פירוש המשנה לרמב"ם
הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה. הפירוש מכיל ביאור קצר לכל משנה ודיון מעמיק בעניינים המרכזיים שבה. בסוף כל עניין הוא פוסק הלכה על-פי מסקנת התלמוד. הפירוש נכתב בשפה הערבית היהודית ותורגם פעמים רבות לעברית. מרבית כתב היד המקורי שרד עד ימינו.
ההקדמות השונות לחלקי הפירוש (ובפרט ההקדמה לפירוש כולו, ההקדמה למסכת אבות וההקדמה לפרק חלק שבמסכת סנהדרין) מהוות טקסטים חשובים בהגותו של הרמב"ם ובמחשבת ישראל.
מבנה הפירוש
הפירוש תמציתי לכל משנה, וערוך לפי סדר זה:
- ביאורי מילים או תרגומם לערבית,
- הפניה להגדרה או הסבר בקטעים קודמים של הפירוש,
- ביסוס מושגים הלכתיים על התורה שבכתב,
- ביאור קצר של דין או מחלוקת,
- ציון שמו של התנא לפיו נפסקה ההלכה.
שם החיבור
בקרב קהילות מסוימות נהגו לכנות את הפירוש "כתאב אל סראג'" (ספר המאור), בגלל חיבתם אליו; אולם הרמב"ם לא נתן לו שם, אלא כנהו "פירוש המשנה".
שפת החיבור
פירוש המשנה נכתב בערבית יהודית, ושזורות בו מילים עבריות. לאחר חיבורו, הרמב"ם הצטער על כך שכתבו בערבית והביע כוונה[1] לתרגמו בעצמו לעברית - דבר שלא יצא לפועל בסופו של דבר.
ספרים אחרים של הרמב"ם אשר נכתבו בערבית: ספר המצוות, מורה נבוכים, מילות הגיון, פרקי רפואה ותשובות הרמב"ם.
מועד חיבורו
את הפירוש למשנה חיבר הרמב"ם בצעירותו, בשנות העשרים לחייו, לפני שחיבר את שאר חיבוריו: ספר המצוות, ספר משנה תורה וספר מורה נבוכים. מלאכת החיבור התפרשה במשך 7 שנים, מגיל 23 (בשנת 1161, ד'תתקכ"א), בתקופה שבה חי עדיין עם משפחתו בפאס שבמרוקו, ועד הגיעו לגיל 30 (בשנת 1168, ד'תתקכ"ח), עם הגיעו למצרים. כדבריו:
"אני משה בר מימון הדיין [...] התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה, והשלמתיו במצרים ואני בן שלושים שנה, שהיא שנת [אלף ארבע מאות ו]תשע ושבעים לשטרות. [...]"
— הרמב"ם, בחתימת פירושו למשנה[2]
לדעת חוקרים אחדים הוא חיבר את פירושו במשך 10 שנים, מגיל 23 עד גיל 33 (1158–1168), חוקרים אלה מקדימים את לידתו בשלוש שנים.[3]
מאז סיום הפירוש ועד פטירתו הוסיף ותיקן הרמב"ם בגוף כתב יד הפירוש, פעמים קטעים שלמים ופעמים מילים בודדות, מה שמכונה "מהדורה בתרא".[4]
במהלך החיבור עברו עליו תלאות ונדודים, שכן באותה תקופה עקר הרמב"ם את מקום מושבו ממרוקו למצרים. וכדבריו:
"יודע הוא יתעלה, כי יש הלכות מהם שכתבתי פירושן במסעותי בדרכים, ומהם עניינים רשמתים בהיותי על גבי האוניות בים הגדול. [...]"
— הרמב"ם, בחתימת פירושו למשנה[2]
היחס בין הפירוש לחיבוריו האחרים של הרמב"ם
ככלל קיימת אחידות בין פסיקת הרמב"ם בפירוש המשנה לבין הקודקס ההלכתי משנה תורה, והפירוש למשנה משמש מקור להבהרת פסיקתו של הרמב"ם. אך ישנן סתירות או השמטות בין פירוש המשנה לספר משנה תורה, למשל בעניין חידוש הסמיכה (פירוש המשנה סנהדרין א). לעיתים המהדורה המאוחרת של פירוש המשניות היא זו שתואמת את פסקיו במשנה תורה[5].
