ג'ורג' ניי

ג'ורג' ניי
George Nigh
	ג'ורג' ני
לידה	מקאליסטר, אוקלהומה, ארצות הברית
שם מלא	ג'ורג' פטרסון ניי
מדינה	ארצות הברית
	3 בינואר 1979 – 12 בינואר 1987; (8 שנים)
סגן מושל אוקלהומה	ספנסר ברנרד
	→ דייוויד בורן הנרי בלמון ←
	6 בינואר 1963 – 14 בינואר 1963; (9 ימים)
	→ ג'. האוורד אדמונדסון הנרי בלמון ←
	9 בינואר 1967 – 3 בינואר 1979; (12 שנים)
תחת מושלי אוקלהומה	דיואי ברטלט ; דייוויד הול ; דייוויד בורן
	→ ליאו וינטרס ספנסר ברנרד ←
	12 בינואר 1959 – 6 בינואר 1963; (4 שנים)
תחת מושל אוקלהומה	ג'. האוורד אדמונדסון
	→ קאובוי פינק ויליאמס ליאו וינטרס ←
	1 ביולי 1992 – 30 ביוני 1997; (5 שנים)
	→ ביל לילרד ו. רוג'ר וב ←
	1951–1959; (כ־8 שנים)
	1951–1959; (כ־8 שנים)

ג'ורג' פטרסון ניי (באנגלית: George Patterson Nigh;‏ ) הוא פוליטיקאי אמריקאי מאוקלהומה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אוקלהומה ה-17 וה-22, וכסגן מושל אוקלהומה ה-8 וה-10. הוא היה מושל אוקלהומה הראשון שנבחר לשתי תקופות כהונה רצופות, והראשון שניצח בכל 77 מחוזות המדינה. בנוסף, שני מקרים של התפנות משרת המושל הובילו לכהונתו של ניי כמושל בעודו מחזיק בתפקידו כסגן המושל.

לאחר תום כהונתו כמושל, שימש ניי כחבר במועצת המנהלים של רשת חנויות הכלבו JCPenney, כנשיא אוניברסיטת מרכז אוקלהומה, וכדירקטור ויועץ ליחסי ציבור בבנק הבינלאומי למסחר. טרם בחירתו למשרותיו הפוליטיות היה ניי מורה וחבר בית הנבחרים של אוקלהומה. מאז מותו של ג'ון פטרסון, מושל אלבמה, ביוני 2021, ניי הוא ותיק כל מושלי מדינות ארצות הברית לשעבר מבחינת מועד השבעתו.

ראשית חייו

ג'ורג' ניי נולד במקאליסטר, אוקלהומה לווילבר ר. ניי ולאירן קרוקט ניי. בשנים 1945–1946 הוא שירת בצי ארצות הברית, וב-1951 סיים את לימודיו בקולג' המדינתי איסט סנטרל שבעיר אדה שבאוקלהומה. ניי נותר רווק עד לאחר סיום כהונתו הראשונה כמושל. לאחר מכן הוא הכיר את דונה מאשברן, שהייתה אם לבן, ונשא אותה לאישה. בהמשך נולדה לזוג בת אחת.

קריירה פוליטית

בשנים 1951–1959 שימש ניי לסירוגין כחבר בבית הנבחרים של אוקלהומה וכמורה בבתי הספר הציבוריים במקאליסטר. במהלך כהונתו כמחוקק, הוא הגיש הצעת חוק לקביעת שיר הנושא מתוך המחזמר אוקלהומה! כשיר הרשמי של המדינה.^[1]

כהונה ראשונה כסגן מושל

ב-1958 התמודד ניי בבחירות על משרת סגן מושל אוקלהומה. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית הוא הגיע למקום השני לאחר קאובוי פינק ויליאמס עם 80,727 קולות (18.77 אחוזים) שהצביעו עבורו מול 176,171 הקולות (40.97 אחוזים) שהצביעו עבור ויליאמס.^[2] בסבב ההצבעה השני הביס ניי את ויליאמס כאשר זכה בקולותיהם של 302,050 מצביעים (61.32 אחוזים) מול 190,530 הקולות (38.68 אחוזים) שקיבל ויליאמס.^[3] ויליאמס עצמו הגיע גם הוא למקום השני בבחירות המקדימות למשרת סגן המושל של 1954 לאחר סגן המושל המכהן ג'יימס ברי, ולאחר מכן ניצח את ברי בסיבוב ההצבעה השני. בבחירות הכלליות של 1958 ניצח ניי את מועמד הרפובליקנים ג'ורג' ב. שריט בניצחון סוחף של 384,431 קולות (76.86 אחוזים) מול 100,068 הקולות (20.01 אחוזים) שקיבל שריט.^[4] ניי כיהן כסגן מושל אוקלהומה מ-12 בינואר 1959 ועד 3 בינואר 1963. בהיותו אז בן 31, היה אז ניי לצעיר סגני המושלים בכל מדינות ארצות הברית.^[1]

