חטיבת החילוץ וההדרכה

חטיבת החילוץ וההדרכה

תג החטיבה
מוטו: המטרה: הצלת חיים
פרטים
כינוי	חטיבת החילוץ
מדינה
שיוך	צה"ל
בסיס האם	בא"ח העורף בזיקים ומחנה רחבעם ברמלה.
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	2003 - פלח"צ 2008 - גדוד סדיר ראשון 2013 - נפת אלון 2016 - חטיבת החילוץ וההדרכה – הווה
מקים היחידה	יורם לרדו
מלחמות	מבצע צוק איתן, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע שומר החומות, מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	רובה שירות: M16 מקוצר, רובה M4A1 "קלע", M4 "רובאי" למפקדים, M16 מטול רימונים. אמצעי חילוץ והצלה, בהם: "גרור" נגרר חילוץ, צרצרון, מקדח/פטיש אוויר, מסור בטון, מנופים, ציוד מכני הנדסי
פיקוד
יחידת אם	פיקוד העורף
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אלעד אדרי
מפקדים	ראו בהמשך

חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (עד מרץ 2016 פעלה ב"נפת אלון", וכונתה גם "הנפה הסדירה" או "נפה 60") הידועה לשעבר גם בשם פלח"צ (פלוגות חילוץ והצלה), היא חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה, התופסת בין היתר קווים ביהודה ושומרון, ובפיקוד דרום. ומבצעת בשגרה את כל פעילויות הביטחון השוטף ובמקרי חירום מוקפצת החטיבה לאתרי הרס על מנת לחלץ לכודים מתחת להריסות. החטיבה מורכבת מארבעה גדודים: גדוד שחר (498), גדוד קדם (489), גדוד תבור (894) וגדוד רם (668). בנוסף לגדודים הלוחמים, חטיבת החילוץ מונה את הבא"ח - הממונה על הכשרות הלוחמים, הבא"פ - הממונה על הכשרות הגדודים הסדירים והגדודים במילואים ואת בית ספר לפיקוד ולמקצועות העורף הממונה על הכשרות הפיקוד, הקצונה וההדרכה של פיקוד העורף.

גדודי החטיבה מעורבים ומורכבים מחיילות וחיילים. הלוחמים והלוחמות חובשים כומתה כתומה, עונדים סיכה של חיל העורף ונועלים נעלי חי"ר שחורות.

היסטוריה

ממלחמת לבנון הראשונה עד לאחר מלחמת המפרץ הורכבו פלוגות החילוץ וההצלה מאנשי מילואים, לרוב בוגרי חיל ההנדסה, בעלי ידע אזרחי הקשור בבינוי. לאחר מלחמת המפרץ שולבו חיילים וחיילות בשירות סדיר בפלוגות.

המחזור הראשון של היחידה הסדירה התחיל מייד לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 בבה"ד 16 תחת פיקודו של אל"ם שמעון בן נר, אשר פיקד קודם לכן על יחידת החילוץ 669 של חיל האויר. מחזור ראשון זה הורכב משמונה גברים ושמונה נשים אשר גויסו ישירות מהבקו"ם.

לאחר הקמת הפלוגות הראשונות ("שביט" - נוב' 2003, "חץ" - מרץ 2004, "רותם" - אוגוסט 2004) היה תכנון לפרקן, אך לאחר מלחמת לבנון השנייה הבין צה"ל את חשיבות הפלוגות הסדירות והחל במהלך ליצירת מבנה גדודי, ובהמשך, חטיבתי.

ב-2008, תחת פיקודו של מחוז ירושלים בפיקוד העורף, הוקם גדוד שחר המורכב מ-3 פלוגות חילוץ והצלה הנקראות: שביט, חץ ורותם. בעקבות לקחי מבצע עופרת יצוקה הוקם גדוד סדיר נוסף תחת פיקוד מחוז ירושלים אשר נקרא גדוד קדם. במרץ 2012 הוקם הגדוד השלישי "תבור" במאי 2012 החלה הסבת גדוד הנ"מ 66 לפיקוד העורף - גדוד רם.