ככלל, ישנה גם זהות בין השקפותיו הפילוסופיות של הרמב"ם כפי שהן מוצגות בהקדמותיו למשנה ובפירושו למשניות שונות, לבין שיטתו הפילוסופית המגובשת אותה הציג בספר מורה נבוכים.
ההקדמות למשנה
ערך מורחב – הקדמות הרמב"ם
בתחילת הפירוש ישנה הקדמתו המפורסמת של הרמב"ם למשנה (הנקראת לעיתים, בטעות, הקדמה לסדר זרעים) שבה הרמב"ם סוקר את השתלשלות התורה שבעל פה, בתחילת "פרק חלק" במסכת סנהדרין ישנו פירוש ארוך שזכה לשם "הקדמת הרמב"ם לפרק חלק", בה הוא מבאר את שלושה עשר עיקרי האמונה היהודית וענייני שכר ועונש. למסכת אבות כתב הרמב"ם הקדמה שזכתה לשם "שמונה פרקים לרמב"ם", בה הרמב"ם סוקר את מבנה נפש האדם, טעמי המצוות, תורת הנבואה, ידיעת האל ונושאים נוספים.
תרגומים לעברית
הפירוש מודפס בתרגום עברי בכל כרך סטנדרטי של ש"ס וילנא; אולם תרגום זה לוקה בחסר מבחינות רבות: התרגום נעשה בידי שבעה אנשים בתקופות שונות, והוא נכתב בעברית מסורבלת ובמקרים רבים קשה להבנה. עוד בחיי הרמב"ם תרגם רבי יהודה אלחריזי את הקדמת הרמב"ם לפירושו, ואת החלק הראשון של סדר זרעים עד סוף מסכת שביעית. גם רבי שמואל אבן תיבון תרגם בחיי הרמב"ם את "שמונה הפרקים" של ההקדמה למסכת אבות, ואת הפירוש למסכת אבות[6]. כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם, לאחר שהרשב"א התבקש על ידי קהילת רומי לשלוח להם העתקה של פירוש המשנה להרמב"ם, שלח הרשב"א שליח לקהילת אראגון, ושם נמצאו מתנדבים שתרגמו את הפירוש. רבי יוסף ב"ר יצחק אלפואל תרגם את החלק השני של סדר זרעים ואת סדר מועד. רבי יעקב ב"ר משה עכסאי תרגם סדר נשים, ועליו כותב פרנקל בספרו שהוא המעולה מבין התרגומים[7]. רבי שלמה ב"ר יוסף בן יעקב הרופא מסרקוסטה את סדר נזיקין (חוץ ממסכת אבות). רבי נתנאל הרופא ב"ר יוסי תרגם סדר קדשים, ולפי עדות עצמו לא למד כמעט גמרא ועיקר עיסוקו ברפואה. לא ידוע מי תרגם את סדר טהרות.
תרגום אחר נכתב בפרובינצא[8] והשתמש בה רבי אברהם מן ההר בפירושו. כמו כן באחד מכתבי היד של פירוש "בית הבחירה" של רבי מנחם המאירי (כתב יד פרמה), שיבץ המעתיק את פירוש המשניות בתרגום הנ"ל יחד עם פירוש המאירי[9], והוא נדפס רק במאה ה-20 ביחד עם המאירי.
במאה ה-19 החלו לצאת מהדורות מדעיות של מסכתות שונות עם פירוש המשנה לרמב"ם. מהדורות אלה נעשו על ידי מהדירים שונים, בחלק מהמקרים כעבודות דוקטורט של חוקרים מתחילים, וכללו בדרך כלל מבואות בשפות אירופיות שונות.
