א. ו. מרלנד
א. ו. מרלנד | |||||||
לידה | פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | פונקה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | ארנסט וייטוורת' מרלנד | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות אוד פלווס, פונקה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
|
ארנסט וייטוורת' מרלנד (באנגלית: Ernest Whitworth Marland, נודע גם כ-E. W. Marland; ) היה עורך דין, איש תעשיית הנפט ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1933–1935, ולאחר מכן ועד 1939 כמושל אוקלהומה העשירי. כאיש המפלגה הדמוקרטית יזם מרלנד את "הליטל ניו דיל" (Little New Deal) באוקלהומה במהלך השפל הגדול, ופעל להקל על מצוקתם של המובטלים במדינתו, ולבנות תשתיות כהשקעה בעתיד.
מרלנד צבר הון בעסקי הנפט בפנסילבניה במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, ובאוקלהומה במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, ואיבד אותו בשתי הפעמים בשל התנודתיות של הענף. בשיא עושרו בשנות ה-20, בנה מרלנד אחוזה בפונקה סיטי שבאוקלהומה שנודעה בשם "ארמון הערבות" (Palace of the Prairies), לאחר שהכיר לאליטה החברתית המקומית את העיסוק בציד שועלים ובפולו. אחוזתו הוכרה כציון דרך היסטורי. מעון מרלנד-פריז, ביתו לשעבר בשדרות גרנד שבפונקה סיטי, רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.
למרלנד ולאשתו הראשונה וירג'יניה לא נולדו ילדים. כדי לחלוק את עושרם וכדי לסייע לאחותה של וירג'יניה, מרגרט רוברטס ולמשפחתה, הם אימצו ב-1916 את שני ילדיהם, ג'ורג' ולידי, שהיו אז בגיל 19 ו-16. בני הזוג מרלנד שלחו אותם לבית ספר פרטי והעניקו להם הזדמנויות נוספות. שנתיים לאחר מותה של וירג'יניה ב-1926, בוטל אימוצה של לידי, ומרלנד נשא אותה לאישה. היא הייתה רעייתו בעת שכיהן בבית הנבחרים ובעת שכיהן כמושל.
ראשית חייו
ארנסט מרלנד נולד בפיטסבורג, פנסילבניה. אביו היה בעל טחנת קמח בעיר, שבערוב ימיו התפאר בכך שמעולם לא הוכרזה שביתה בטחנת הקמח שלו ושעובדיו זכרו אותו כמי שהיה "תמיד הוגן לפועלים". תכונה זו של אביו של מרלנד נטעה בו את האמונה בקפיטליזם ואת ההבנה בחשיבות יחסי עבודה תקינים.
מרלנד התחנך בבתי ספר פרטיים. את לימודי הקולג' ולימודי המשפטים הוא עשה במסלול מהיר, וב-1893, כשהיה בן 19, הוא קיבל כבר את התואר שלו במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן.
נישואים ומשפחה
שלא כמו רוב הגברים בתקופתו, העדיף מרלנד להמתין עם הקמת משפחה עד אשר יתבסס כלכלית. ב-1903 הוא נשא בפילדלפיה לאישה את מרי וירג'יניה קולינס, שנודעה בשם וירג'יניה. ב-1907 הוא כבר היה מיליונר כתוצאה מעסקי הנפט שלו בפנסילבניה, אך הפסיד הון כתוצאה משפל כלכלי. יחד עם משפחתו הוא החליט לעבור לאוקלהומה, שם הם הגיעו להצלחה מחודשת כתוצאה מהשגשוג בענף הנפט שם. לזוג מרלנד לא היו ילדים משלהם.
ב-1916, כדי לסייע לאחותה של וירג'יניה, מרגרט רוברטס, ולבעלה ג'ורג', וכדי לחלוק את עושרם, אימצו מרלנד ורעייתו את שני ילדיהם: ג'ורג' ולידי, שהיו אז בגיל 19 ו-16, בהתאמה. הם שלחו אותם לבתי ספר פרטיים והעניקו להם הזדמנויות נוספות להתקדם בחיים. נישואיהם של בני הזוג מרלנד נקטעו עם מותה של וירג'יניה כתוצאה מדלקת ריאות ב-1926.