באוגוסט 2013 עם הקמת הנפה הסדירה, הוכפפו כל הגדודים לנפה שנקראה "נפת אלון". במרץ 2016 הוחלט לשנות את השם של היחידה ל"חטיבת החילוץ וההצלה".

באוגוסט 2014 נכנס גדוד שחר 498 כחלק ממבצע צוק איתן למתן חילוץ במתאר לחימה ואיתור מנהרות באמצעות ציוד איתור לכודים מתקדם.

הגדודים עוסקים בחילוץ והצלה במצבי חירום שונים, וכן באירועי בק"ן (בלתי קונבנציונלי) כגון: אירועי נשק להשמדה המונית. גדודי החילוץ וההצלה משמשים כצוותי כוננות לאירועי אסון בישראל ומחוצה לה. כמו כן תופסים חיילי הגדודים את כוננות הנשק להשמדה המונית ארצית. החיילים עוברים טירונות 03 שאורכת כ-10 שבועות, ולאחר מכן מוכשרים באימון מתקדם שאורך כ-3.5 חודשים כרובאי 06, מחלץ 07 וכמטהר 05. ההכשרה מתבצעת בבסיס ההכשרה החיילי של פיקוד העורף בזיקים (בט"ר זיקים לשעבר).

הכשרה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים בלתי אנציקלופדיים שנראה כאילו הועתקו מסילבוס ההכשרה.

חיילי הגדודים מוכשרים בשיטות חילוץ שונות לצורך איתור וחילוץ לכודים באתרי הרס ומתן עזרה ראשונה ללכודים וכמו כן מוכשרים לאירועי נשק להשמדה המונית (טיהור השטחים מחומרי לחימה כימיים או ביולוגיים).

החיילים מתאמנים בשימוש בכלי חילוץ, במסורים משוכללים ומצלמות סריקה, בטיפוס, ובחילוץ בעזרת ציוד מכני הנדסי כבד ומנופים (ציוד מכני הנדסי). בנוסף, מקבלים הכשרה רובאי 06, ומועסקים בשגרת ביטחון שוטף בקווים ביהודה ושומרון.

חיילי היחידות מבצעים תרגילים בתיאום עם יחידות אחרות, מוציאים מעצרים, מארבים וכן צוותי פריצה באירועים בהם עשוי להיות צורך בחילוץ לאחר פריצה למתחם בשליטת האויב. היחידה משתפת פעולה גם עם משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירותי כבאות והצלה עבור מקרי חילוץ בשטחים בעורף. כמו כן מתאמנים חיילי היחידה בחילוץ מאזורים הנגועים בחומרי לחימה כימיים או מזהמים אחרים, תוך שימוש בציוד ייעודי.

החיילים עוברים הכשרה להגשת עזרה ראשונה באירועים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים, כמו כן עוברים קורס למראות קשים וטיפול פינוי, וחובשי היחידה משמשים הן כחובשים מחלקתיים בשגרה והן כחובשים מטפלים באירועי אסון.

במהלך מבצע צוק איתן פעלו צוותים של גדוד שחר בתוך עזה ככוח חילוץ תחת אש, איתור מנהרות וסיוע לכוחות כצוותי פריצה. כמו כן, תפסו הגדודים כוננות חילוץ ברחבי הארץ בעקבות ירי הטילים המתמשך.

אימון יסוד

האימון יסוד מתקיים בבסיס האימון החטיבתי של חטיבת החילוץ (מחנה זיקים) ואורך כשלושה חודשים. במהלך האימון יסוד עובר הלוחם הסמכת חיל הרגלים, שבועות הכרת הנשק וקליעה מתקדמים, שבועות שטח בהן התמחות בהסוואה, לחימה בשטח פתוח, התנהלות בזמן מלחמה, ומבצע תרגילים שונים. הלוחמים מוסמכים בסיום הטירונות לרובאי 03.