פירוש המשניות זכה לעדנה בשנות ה-60 של המאה העשרים, כאשר הרב יוסף קאפח הוציא לאור את פירוש המשניות לרמב"ם במקורו הערבי (ע"פ כתב ידו של הרמב"ם לרוב המשנה) בתוספת תרגום חדש מלא לכל ש"ס המשניות, בהוצאת מוסד הרב קוק תשכ"ג-תשכ"ט. מהדורתו של הרב קאפח התבססה בחלקה הגדול על כתב ידו המקורי של הרמב"ם (כתב יד ששון), בתוספת כתבי יד תימנים שהיו ברשותו, וכללה את ההוספות והתיקונים שהוסיף הרמב"ם לפירושו במהלך השנים.
על בסיס תרגומו של הרב יוסף קאפח החלה הוצאת מעליות שבישיבת ברכת משה במעלה אדומים להוציא מהדורה מבוארת של פירוש המשנה לרמב"ם, תוך ביצוע תיקונים לעבודת תרגומו של הרב יוסף קאפח. עורך המהדורה הרב ד"ר דרור פיקסלר הוציא את מסכתות ברכות (תשס"ד) פאה (תש"ע) ועבודה זרה (תשס"ב) והרב יצחק שילת הוציא את הקדמות הרמב"ם למשנה (תשנ"ב), מסכת אבות (תשנ"ב), מסכת שבת (תשס"ה) ומסכת פסחים (תשפ"ב). כמו כן הוציא הרב שילת "תיקון משנה" - מהדורה חדשה של פירוש הרמב"ם למסכתות עבודה זרה והוריות על פי כתב ידו של הרמב"ם - כתב יד ששון, וזאת משום שהרב קאפח לא השתמש בכתב יד זה במסכתות אלה, או במסכת אבות.
תרגום נוסף, של הרב עזרא קורח, יצא לאור על ידי מכון המאור בשנת ה'תשס"ט. למהדורה זו נוספו הערות הכוללות השוואות וציונים לדברי הרמב"ם.
כתבי יד אוטוגרפים
פירוש המשנה השתמר בכתב ידו של הרמב"ם (אוטוגרף) לכמעט חמישה סדרים מלאים. סדר זרעים שמור בספרייה הבודליאנית,[10] סדרי מועד ונשים שמורים בספרייה הלאומית,[11] וסדרי נזיקין וקדשים שמורים גם כן בספרייה הבודליאנית באוקספורד.[12]
בנוסף, בגניזה הקהירית נתגלו אוטוגרפים נוספים של טיוטת הפירוש, למשל על חלקים ממסכת שבת וכלים.
לקריאה נוספת
- יצחק אשר טברסקי, הלכה והגות: קווי יסוד במשנתו של הרמב״ם, כרך א, יחידה ב - "פירוש המשנה וספר המצוות", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1992, (מהדורה ראשונה: 1986). מסת"ב 9650600590 (עמ' 55–110).
- אדמיאל קוסמן, פירוש המשניות לרמב״ם: מבוא וסקירה ביבליוגרפית ראשונית, באתר אוניברסיטת פוטסדם (2017), עמ' 15-1.
- זהר עמר, הצומח והחי במשנת הרמב"ם - לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם, כפר דרום תשע"ה.
- סימון הופקינס, פירוש הרמב"ם למסכת שבת: טיוטת הפירוש לפי קטעים אוטוגראפיים מגניזת קהיר, המקור הערבי עם תרגום לעברית, מכון בן צבי תשס"א.
קישורים חיצוניים
פירוש המשנה לרמב"ם, באתר ויקיטקסט
- תיאור של כתב יד הרמב"ם המצוי בספריה הלאומית, אתר הספרייה הלאומית בירושלים
- משניות משתא סדרי עם פירושם לרמב"ם, נאפולי, איטליה: בהוצאת יהושע שלמה שונצינו, רנ"ב
- יהודה זייבלד, מהדורות הרמב"ם לפירוש המשנה - דברי מבוא, קובץ "חצי גיבורים", תשע"ו (75 עמודים), באתר Academia.edu
- זכריה פרנקל, "פירוש הרמב"ם להמשנה", בתוך ספרו "דרכי המשנה", עמ' 320, באתר גוגל ספרים
הערות שוליים
- ^ מהדורת י. שילת, אגרות הרמב"ם, מעליות, עמ' רכ"ג 9, ת"ט 10, תקנ"ח 1
- ^ 2.0 2.1 פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב
- ^ ראו למשל: יצחק טברסקי, נספח ב' - לוח תאריכים לחיי הרמב"ם ומפעלו, בתוך: הלכה והגות: קווי יסוד במשנתו של הרמב"ם, כרך א', יחידה א' – מבוא, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1992 (מהדורה ראשונה: 1986). מסת"ב 9650600590 (עמ' 44).