בבחירות למשרת מושל המדינה שהתקיימו ב-1962 הוגבל המושל ג'. האוורד אדמונדסון מלהתמודד בשל הגבלת כהונה שהייתה נהוגה אז על פי חוקת אוקלהומה. בשל כך החליט ניי להתמודד בעצמו בבחירות על משרת המושל. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית הוא הגיע למקום הרביעי עם 84,404 קולות (15.8 אחוזים) שהצביעו עבורו, לאחר המפקד הלאומי של הלגיון האמריקאי פטרסון מור, איש העסקים ו. פ. אטקינסון, והמושל לשעבר ריימונד גארי.^[5] בסבב ההצבעה השני ניצח אטקינסון, שנוצח בבחירות הכלליות על ידי מועמד הרפובליקנים הנרי בלמון. אך עדיין לניי הייתה הזדמנות לכהן כמושל. ב-1 בינואר 1963 הלך לעולמו הסנאטור המכהן והמושל לשעבר רוברט קר. חמישה ימים לאחר מכן התפטר אדמונדסון כדי לאייש את מושבו של קר בסנאט. כסגן המושל ירש אותו ניי, ובתוקף סמכותו למנות סנאטור מחליף, הוא מינה את אדמונדסון לאייש את מושבו של קר בסנאט. ב-14 בינואר הסתיימה תקופת כהונתו הקצרה של ניי לאחר שבלמון הושבע כמושל.

כהונה שנייה כסגן מושל

ב-1966 התמודד ניי שוב בבחירות למשרת סגן המושל. בבחירות המקדימות של הדמוקרטים לא התייצב מולו שום מתמודד נוסף והוא נבחר ללא התנגדות. בבחירות הכלליות הוא גרף 328,580 קולות (51.5 אחוזים).^[6] ניצחונותיו בבחירות לשתי תקופות הכהונה הנוספות כסגן המושל היו גדולים יותר, כאשר ב-1970 הוא זכה ב-382,249 קולות (57.41 אחוזים) ובבחירות של 1974 הוא גרף 545,686 (72.36 אחוזים) מקולות הבוחרים.^[7]^[8] ניי כיהן כסגן מושל אוקלהומה החל מ-9 בינואר 1967 ועד 3 בינואר 1979, 16 שנים, ובכך היה לסגן מושל אוקלהומה השני באורך כהונתו. ב-1969 סייע ניי לקבוצה של סטודנטים בקולג'ים להקים ולממן את "בית המחוקקים הבין-מכללתי של אוקלהומה" (Oklahoma Intercollegiate Legislature), שעד היום משמש כתוכנית למודל ממשלתי של הקולג'ים, ובו מיוצגים מעל עשרים קולג'ים ואוניברסיטאות מכל רחבי אוקלהומה.^[9]

מושל אוקלהומה

ב-1978, כאשר המושל המכהן דייוויד בורן החליט שלא להתמודד בבחירות לכהונה נוספת, הציג ניי את מועמדותו. בבחירות המקדימות של הדמוקרטים הוא הגיע למקום הראשון עם 276,910 קולות (49.94 אחוזים), וכמעט הצליח להימנע מסיבוב בחירות שני מול התובע הכללי של אוקלהומה, לארי דרברי, שזכה ב-208,055 קולות (37.53 אחוזים).^[10] על כל פנים, בסיבוב ההצבעה השני הביס ניי את דריברי בקלות, עם 269,681 קולות (57.73 אחוזים) מול 197,457 הקולות (42.27 אחוזים) של דריברי.^[11] בבחירות הכלליות הביס ניי את הרפובליקני רון שוטס לאחר שגרף 402,240 קולות (51.74 אחוזים) מול 367,055 הקולות (47.22 אחוזים) של שוטס,^[12] ובכך היה לראשון מושלי אוקלהומה שכיהן בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות, אם כי כהונתו הראשונה הייתה מתוקף היותו סגן מושל שהחליף מושל מתפטר. ניי הושבע כמושל חמישה ימים לפני המועד המתוכנן, כתוצאה מהתפטרותו של המושל היוצא דייוויד בורן, שהתפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית. ב-1982 הוא התמודד על כהונה שנייה, והיה המושל השלישי שעשה כן. בבחירות אלו הוא הביס את האופוזיציה הסמלית במפלגה הדמוקרטית וגרף 379,301 קולות (81.63 אחוזים).^[13] בבחירות הכלליות הוא ניצח את מבקר המדינה של אוקלהומה, טום דקסון, כאשר גרף 548,159 קולות (62.07 אחוזים) מול 332,207 הקולות (37.62 אחוזים) של דקסון. תקדים נוסף שקבע ניי בבחירות אלו היה כאשר הוא ניצח בכל 77 מחוזות המדינה.^[14] הייתה זו גם הפעם הראשונה שבה נבחר מושל מכהן לכהונה שנייה. בנאום ההשבעה שלו לכהונתו השנייה המלאה, ציטט ניי מתוך רצועת הקומיקס פוגו (אנ'), "מצאנו את האויב, והוא אנו בעצמנו".