אימון מתקדם

במהלך האימון המתקדם מוסמכים הלוחמים לרמת מחלץ 07.

במסגרת הסמכת מחלץ 07 נלמדים אופן תפעולם של כלי חילוץ שונים, טכניקות חילוץ מתוך סוגי הריסות שונים ועבודה על אתר הרס בתנאים של חוסר שינה ולילות לבנים המדמים מצב אמת. מתבצעים תרגילים בשיתוף פעולה עם גופי החירום בישראל, מהנדסי מילואים בפיקוד העורף ויחידת הכלבנים "עוקץ".

בנוסף עוברים הלוחמים הסמכת אב"כ נרחבת מזו של יתר היחידות הלוחמות בצה"ל, במטרה לתפוס כוננות לטיפול באירוע חל"ך במקביל לתעסוקתם המבצעית.

אורכו של האימון המתקדם הוא כ-3 וחצי חודשים, ובסופו מתקיים מסע כומתה של בין 22–30 ק"מ, בהתאם לסרגל המאמצים של פלוגות ההכשרה.

לאחר ההכשרה

בתום ההכשרה עולים החיילים לגדודים ובמהלך השירות הסדיר, ניתן למתאימים יציאה לקורסים כגון: קורס מ"כים חילוץ (בשונה מקורס מ"כים חי"ר אינו מעלה לרמת רובאי 08 אלא לרמת רובאי 06), קורס מש"קי אוכלוסייה, קורס חובשים קרביים, קורס מדריכי אימון גופני, קורס מדריכי קרב מגע וקורס נהגים מבצעיים. לאחר קורס מ"כים ניתן לצאת לקורס קצינים. קציני החטיבה עוברים במגמת להב בבה"ד 1 ומבצעים השלמה לקצונה במגמת 'חנית' בבית הספר למקצועות החילוץ.

תעסוקה ופעילות מבצעית

כיום לוחמי חטיבת החילוץ מבצעים תעסוקה מבצעית בעיקר ביהודה ושומרון ובגזרות הבט"ש. במהלך התעסוקה המבצעית מבצעים לוחמי חטיבת החילוץ סיורים, מארבים, פעילויות יזומות, מעצרים ובקווים מסוימים אף מאבטחים טרמפיאדות. מעבר לפעילות ביטחון שוטף של התעסוקה המבצעית, הגדודים תופסים גם כוננויות חילוץ, כפי שבא לידי ביטוי בזמן מבצע "שומר החומות".

ביוני 2015 גדוד קדם היה לגדוד הראשון מגדודי החטיבה שתפס גזרה מבצעית שקודם לכן נתפסה על ידי כוחות חי"ר בלבד.

במקביל לתעסוקתם המבצעית, תופסים הגדודים כוננויות בתחום החילוץ והאב"ך במסגרתן על הפלוגה התופסת להתייצב באזור ההרס תוך זמן שהוגדר לה מראש.

באוגוסט 2022 קיבלה החטיבה תעודת ההערכה ממפקד אוגדת יהודה ושומרון על תרומתם לביטחון המדינה בעת מבצע שובר גלים.

לראשונה כוח מעורב של לוחמות ולוחמים מגדוד שחר בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף הצטרף לפעילות הכוחות צוותי קרב חטיבתיים באוגדה 162 למשימות מגוונות בהתאם למומחיותיהם ובכללן משימות סריקת מבנים ואיתור אמצעי לחימה. כמו כן, לוחמי גדוד שחר הצטרפו ללוחמי צוות קרב חטיבתי 460, ויחד איתם פעלו במרחב מחנה שאטי. בנוסף, במהלך פעילות של כוחות חטיבת הקומנדו בבית מלון בעזה, בוצעה פריצה על-ידי כוח מחטיבת החילוץ שהיה מצוות אליהם. לאחר עבודת כוחות החילוץ, התגלתה קומה תת-קרקעית נוספת, שבה אותרו אמצעי לחימה וחומרים מודיעיניים של חמאס.

