פריץ יורדן
 | |
| לידה |
26 באפריל 1914 ל' בניסן תרע"ד קובלנץ, גרמניה |
|---|---|
| נהרג |
11 ביולי 1948 (בגיל 34) ג' בתמוז תש"ח חזית סג'רה |
| תאריך עלייה | 1934 |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1936–1948 (כ־12 שנים) |
| דרגה |
 סגן |
| תפקידים בשירות | |
|
לוחם בפלוגות החפרים | |
| פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות | |
| עיטורים | |
|
Distinguished Conduct Medal  | |
פְרִיץ יוֹרְדַן (ל' בניסן תרע"ד, 26 באפריל 1914, קובלנץ, גרמניה – ג' בתמוז תש"ח, 11 ביולי 1948, חזית סג'רה) היה חייל ארץ-ישראלי בצבא הבריטי, שנודע בבריחתו הנועזת משבי הגרמנים ביוון במלחמת העולם השנייה. נהרג במלחמת העצמאות.
תולדות חייו
יורדן נולד בעיר קובלנץ שבגרמניה, להוריו זלמה וליאון, קצין בצבא הגרמני הסדיר. בנעוריו היה ספורטאי פעיל, והכין את עצמו לקריירה צבאית בגרמניה – מסלול שנחסם בפניו בגלל האנטישמיות ועליית הנאצים לשלטון. פגישה עם שליח מארץ ישראל עוררה בו את ההכרה כי שם מקומו. יורדן הצטרף לתנועת נוער ציונית, עבר הכשרה בחקלאות, חלקה בלוקסמבורג ובצרפת, ועלה לארץ ישראל באוגוסט 1934.
הוא הצטרף לקיבוץ אשדות יעקב, ועבד בחקלאות ובמחצבת הגבס במנחמיה. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שרת בפלוגות השדה (פו"ש) של ההגנה, ונמנה עם ראשוני פלוגות הלילה המיוחדות בפיקודו של אורד וינגייט. יורדן העריץ את וינגייט, ולמד ממנו שיטות ניווט והישרדות שעזרו לו לאחר מכן בבריחתו מיוון.
בראשית מלחמת העולם השנייה התנדב יורדן לפלוגות החפרים ונשלח לצפון אפריקה, לקרבות עם האיטלקים בחזית טוברוק.
במרץ 1941 צורפה יחידתו לחיל משלוח בריטי בן 60,000 איש, אשר נועד לעזור ליוון במלחמתה עם איטליה ולחזק אותה נוכח איומי גרמניה. יורדן צעד עם יחידתו ברחובות אתונה, כשהתושבים היוונים מקבלים אותם בהתלהבות. הוא נשלח עם כמה מחבריו הארצישראלים צפונה, לשמש כמשמר אישי של גנרל הנרי מייטלנד וילסון, מפקד חיל המשלוח.
ב 6 באפריל 1941 פרץ ליוון כוח שריון גרמני בפיקודו של גנרל וילהלם ליסט, שהסתייע בהפצצות של מטוסי שטוקה. בתחילה נבלמו בקו מטאקסס מצפון לסלוניקי, אך עד מהרה פרצו דרך יוגוסלביה הכבושה, ועקפו את הקו. יורדן נסוג עם הצבא הבריטי דרומה, השתתף בקרבות בלימה, וניצל בנס מהפצצות המטוסים.
הבריטים פתחו במבצע פינוי ימי, והצליחו לפנות למצרים או כרתים 45,000 איש. עדיפות ניתנה לפינוי יחידות לוחמות. 15,000 חיילים נשארו בחוף קלמאטה, וב-29 באפריל 1941 נפלו בשבי. ביניהם היו 1,400 חיילים ארצישראלים, מהם כ-400 ערבים.
בריחתו מן השבי
יורדן סירב לקבל את גורלו. הוא נסע דרומה לעיירה אראופוליס ושכר סירה שתשיט אותו לכרתים, אך לפתע הוקף בצנחנים גרמנים. הוא שלף את נשקו כדי להתאבד, אבל אחד הצנחנים שכנע אותו למסור את נשקו ולהתמסר לשבי.
כבר בשלב זה החליט יורדן כי מטרתו היא לברוח מן השבי, לחזור לארץ ישראל, ולהמשיך את המלחמה בגרמנים. הוא החל ללמוד יוונית מספר לימוד, ובעיקר שינן את המשפט "אני חייל בריטי, ברחתי מהשבי".
השבויים הוצעדו לתחנת רכבת, והובלו בקרונות בקר לאזור קורינת, שם שוכנו במחנה שבויים והיו נתונים להתעללות השומרים הגרמנים. יורדן נחקר בגרמנית, וכשנשאל מדוע התנדב לצבא הבריטי ענה: "כי אני שונא גרמנים".
ממחנה קורינת הועברו השבויים צפונה, ברכבת שנשמרה על ידי חיילים גרמנים. כשעברה הרכבת מעל נהר באזור מעבר תרמופולאי, הצליח יורדן לקפוץ ממנה, ניצל בנס מיריות הגרמנים, וקפץ לנהר.
