטולסה ועד נהר המיסיסיפי.

עשרות בתי ספר, מבנים, כבישים, רחובות, פארקים, ארגונים ואירועים באוקלהומה קרויים על שמו של קר. הבולט ביותר הוא הקטע של הרחוב השני, בין שדרת א. ק. גיילורד ובין שדרות קלאסן, שבמרכז אוקלהומה סיטי, שקרוי שדרות רוברט ס. קר. מסמכיו משנות כהונתו כמושל וכסנאטור, כולל נאומיו, שמורים במרכז קארל אלברט שבאוניברסיטת אוקלהומה.

ב-1956 נכנס קר להיכל התהילה של אוקלהומה.

מותו של קר תרם לקשיים של הנשיא קנדי בשדה החקיקה ב-1963, שנה שעמדה בסימן תום השליטה של המפלגה הדמוקרטית בפוליטיקה של אוקלהומה.

ביקורת

במאמר שפורסם במגזין CounterPunch, שכותרתו הייתה "כיצד קנו הבנקאים את וושינגטון: הפוליטיקאים הזולים שלנו", ציין העיתונאי אנדרו קוקברן מקרה של מעשה שחיתות משנות ה-50: "רק לפני דור אחד בלבד, הפגינו המחוקקים שלנו גישה בריאה יותר כלפי אלו שביקשו עזרה. בזיכרונותיו המאלפים 'לדחוף ולסחור - וידויים של עובד גבעת הקפיטול', נזכר העוזר הפרלמנטרי בסנאט, בובי בייקר, במאמציו לאסוף חצי מיליון דולר במזומן שדרש הסנאטור רוברט קר מאוקלהומה מענף החסכונות וההלוואות באוקלהומה תמורת תיקונים בחקיקה לטובתם".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט קר בוויקישיתוף

• רוברט קר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• רוברט קר באתר החברה ההיסטורית של אוקלהומה (באנגלית)
• רוברט קר באתר Oklahoma Digital Prairie (באנגלית)
• המלך הבלתי מוכתר של הסנאט מתוך אתר הסנאט של ארצות הברית (באנגלית)
• רוברט קר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32790374רוברט קר (מושל אוקלהומה)