הגדודים ויחידות החטיבה

גדוד שחר (498)

סמל גדוד שחר 498

גדוד שחר הוא גדוד החילוץ וההצלה הסדיר הראשון שהוקם. הגדוד הוקם ב-4 בספטמבר 2008, וקיבץ בתוכו את שלוש פלוגות החילוץ וההצלה "שביט" (נוסדה בנובמבר 2003), "חץ" (נוסדה במרץ 2004) ו"רותם" (נוסדה באוגוסט 2004). ראשי התיבות של שמות הפלוגות מהוות את שמו של הגדוד.

במהלך מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן שולבו צוותים מהגדוד בקרב הכוחות הלוחמים, כדי לסרוק מנהרות ובנוסף להוות כוח חילוץ במידת הצורך. בשנתו הראשונה של הגדוד (בספטמבר 2009), זכה באות הצטיינות ממפקד אוגדת איו"ש.

בשנת 2022 זכה שוב הגדוד באות הצטיינות מפקד אוגדת איו"ש ליום העצמאות.

בספטמבר 2022 נכנסה לתפקיד מפקדת הגדוד סא"ל ירדן שוקרון, האישה הראשונה בתפקיד מג"ד בתולדות חטיבת החילוץ וההדרכה.

במלחמת חרבות הברזל במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה, כוח מגדוד שחר הצטרף לפעילות הכוחות צוותי קרב חטיבתיים באוגדה 162 למשימות מגוונות בהתאם למומחיותיהם ובכללן משימות סריקת מבנים ואיתור אמצעי לחימה. כמו כן, לוחמי גדוד שחר הצטרפו ללוחמי צוות קרב של חטיבה 460, ויחד איתם פעלו במרחב מחנה הפליטים שאטי. בנוסף, במהלך פעילות של כוחות חטיבת הקומנדו בבית מלון בעזה, בוצעה פריצה על-ידי כוח מחטיבת החילוץ שהיה מצוות אליהם. לאחר עבודת כוחות החילוץ, התגלתה קומה תת-קרקעית נוספת, שבה אותרו אמצעי לחימה וחומרים מודיעיניים של חמאס.

מפקדי הגדוד

שם	תקופת כהונה	הערות
שי בלאיש	2008–2010	לשעבר קצין אג"ם של פיקוד העורף
שלומי בן מוחה	2010–2012	לשעבר מפקד מחוז ירושלים בפיקוד העורף ומפקד חטיבת החילוץ, לימים מפקד מפקדת אלון
דודו עבאדה	2012–2014	לשעבר מפקד גדוד הפיקוד וסגן מפקד החטיבה, לשעבר ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף
שגיא ברוך	2014–2016	לשעבר קצין המבצעים של פיקוד העורף וסגן מפקד החטיבה. לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד
בני מאיר	2016–2018	מקים ומפקדה הראשון של יחידת רימון (2010), מעוטר צל"ש מח"ט
עידן פרקין	2018–2020	לימים מפקד בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף
יקיר בוקובזה	2020–2022	לימים מפקד בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף
ירדן שוקרון	ספטמבר 2022–	מפקדת הגדוד הנוכחית.

גדוד קדם (489)

סמל גדוד קדם 489

גדוד קדם הוא הגדוד הסדיר השני שהוקם. הגדוד הוקם ב-4 באוגוסט 2009. בגדוד שלוש פלוגות שראשי התיבות שלהן מהוות את שם הגדוד: פלוגת קרן, פלוגת דוד ופלוגת מגן.

הגדוד לקח חלק בין היתר באירוע החילוץ בפיצוץ הגז בנתניה, אירוע קריסת מבנה בעכו ובקריסת החניון ברמת החייל. במהלך מבצע צוק איתן היה הגדוד בכוננות חילוץ בגזרות בדרום הארץ לרבות בעיר באר שבע, וביצע משימות חילוץ וסיוע אזרחי. ב-29 בפברואר 2016 חילצו לוחמי הגדוד (יחד עם לוחמי מג"ב) את שני החיילים שנכנסו בשוגג למחנה הפליטים קלנדיה שמדרום לרמאללה. הגדוד זכה למספר פרסים והצטיינויות: גדוד מצטיין אוגדת איו"ש לשנת 2014. גדוד מצטיין רמטכ"ל לשנת 2015. גדוד מצטיין אוגדת איו"ש לשנת 2017.

