חוק ההתגוננות האזרחית

חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951

פרטי החוק
תאריך חקיקה	13 במרץ 1951
תאריך חקיקה עברי	ה' באדר ב' תשי"א
גוף מחוקק	הכנסת הראשונה
חוברת פרסום	ספר החוקים 71, עמ' 78
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד הביטחון
מספר תיקונים	23
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 מסדיר את פעילות ההתגוננות האזרחית מפני התקפה של אויב על העורף בישראל.

היסטוריה חקיקתית

הצעת החוק הוגשה על ידי הממשלה לכנסת הראשונה בינואר 1951. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את המניע לחקיקתו:

החוק המוצע בא במקום 4 סדרות של תקנות­ שעת­ חירום שהותקנו בראשית מלחמת השחרור בדבר : (1) האפלה, (2) הגנה על שמשות,(3) הגנה אזרחית ו­(4) ים.

הצעת חוק זו באה להסדיר את ענייני ההתגוננות האזרחית סידור של קבע על סמך הניסיון שנרכש במלחמה ולאחריה ובהתחשב עם השינויים שחלו במבנה כוחות הביטחון. לפי החוק המוצע יוקם שירות מיוחד בשם "הגא", שיארגן וינהל את ענייני ההתגוננות האזרחית במדינה.

החוק אושר בכנסת ב-13 במרץ 1951.

מאז אישורו תוקן החוק 23 פעמים.

בתיקון ראשון לחוק, שאושר ביוני 1964, הוכנסו בחוק תיקונים רבים, פרי הניסיון בהפעלתו במשך שתים עשרה שנים. בתיקון מס' 2, משנת 1968, עבר החוק מקצה שיפורים נוסף, בעקבות המלצה של מבקר המדינה וועדת הכספים של הכנסת.

בתיקון מס' 9, משנת 1997, נקבעו כללי מצב מיוחד בעורף, כחלק מלקחי מלחמת המפרץ, מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם.

בתיקון מס' 15, משנת 2011, תוקן החוק בהתאם ללקחי מלחמת עיראק, מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה.

הוראות החוק

להלן הוראות החוק העיקריות.

שירות ההתגוננות האזרחית - הג"א

החוק מורה על הקמת שירות ההתגוננות האזרחית בשם הג"א, שיארגן וינהל את ההתגוננות האזרחית במדינה, ולמטרה זו יהיה מוסמך –

(א) להכין ולבצע תוכניות התגוננות אזרחית למדינה כולה או לכל שטח משטחיה;

(ב) לאמן את חבריו לתפקידי התגוננות אזרחית, לציידם, לארגנם ביחידות, לקבוע את סדרי הפיקוד והמשמעת ביחידות אלה ודרכי פעולתן;

(ג) לקבוע מדים או סימני היכר מיוחדים לחבריו;

(ד) להתקשר בחוזים, להחזיק במקרקעים ולרכוש מטלטלים;

(ה) לעשות עבודות בקרקע, להתקין מבנים ומיתקנים ולקיימם;

(ו) להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה או בשעת תמרוני הג"א;

(ז) לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בענייני ההתגוננות האזרחית;

(ח) לקבוע את אופן מתן ההתרעה לאוכלוסייה האזרחית, ובכלל זה לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

(ט) להדריך את האוכלוסייה בענייני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(י) לעזור לאוכלוסייה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

(יא) לפעול – באישור שר הביטחון, אם בדרך כלל ואם לעניין מסוים, ובתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר – להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בהתגוננות אזרחית.

באישור הרמטכ"ל יחלק ראש הג"א את שטח המדינה למחוזות הג"א וימנה לכל מחוז מפקד הג"א מחוזי, שיהיה אחראי לארגון ולניהול ההתגוננות האזרחית במחוזו ולשם כך יהיו לו –

(1) הפיקוד על חברי הג"א במחוז;

(2) הסמכות להפעיל את ארגוני העזר שבמחוז בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה ובשעת תמרוני הג"א;

(3) כל סמכות אחרת הנתונה להג"א שתוענק לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית.