ב-1984 מינה ניי את "ועדת ניי", שהמליצה על שינויים בממשלת המדינה. במהלך כהונתו כמושל, הוא חתם על חוק הרפורמה ברשות המבצעת של 1986, שחילק את הרשות המבצעת באוקלהומה לקטגוריות של סוכנויות, ובכך איחד יותר מ-250 סוכנויות, ועדים ונציבויות. ניי גם חתם על חוק מס החברות.

לזכותו של ניי נזקפת גם הגדלת מספר בני המיעוטים ששירתו במועצות ובנציבויות המדינתיות, וכן בתפקידי ניהול של סוכנויות המדינה. הוא מינה את שתי הנשים הראשונות, איבון קרוגר ואלמה וילסון, כשופטות בבית המשפט העליון של אוקלהומה.^[15]

לאחר פרישתו

לאחר תום כהונתו כמושל, שימש ניי כנשיא אוניברסיטת מרכז אוקלהומה בשנים 1992–1997. בתקופה זו הוא פיקח על מיזמי בנייה שהפכו את המוסד מכזה שמרבית הבאים בשעריו נסעו אליו מדי יום ביומו, לאוניברסיטה אזורית עם מעונות סטודנטים.

ב-1990 הוכנס ניי להיכל התהילה של הקריירה והטכנולוגיה של אוקלהומה (Oklahoma CareerTech Hall of Fame).^[1] ב-1992 הוענק לו פרס ג'ים תורפ למפעל חיים.^[16] מנובמבר 2005 ועד אפריל 2006 שימש ניי כמנהל זמני של מחלקת התיירות והפנאי של אוקלהומה, כאשר נערך חיפוש אחר מנהל קבוע לסוכנות.

ב-28 באפריל 2010 נשדדו ניי ורעייתו באיומי אקדח בכביש הגישה לביתם שבצפון-מערב אוקלהומה סיטי. הם לא נפצעו בתקרית, אף על פי שארנקו של ניי נלקח. לא נעצרו חשודים במעשה.^[17]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' ניי בוויקישיתוף

ג'ורג' ניי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
ראיון עם ג'ורג' ניי (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32821256ג'ורג' ניי

[תהילה-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 George Nigh CareerTech Hall of Fame Bio

[2] "Our Campaigns - OK Lt. Governor - D Primary Race - Jul 01, 1958".

[3] "Our Campaigns - OK Lt. Governor - D Runoff Race - Jul 22, 1958".

[4] "Our Campaigns - OK Lt. Governor Race - Nov 04, 1958".

[5] "Our Campaigns - OK Governor - D Primary Race - May 01, 1962".

[6] "Our Campaigns - OK Lt. Governor Race - Nov 08, 1966".

[7] "Our Campaigns - OK Lt. Governor Race - Nov 03, 1970".

[8] "Our Campaigns - OK Lt. Governor Race - Nov 05, 1974".

[9] "Oklahoma Intercollegiate Legislature".

[10] "Our Campaigns - OK Governor - D Primary Race - Aug 22, 1978"

[11] "Our Campaigns - OK Governor - D Runoff Race - Sep 19, 1978".

[12] "Our Campaigns - OK Governor Race - Nov 07, 1978".

[13] "Our Campaigns - OK Governor - D Primary Race - Aug 24, 1982".

[14] "Our Campaigns - OK Governor Race - Nov 02, 1982".

[15] Burke, Bob. ""Nigh, George Patterson (1927– )." Encyclopedia of Oklahoma History and Culture". Oklahoma Historical Society.

[16] Lifetime Achievement Award. The Jim Thorpe Association and Oklahoma Sports Hall of Fame official website

[17] JOHNNY JOHNSON, Former Oklahoma Gov. George Nigh robbed outside home, The Oklahoman, April 29, 2010.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]