פרשת בריחתו נמשכה חצי שנה. יורדן נווט את דרכו צפונה מכפר לכפר, נמנע מפגישה עם משמרות גרמניים או איטלקיים, והתקבל יפה בכל הכפרים. הוא עבר בין רועים ברכס האולימפוס, כשהוא סובל מהתקפי מלריה. מטרתו הייתה להגיע לסלוניקי, ולהצטייד בכינין ובתעודת זהות מזויפת.
בסלוניקי פגש יורדן נציג של הוועד היהודי וביקש עזרה, אך נענה בשלילה. הקהילה היהודית הייתה נתונה למעקב חמור של הגרמנים, והם דאגו יותר לענייניהם (כעבור שנתיים חוסלה הקהילה). הוא פגש בשוטר יווני שהביא אותו לביתו, והוציא לו תעודת זהות מזויפת על שם איפיגניוס תאולוגיקוס, תושב סלוניקי. רוקח סיפק לו כינין ללא תשלום. יורדן ראה בעיר קבוצת שבויים כחושים ויחפים, עובדים בניפוץ חצץ לסלילת כביש, כשהשומרים הגרמנים מתעמרים בהם.
מסלוניקי המשיך יורדן מזרחה דרך תראקיה, הכבושה על ידי הבולגרים. הוא ניזון מגרגרי יער ושתה מי מעיינות. תוכניתו הייתה לעבור את הגבול הטורקי, או לרדת לחוף הים ולמצוא סירה שתשיט אותו לאי הטורקי אימברוס. כשהגיע לעיר קוואלה מצא שהשטח שורץ צבא, ואין לו סיכוי לעבור משם. במקום אחד נכנס לישון באורווה, וחייל גרמני הסתער עליו עם קלשון. יורדן הסתער על החייל, חנק אותו, ונס על נפשו.
יורדן החליט לחזור בדרכו ולהיכנס לחצי האי אתוס. הוא התקבל שם על ידי נזירים, ופגש שני חיילים בריטים שנמלטו מהשבי. ביחד עברו ממנזר למנזר, עד שמצאו סירה שהשיטה אותם לחצי האי סיתוניה ומשם לחצי האי קסנדרה. יורדן נפרד שם מחבריו, ועלה על סירה המפליגה דרומה לעבר האיים הספורדיים. יורדן ירד באי סקופלוס. התושבים אירחו אותו, וסידרו לו סירה המפליגה לאי סקירוס. הם צירפו אליו שני חיילים ערבים מחיל החפרים, שאף הם נמלטו מהשבי.
הסירה הביאה את השלושה לסקירוס, והם הגיעו לחוף בשחייה, מתחת לאפה של ספינת משמר גרמנית. האוכלוסייה בסקירוס הייתה פרו-בריטית. באי קבור המשורר הבריטי רופרט ברוק, ויורדן כיבד אותו בהנחת פרחים על קברו. התושבים באי אספו כסף ודלק לשכירת סירה. עלו עליה 7 חיילים בריטים, וכמה יוונים שביקשו להימלט לטורקיה על מנת להצטרף לצבא הבריטי. הסירה עברה דרך האיים פסרה ואנטי פסרה, ובין חיוס ללסבוס, ולבסוף הגיעה לחוף הטורקי, לכפר בשם קרבורנו.
מיד הגיע משמר טורקי. יורדן מסר להם את רשימת האנשים ומספריהם הצבאיים. הטורקים דחפו אותו, והתכוונו להחזיר את כולם לסירה. יורדן פנה אליהם באנגלית ויוונית, והסביר כי הם חיילים בריטים שנמלטו מהשבי, וחובה לתת להם מחסה בארץ נייטרלית. כעבור יומיים הובלו האנשים בספינה לאיזמיר, ונמסרו לנציג של הקונסוליה הבריטית.
יורדן חזר ארצה, ואחרי תקופת שיקום המשיך את שירותו הצבאי, כסייר בזירת אירופה – באיטליה, בגרמניה ובארצות השפלה. בעקבות בריחתו הוענקה לו מדליית הגבורה השנייה בחשיבותה, 'אות ההתנהגות המצוינת' (Distinguished Conduct Medal, DCM).
מותו במלחמת העצמאות
במלחמת העצמאות התגייס יורדן לחטיבת גולני. הוא השתתף בסיורים מעבר לקווי האויב, ובהגנה על קיבוץ גשר. בקרבות עשרת הימים שימש כמפקד מחלקה בחזית סג'רה, במערכה נגד צבא ההצלה של קאוקג'י. ב-11 ביולי 1948 פגע פגז במוצב של יורדן, והרג אותו ושניים מחייליו. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן.
ספרו "בריחתי מן השבי"
יורדן כתב את סיפור בריחתו בגרמנית. המשורר משה בסוק תרגם את כתב היד לעברית, והספר יצא לאור לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. הספר עשה רושם גדול ביישוב, ויורדן הפך לדמות נערצת. מהדורה מקוצרת של הספר יצאה בשנת 1983, עם דברי הערכה של יצחק בן-אהרן על דמותו של יורדן (פריץ יורדן, בריחתי מן השבי, עיבוד: עמנואל ביחובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983).
בשנת 1970 ראה הספר אור בארצות הברית בתרגום לאנגלית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פריץ יורדן, בריחתי מן השבי, תרגום משה בסוק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ה
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של פריץ יורדן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
24703158פריץ יורדן