שנתיים לאחר מכן, בוטל האימוץ של לידי רוברטס. ב-1928 נשא אותה מרלנד לאישה בפילדלפיה. היא הייתה אז בת 28 והוא בן 54. השניים היו נשואים עד למותו של מרלנד ב-1941.[1]
קריירה עסקית
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשפטים, שב מרלנד לפיטסבורג, שם הוא החל לעסוק בעריכת דין במגזר הפרטי. הוא החל לגלות עניין בגאולוגיה, ונכנס לפעילות בתעשיית הנפט המתפתחת של פנסילבניה. הוא השקיע כספים בקידוחים חדשים וחברות חדשות, וכשהיה בן 33, הוא הפך כבר למיליונר שבנה את עצמו במו ידיו.
באותה שנה, איבד מרלנד מיליונים בפאניקה של 1907 (אנ'). ב-1908 הוא כבר היה מרושש וחסר עבודה. בתקווה להתחיל חיים חדשים, עברו מרלנד ורעייתו למדינה החדשה שהוקמה אז, אוקלהומה. הם התיישבו בפונקה סיטי, שם חידש מרלנד את קריירת הנפט שלו.
בתחילה הקים מרלנד את "חברת ראנץ' אויל 101". הוא הצליח בצבירת הונו מחדש, וב-1920 ניתן היה להעריך את הונו ב-85 מיליון דולר (יותר מ-1.18 מיליארד דולר בערכים של 2021). באותה שנה הוא הקים את חברת הנפט מרלנד בפונקה סיטי, ושימש כנשיאה. ב-1928 השתלט על החברה השתלטות עוינת ג'ק מורגן הבן והיא מוזגה עם חברת הנפט והתחבורה הקונטיננטלית (Conoco). אימפריית הנפט של מרלנד קרסה, הוא סולק מהחברה ובמקומו כנשיא החברה מונה דן מורן. בפעם השנייה בחייו הפסיד מרלנד את כל הונו.
חבר בית הנבחרים
על אף הרקע העסקי שלו, מרלנד לא היה איש המפלגה הרפובליקנית. היחס לו זכה מידיו של מורגן ושאר הענקים המונופוליסטים במזרח, גרמו לו לסלוד מהם, והובילו אותו להיות חבר המפלגה הדמוקרטית. מרלנד תמך במדיניות הניו דיל של פרנקלין דלאנו רוזוולט החל מראשית נשיאותו של זה האחרון. בזכות קשריו עם רוזוולט, הוא נבחר ב-1932 כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השמיני של אוקלהומה. עד לבחירתו לא אויש מושב זה על ידי אף דמוקרט במשך 15 שנים.
מרלנד כיהן בבית הנבחרים תקופת כהונה אחד בשנים 1933–1935. הוא דחה הצעה להיבחר לכהונה שנייה לאחר שהציג את מועמדותו בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל אוקלהומה, במקומו של המושל המכהן ויליאם מארי. מרלנד ניצח הן בבחירות המקדימות, והן בבחירות הכלליות שהתקיימו בנובמבר 1934 והיה למושל אוקלהומה העשירי.
מושל אוקלהומה
ב-15 בינואר 1935 הושבע מרלנד כמושל אוקלהומה העשירי. אשתו השנייה ובתו המאומצת לשעבר, לידי רוברטס מרלנד, הייתה לגברת הראשונה של אוקלהומה.