- ^ אפרים אלימלך אורבך, הערך: משנה, בתוך: האנציקלופדיה העברית (עמ' 647–648, הפסקה הרלוונטית זמינה לצפייה כאן).
- ^ ראו למשל בתשובות הרמב"ם סימן קכח, מה שכתב בעניין איסור שמור ונעבד בשמיטה, שדבריו בפירוש המשניות נאמרו על פי הרי"ץ גיאת, וכשעיין שוב כדי לחבר את ספרו משנה תורה התברר לו שהפירוש הנכון הוא שונה. במהדורת פירוש המשנה של הרב קאפח הפירוש תואם לפסק ההלכה שבמשנה תורה.
- ^ רבי שלמה בן עכסאי מתרגם הפירוש לסדר נשים כותב בהקדמתו כי רבי שמואל אבן תיבון תרגם גם את פרק חלק, אבל ראה ב'הקדמות הרמב"ם למשנה' מהדורת שילת, עמ' קכז, כי התרגום הנפוץ הוא של רבי שלמה ב"ר יוסף, ויש תרגום נוסף קדום המיוחס ברוב כתבי היד לרבי יהודה אלחריזי, ובאחד מכתבי היד לרבי שמואל אבן תיבון, ושילת שם מפקפק בייחוסים הנ"ל
- ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה, עמ' 329
- ^ מ.י. בלוי, הקדמה לפירוש רבי אברהם מן ההר למסכת יבמות, באתר היברובוקס
- ^ כך כותב מהדיר המאירי א. סופר בהקדמותיו, וראה דיון נרחב על כך עם הוכחות נוספות, בפורום אוצר החכמה
- ^ MS. Huntington 117
- ^ צילום כתב היד
- ^ תיאור כתב היד באתר הספרייה הלאומית
| פרשני המשנה | ||
|---|---|---|
| פירושי הראשונים | המאסף • פירוש ריבמ"ץ לסדר זרעים • פירוש המשנה לרמב"ם • פירוש ר"ש • פירוש הרא"ש | |
| פירושי האחרונים | פירוש הרע"ב • תוספות יום טוב • עיקר תוספות יום טוב • מלאכת שלמה • תפארת ישראל • קב ונקי • כף נחת | |
| פרשנות מודרנית | הרב פינחס קהתי • ארטסקרול • חנוך אלבק • משנת ארץ ישראל | |
| כתבי הרמב"ם - רבי משה בן מימון | ||
|---|---|---|
| כתבים הלכתיים | פירוש המשנה • ספר המצוות • תשובות הרמב"ם • משנה תורה: ספר המדע • ספר אהבה • ספר זמנים • ספר נשים • ספר קדושה • ספר הפלאה • ספר זרעים • ספר עבודה • ספר קרבנות • ספר טהרה • ספר נזיקין • ספר קניין • ספר משפטים • ספר שופטים | |
| כתבים פילוסופיים | מילות הגיון • מורה הנבוכים | |
| הקדמות לפירוש המשנה | הקדמה לפירוש המשנה • הקדמה לפרק חלק • הקדמה למסכת אבות - "שמונה פרקים" | |
| איגרות | איגרת השמד • איגרת תימן • איגרת תחיית המתים | |
| כתבים רפואיים | פרקי משה • קיצורי גלינוס • על שמות הרפואות • תשובות רפואיות • ספר הסמים וההישמרות מפני הסממנים הקטלניים | |
37402945פירוש המשנה לרמב"ם