מפקדי הגדוד

מג"ד קדם סא"ל ביאני ח'יר בפעילות מבצעית ברצועת עזה, 20.12.23

שם	תקופת כהונה	הערות
גולן ואך	2009–2011	לימים מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית
גלעד פרחי	2011–2013	לשעבר מפקד גדוד הפיקוד
איתי לוי	2013–2015	לשעבר מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף, לימים קצין אגם פיקוד
אלעד אדרי	2015–2017	לימים מפקד החטיבה
שרון איטח	2017–2019	לימים רע"ן עורף באוגדת עזה ומפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
אשר בנישתי	2019–2021	לימים סגן מפקד החטיבה
יגאל רסקין	2021–2023
ביאני ח'יר	יולי 2023–	מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד תבור (894)

סמל גדוד תבור 894

גדוד תבור הוא הגדוד השלישי שהוקם. הגדוד הוקם ב-1 בנובמבר 2012. בגדוד היו שלוש פלוגות מבצעיות שראשי התיבות שלהן היוו את שם הגדוד: פלוגת תבל, פלוגת ברק פלוגת ראם, ופלוגת הסיוע המנהלתית. באוגוסט 2020 נוספה לגדוד פלוגה רביעית בשם ונוס. הגדוד מבצע תעסוקות מבצעיות באיו"ש, חילוץ לכודים וסיוע לכוחות החי"ר בעת קריסת מבנה במרחב מאוים. בנוסף הגדוד השתתף באירוע האסון בהר מירון ובפעולות חילוץ והצלה בחו"ל, האחרון שבהם, הוא אירוע קריסת הסכר בברזיל ב-2019 בו השתלבו מפקדי הגדוד כחלק מהמשלחת הצה"לית. מאז הקמתו הגדוד זכה בהצטיינויות בפיתוח אנשיו, הצטיינות בפעילות ובאירועים מבצעיים רבים. הגדוד חורט על דגלו חתירה לניצחון, מצוינות, שליחות וכבוד האדם ב-2023 השתתף הגדוד במבצע בית וגן

הגדוד זכה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2019.

סיסמת הגדוד - המשימה הראשונה, האנשים תמיד.

מפקדי הגדוד

שם	תקופת כהונה	הערות
דרור שאול	2012–2014	לימים קמב"ץ וסגן מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
חי רקח	2014–2016	לשעבר מפקד בא"ח העורף, לימים מפקד מחוז דן בפיקוד העורף
דוד דדון	2016–2018	לימים סגן מפקד חטיבת גולני
דניאל נהרי	2018–2020	לשעבר סגן מפקד החטיבה ומפקד הבא"ח, לימים מפקד מחוז חיפה
שחר בן סמיאן	2020–2022	לימים סגן מפקד מחוז חיפה
שיראל כהן	יולי 2022–	מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד רם (668)

סמל גדוד רם 668

גדוד רם הוא גדוד החילוץ וההצלה הרביעי שהוקם. הגדוד הוקם בשנת 2012 לאחר שעבר הסבה מגדוד 66, גדוד נ"מ שהתמחה בהפעלת טילי FIM-92 סטינגר, במקור היה גדוד 66 בחטיבה 55, הגדוד שנלחם בקרב על גבעת התחמושת.