עד מהרה יזם מרלנד תוכנית שנודעה כ"ניו דיל הקטן" (Little New Deal). מלכתחילה, הן בית הנבחרים והן הסנאט של אוקלהומה לא אהדו את תוכניותיו של מרלנד. בית המחוקקים היה מעוניין יותר בהפחתת הגרעון המדינתי העצום, שבמונחים כספיים של ראשית המאה ה-21 הגיע לכרבע מיליארד דולר. מרלנד, שהיה תומך נלהב של רוזוולט, הביע את הצורך של ממשלת המדינה לפעול בשיתוף הממשל הפדרלי למציאת משרות ולתמיכה במשפחות הנזקקות.
על אף מאמציו של מרלנד, רוב הפוליטיקאים של אוקלהומה מעולם לא התחברו למדיניות הניו דיל. הצעדים שבית המחוקקים ציפה שיינקטו היו הפחתת המיסוי על משקי הבית, הגדלת הסיוע למערכת החינוך, והעלאת מס המכירות המדינתי לשני אחוז. מרלנד הגיש הצעת חוק לייחוד כספי גביית מס המכירות לסיוע לנכים, לקשישים ולילדים.
באותה עת הגיע מספר המובטלים באוקלהומה לכ-150,000 ומספר הנזקקים הגיע לכ-700,000. מרלנד ביקש מבית המחוקקים שיקים ועדה שתתווה את המדיניות לפיתוח התשתית הפיננסית של המדינה באמצעות השקעות שייצרו כלכלה מגוונת יותר. בית המחוקקים הקים וועדה של 15 חברים לתכנון ולמשאבים. הוועדה פעלה בשיתוף פעולה עם מנהל עבודות הקדמה (אנ') כדי ליצור משרות באמצעות מיזמי עבודות ציבוריות כמו בניית סכרים ושתילת עצים. מחלקת הכבישים המדינתית הרחיבה את עבודות הסלילה שלה ויצרה אלפי משרות. אתרים היסטוריים חודשו, חפירות ארכאולוגיות בוצעו כדי לזהות ולשמר משאבי טבע, ובוצע טיוב במשאבי טבע אחרים.
אף על פי שלא עלה בידו של מרלנד לאזן את תקציב המדינה, הוא הקים את משטרת התנועה של אוקלהומה ואת נציבות הנפט הבין-מדינתית. באמצעות נציבות הנפט, הסכימו שש מדינות שבהן הופק נפט להנהיג שימור של משאבי הנפט ולהנהיג תעריף נפט הוגן. הגוף המנהל של הנציבות הייתה וועדה, שמרלנד נבחר כנשיאה הראשון.
עד לתום כהונתו כמושל יזם מרלנד יותר מ-1,300 מיזמים של מנהל עבודות הקדמה, ויצר משרות ליותר מ-90,000 תושבי אוקלהומה.
כהונתו של מרלנד כמושל אוקלהומה הסתיימה ב-9 בינואר 1939. לאחר תום כהונתו הוא שב לפונקה סיטי וניסה להקים מחדש את חברת הנפט שלו. ב-1940 הוא ניסה להתמודד שוב על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך נוצח על ידי המועמד הרפובליקני.
מותו והנצחתו
ארנסט וייטוורת' מרלנד נפטר בפונקה סיטי ב-3 באוקטובר 1941, בגיל 67, כתוצאה ממחלת לב. הוא נטמן בבית הקברות אוד פלווס שבעיר.
אחוזתו, הבנויה בסגנון איטלקי, אחוזת א. ו. מרלנד המונה 55 חדרים, ושעוצבה על ידי האדריכל ג'ון דאנקן פורסייט, הוכרזה ב-1977 כציון דרך היסטורי לאומי.
ביתו הקודם של מרלנד, השוכן בשדרת גרנד שבפונקה סיטי, הכולל שטח של שמונה אקרים של גנים, רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.
קישורים חיצוניים
- א. ו. מרלנד באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- א. ו. מרלנד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- א. ו. מרלנד באתר החברה ההיסטורית של אוקלהומה (באנגלית)
- The Marland Family (באנגלית)
- א. ו.מרלנד באתר The Political Graveyard (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
מושלי אוקלהומה | ||
---|---|---|
|
32778954א. ו. מרלנד