בהג"א ישרתו חיילי צה"ל שנשלחו לכך ומתנדבים.

החוק מסדיר את פעילותם של חברים בארגוני עזר: מגן דוד אדום, הרשות הארצית לכבאות והצלה וגוף שעיקר עיסוקו הצלת חיי אדם ושעזרתו נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, אשר שר הביטחון הכריז עליו ברשומות שהוא ארגון עזר.

הרמטכ״ל, באישור שר הביטחון, רשאי לקבוע בפקודות הצבא את התפקידים הצבאיים אשר ימלאו ראש הג"א, מפקד הג"א מחוזי, מפקד הג"א פיקודי ואנשי הג"א, ובלבד שלא יוטלו תפקידים כאמור אלא על חייל.

לצורך מילוי תפקידו רשאי ראש הג"א, מפקד הג"א מחוזי וחבר הג"א שהוסמך לכך בידי ראש הג"א או מפקד הג"א מחוזי, להיכנס, בכל שעה סבירה, לכל מקום, למעט למקום מגורים, לשם פיקוח על קיום דיני ההתגוננות האזרחית, לשם מתן הוראות לנקיטת אמצעי התגוננות אזרחית, או לשם נקיטת אמצעים כאמור, ובלבד שתימסר לבעלים או למחזיק במקום הודעה על כך זמן סביר מראש. בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאי חבר הג"א, לצורך מילוי תפקידו –

(1) להיכנס לכל מקום ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה;

(2) להשתמש בכוח סביר כדי לכפות את הציות לדיני ההתגוננות האזרחית.

ראש הג"א או מי שהוסמך לכך על ידיו רשאי להתקין בכל מקרקעין צופרים, מתקני קשר ומתקני כוח ולהפעילם, וכן להשתמש במתקני קשר אחרים ומתקני כוח אחרים שבאותם מקרקעין, הכל לצורכי ההתגוננות האזרחית. להמשך הסדרת נושא זה הותקנו תקנות ההתגוננות האזרחית (תנאים להתקנת מיתקנים ולשימוש בהם), תשכ"ה–1965.

כאשר קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית, רשאית ממשלת ישראל להכריז, במדינה כולה או בשטח מסוים, על מצב מיוחד בעורף. שוכנע שר הביטחון שקיימות נסיבות המצדיקות הכרזה על מצב מיוחד בעורף, והממשלה טרם הכריזה על כך, רשאי הוא להכריז על מצב מיוחד בעורף. בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אגף המטה הכללי בצה"ל, ראש הג"א, או קצין בצה"ל שדרגתו אלוף המשמש בתפקיד אלוף פיקוד, לגבי המרחב שעליו הוא ממונה (להלן – בעלי תפקיד), לתת, ככל שהדבר דרוש, לכל אדם, לסוג בני אדם או לציבור כולו, כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש, ובכלל זה –

(א) להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בבתים או בבניינים אחרים, בחדרי ביטחון או במקלטים;

(ב) לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך;

(ג) לתת הוראות לגבי ציוד אישי לצורכי התגוננות אזרחית;

(ד) לקבוע הוראות בעניין האפלה ובעניין הגנה על שמשות מכל סוג שהוא;

(ה) לבטל רישיונות המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה;

(ו) להורות למחזיק במקלט לפנותו מיד מהמיטלטלין שבו, למעט הציוד שהוא חייב להחזיקו במקלט לפי דיני ההתגוננות האזרחית;

(ז) להורות, ככל שהדבר דרוש למתן מחסה לציבור בשעת התקפה, למחזיק במחסה ציבורי לפנות את המיטלטלין שבו, כולם או מקצתם, ולהפסיק את השימוש בו, כולו או מקצתו, שלא לצורך התגוננות אזרחית או להטיל סייגים או הגבלות על שימוש כאמור;

(ח) להורות למחזיק במקלט או במחסה ציבורי, לפתחו ולהחזיקו פתוח בכל עת, כדי לאפשר בשעת התקפה לכל אדם הנמצא סמוך להם להיכנס אליו מיד ולשהות בו עד תום שעת ההתקפה.