בשונה משאר הגדודים בחטיבה בהם ראשי התיבות של הפלוגות היוו את שם הגדוד, בגדוד רם בתחילה שמות הפלוגות היו כמו בגדודי החי"ר. הפלוגות נקראו פלוגה ג': "גור ישאג" ופלוגה ב': "בז טורף". בשנת 2015 הוקמה פלוגה א' בשם "אורב". בסוף שנת 2015, שמות הפלוגות שונו לרמון, ארבל ומצדה. במהלך מבצע צוק איתן הגדוד תפס קו בגזרת יהודה ושומרון. לאחר מכן שהה בתעסוקת בט"ש כשנה בגבול מצרים ונבחר כמצטיין חטיבת אילת. נוסף על כך הגדוד זכה בתואר מצטיין אוגדת איו"ש ארבע פעמים.

סיסמת הגדוד - משפחה לוחמת.

מפקדי הגדוד

שם	תקופת כהונה	הערות
ריצ'רד הכט		לימים ראש ענף תיאום בין-לאומי (תב"ל)
דודו עזרא	2013–2015	לשעבר מפקד גדוד רם
יאיר פינטו	2015–2017	לשעבר קצין מבצעים של פיקוד העורף
שלומי בן יאיר	2017–2019	לשעבר מפקד בא"ח העורף, לימים מפקד מחוז ירושלים והמרכז
שחר בן סמיאן	2019–2020	לימים מפקד גדוד תבור
עוז ג'ינו	2020–2021	לימים מפקד בא"פ העורף
דן הרוש	2021–2023	לימים מפקד בא"ח העורף
אביחי הרשטיק	יולי 2023–	מפקד הגדוד הנוכחי

בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף

סמל בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף

בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף בחטיבת החילוץ, הוקם בשנות ה-90 ובראשית הדרך שימש כענף הכשרות הפיקוד בבה"ד 16 בשם "ענף מפקדים". בשנת 2016, עם הקמת החטיבה והכפפת הענף תחתיה, הוחלף שמו ל"ענף מפקדים-גדוד הפיקוד". בשנת 2018 הוסב לבית ספר הממונה על הכשרות הפיקוד: קורס מפקדי כיתות, השלמה לקצונה - עורף, השלמה לקצונה- לחימה, הכנות לקצונה של כלל פיקוד העורף. כמו כן התאחד עם ענף מקצועות העורף ואמון כיום גם על הכשרות מקצועות ההדרכה בניהן: חילוץ, אב"ך, חירום, מבצעים. בנוסף, בבית הספר מתקיימות הכשרות ייחודיות כגון: טירונות שלב ב׳, קק"ץ שיאון, קורס מב"ר, קורסי חילוץ שונים ועוד. תחת בית הספר מדור הכשרות האב"ך הלאומי היחיד בתחומו בצה"ל. מדור הכשרות אב"ך הוא הגוף היחיד בכל הצבא שמכשיר בתחום האב"ך. ההכשרות מתבצעות לכל הצבא ולא רק לחיל, ובנוסף מתקיימים קורסים והכשרות ייעודיים למפקדות הסדירות ולמפקדות המילואים, לארגוני החירום, מגיבים ראשונים וכוחות חבירים. בנוסף, תחת בית הספר קיים מדור הכשרות חילוץ. המדור אחראי על התמחות בעולם החילוץ וההצלה, המדור הוא המכשיר הבלעדי בחטיבה לרמת מחלץ 02 לאזרחים, כשירויות ייעודיות, הפעלת סיירת אלון ומהווה אוטוריטה מקצועית בתחום כלי החילוץ. בנוסף, המדור מכשיר בלעדית את כלל חניכי היחצ"א לרמת מחלץ 03. ותחת הבית ספר יושבת סיירת אלון. סיירת אלון היא סיירת החילוץ הסדירה היחידה בארץ, בעלת יכולות הפעלה של פ' + 5 (יציאה מהבסיס תוך 5 דק' מקבלת הפקודה), מתעסקת באמצעי חילוץ מורכבים כגון כלי איתור מיוחדים, כלים לחילוץ מגובה. ייעוד בית הספר- להוות בית ספר למקצועות העורף בתחומי החילוץ והאב"ך, הגוף המוביל את הכשרת המפקד הלוחם והמפקד המקצועי בפיקוד העורף. בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף חרת על דגלו "העוז להוביל, הענווה ללמוד".

מפקדי בית הספר

שם	תקופת פיקוד	הערות
שי בלאיש	2011–2013	מפקד ענף מפקדים בבה"ד 16
גלעד פרחי	2013–2015	מפקד ענף מפקדים-גדוד הפיקוד
דודו עבאדה	2015–2017	מפקד ענף מפקדים-גדוד הפיקוד
אלעד אדרי	2017–2020	לימים מפקד החטיבה
עידן פרקין	2020–2022	כיום מפקד בא"פ העורף
יקיר בוקובזה	אוקטובר 2022–	מפקד בית הספר לפיקוד ולמקצועות העורף - הנוכחי

בא"ח העורף

סמל בא"ח העורף

בא"ח העורף הוא בסיס ההכשרה של לוחמי החילוץ וההצלה.

בא"ח העורף הוקם בשנת 2007 והוא נמצא ליד היישוב זיקים במועצה אזורית חוף אשקלון. שמו של הבא"ח נקרא על שם פיקוד העורף משום שהוא שייך לחטיבת החילוץ הנמצאת תחת פיקוד העורף.

בעבר הבסיס שימש כבית הספר לצליחה של חיל ההנדסה ובסמוך לו הוקם מאגר מים ששימש לאימוני צליחה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה במקום אנדרטה לזכר נופלי אגד הצליחה במבצע אבירי לב אשר הועברה לאחרונה לאנדרטת חיל ההנדסה בחולדה. לאחר סגירת האגד שימש המחנה כבסיס טירונות של מערך מגל בו הוכשרו טירונים בגיוס כלל צהלי. מאז שנת 2007 משמש הבא"ח כבסיס ההכשרה והאימונים של חטיבת החילוץ וההדרכה.

מטרת הבא"ח היא הכשרת מיטב החיילים ופיתוח המפקדים באופן האיכותי ביותר במקצועות החילוץ, הנשק להשמדה המונית והחי"ר, תוך יצירת ובניית זהות לוחם החילוץ.

ברחבי הבא"ח ניתן למצוא מטווחים, אתרי הרס, בוחן מסלול, בית כנסת, מרפאה, חדר אוכל, שק"ם גדול, חדר כושר, חדר קרב מגע, חדר ספינינג ועוד.

ב-7 באוקטובר 2023 במהלך מתקפת הפתע על ישראל, הותקף הבא"ח, לאחר חילופי אש קשים נהרגו בקרב על הבסיס רס"ן אדיר עבודי, סרן אור מוזס, סגן אדר בן סימון, סגן ינאי קמינקא, סמ"ר עומרי ניב פיירשטיין, סמ"ר עדן אלון לוי ורב"ט נריה אהרון נגרי.

מפקדי הבא"ח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת פיקוד	הערות
גולן ואך	2011–2013	לימים מפקד היחצ"א
שלומי בן מוחה	2013–2015	לימים מפקד החטיבה
איתי לוי	2015–2017	לימים קצין אג"ם של פיקוד העורף
חי רקח	2017–2019	לשעבר נספח צה"ל בוושינגטון, לימים מפקד מחוז דן
שלומי בן יאיר	2019–2021	לימים מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף
דניאל נהרי	2021–2023	לימים מפקד מחוז חיפה
דן הרוש	2023 - היום	מפקד הבא"ח הנוכחי

סיירת אלון

סיירת חילוץ חטיבתית שמטרתה לחלץ באירועים מורכבים. הסיירת תהווה כוח ראשון באירועי חילוץ בשטח המדינה ובשטחי אויב. ללוחמי הסיירת תקן בינלאומי לחילוץ שנקרא "אינסרג" לוחמי הסיירת אינם תופסים קווים מבצעיים אלא מתאמנים באופן שוטף וגורף כל הזמן ומבצעים שיתופי פעולה עם יחידות נוספות ושונות על מנת להיות מוכנים לכל תרחיש. אימוניהם של לוחמי הסיירת כוללים תרגילים מסוגים שונים. במצב אמת תוקפץ הסיירת ראשונה לזירת האירוע ותתחיל בטיפול ראשוני וחילוץ של הפצועים עד ששאר הכוחות מגיעים. בעת קריסת הטריבונה בבית הכנסת בגבעת זאב, הוקפצו לוחמי הסיירת אל האתר ובו עזרו בחילוץ הלכודים.