מקלטים

בכל בית או סמוך לו יהיה מקלט שישמש בעיקרו את דיירי הבית ובני אדם הרגילים לבקר בו. בכל מפעל או סמוך לו יהיה מקלט שישמש בעיקרו את עובדי המפעל ובני אדם הרגילים לבקר בו. ההקמה של מקלטים והשימוש בהם יהיו בהתאם להוראות החוק. מפרטים לבניית מקלטים נקבעו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״"ן–1990. הציוד הנדרש במקלטים הוסדר בתקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד ושילוט במקלטים ובמחסים ציבוריים), התשמ"א–1981, ועניין ערכות המגן הוסדר בתקנות ההתגוננות האזרחית (ערכות מגן), התשנ"א–1991.

ציוד ואימוני עובדים במפעלים

שר הביטחון רשאי בתקנות –

(1) לחייב בעלי מפעלים להחזיק ולהתקין ציוד לצורכי ההתגוננות האזרחית ולאמן ולצייד את עובדיהם לצרכים כאמור, ובקבוצת מפעלים – גם להועיד את הציוד והאימונים לשרת את קבוצת המפעלים או חלק מהם ואת עובדיהם, הכל בהתחשב במספר העובדים ובסוגי המפעלים;

(2) להסמיך רשות לקבוע, בהוראה כללית, מסויגת למפעל מסוים או לקבוצת מפעלים, את פרטי הציוד וסוגיו שיחול עליהם חיוב לפי פסקה (1) (להלן – הרשות הקובעת);

(3) לחייב עובדים של מפעלים שבעליהם חייבים לאמנם לפי פסקה (1), לקיים, לעניין האימונים, את הוראותיו של מפקד הג"א מחוזי ובכפוף להוראות אלה – את הוראות בעלי המפעלים;

(4) לחייב עובדים שסיימו אימונים לפי סעיף זה להדריך עובדים אחרים של מפעלם ושל מפעלים אחרים שבקבוצת המפעלים שלהם;

(5) בציוד או באימונים שנועדו לפי פסקה (1) לשרת קבוצת מפעלים – לקבוע את חובת ההשתתפות של כל אחד מבעלי המפעלים בהוצאות הציוד והאימונים, לרבות ההדרכה, את מידת ההשתתפות בהוצאות אלה, ואת זכויות הקנין של אותם בעלי המפעלים בציוד כאמור.

מימוש החוק

מכוח חוק זה הוקמה יחידת הג"א, שבה שירתו בעיקר חיילי מילואים רבים בעלי פרופיל נמוך או מבוגרים. בשנות ה-50 שירתו בהג"א בני 45–50. אנשי הג"א היו אמונים על תפקידי חילוץ והצלה וצה"ל קיים קורסים בחילוץ והצלה בבסיס ההדרכה המרכזי שלו. עם התגברות הטרור ברחבי ישראל גויסו אלפי חיילי הג"א למשימות של פיטרול ובדיקות ביטחוניות בערי ישראל. בשנת 1985 הוחלט על העברת תפקידים אלו למשטרה, לאחר שנקבע שהשוטרים יעלו פחות ויהיו יותר יעילים מאנשי המילואים של הג"א.

לאחר מלחמת יום הכיפורים פעל צה"ל להשיב ליחידות הלוחמות חיילים רבים שהועברו להג"א, עקב מצוקת כוח אדם. לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991, שבה התגבר משמעותית האיום על העורף, הוקם פיקוד העורף בו הוכללו יחידות הג"א.

בכל בניין חדש נבנה מקלט במרתף הבניין, ונבנו גם מקלטים ציבוריים.

מצב מיוחד בעורף הוכרז פעמים רבות, בעת מבצעים ומלחמות שלוו בירי של רקטות, טילים ופצמ"רים לעבר העורף.

קישורים חיצוניים

• חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, בספר החוקים הפתוח
• היסטוריית החקיקה של חוק ההתגוננות האזרחית, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37323923חוק ההתגוננות האזרחית