מפקדי הסיירת

שם	הערות
סער וילנאי	מפקד הסיירת הראשון
אריאל הולנדר
מיכל וינוגרדוב
אלון נתנאלי
כרמי חרב	מפקד הסיירת הנוכחי

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה	הערות
יורם לרדו	2013–2015	מקים הנפה הסדירה. לימים ראש מטה פיקוד העורף
יאיר ברקת	2015–2018	לימים קצין משטרה צבאית ראשי
יוסי פינטו	2018–2020	לימים נספח צה"ל ביוון
שלומי בן מוחה	2020–2022	מפקד החטיבת החילוץ וההדרכה לימים מפקד מפקדת אלון
אלעד אדרי	מאי 2022–	מפקד החטיבה הנוכחי

סמלים וסיכות

• 
  סמל גדוד תבור 894
• 
  סמל גדוד רם 668
• 
  סמל גדוד קדם 489
• 
  סמל גדוד שחר 498

תג החטיבה

תג היחידה וסיכת הלוחם

תג היחידה

משולש כחול הוא הסמל הבינלאומי לחילוץ. הכנף מסמלת הגנה וביטחון.

חרב ועלה זית הם סמלה של "ההגנה", וחלק מסמלו של צה"ל. החרב מייצגת את המלחמה, בעוד שענף הזית מסמל את הכמיהה לשלום.

צבעי הרקע

הצהוב מסמל את כשירות החטיבה לטיפול באירוע נשק להשמדה המונית (אטומי, ביולוגי וכימי). הכתום – המזוהה בעולם עם כוחות החילוץ וההצלה – מסמל את מומחיות החטיבה בחילוץ.

סיכת לוחם חילוץ והצלה

סיכת הלוחם

החרב - סמל צה"ל, המשולש - המייצג את אוכלוסיית המדינה ואזרחיה. הידיים במרכז מציגות את רגע החילוץ - אתה תופס את מי שאתה מחלץ ביד, ברגע שאתה מוצא לכוד אתה אף פעם לא עוזב אותו.

אירועי חילוץ בישראל ובעולם שחטיבת החילוץ לקחה בהם חלק

רעידת אדמה בארמניה - 1988

ב-7 בדצמבר 1988 התרחשה רעידת אדמה בארמניה. רעידת האדמה הייתה הרעידה הכי חזקה שהייתה באזור באותה תקופה. בעקבות רעידת האדמה חצי מיליון אנשים איבדו את בתיהם ו-25,000 אנשים נוספים נהרגו. יחידת החילוץ הארצית (יחצ"א) נשלחה לביצוע עבודות חילוץ והצלת חיים ועבדה באתרי ההרס השונים כ-12 ימים.

פיצוץ בניין מוסדות היהודים בארגנטינה - 1994

ערך מורחב – הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה

ב-18 ביולי 1994 טרוריסט לבנוני פוצץ מטען נפץ במשקל 400 ק"ג שהוטמן במכונית תופת ליד בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. לאחר הפיצוץ קרסה חזית הבניין ואף נוצר מכתש גדול בכביש. בעקבות הפיצוץ נפצעו כ-330 אנשים ו-85 אנשים נוספים נהרגו. פיגוע זה נחשב לאחד הפיגועים הגדולים והקשים ביותר שבוצעו על אדמת ארגנטינה. המשלחת לארגנטינה כללה בתוכה 30 קצינים ומחלצים מהיחצ"א ועוד 7 קצינים מבה"ד 16. למשלחת לקח שבעה ימים לסיים את העבודה על אתר ההרס, לאחר שבעה ימים השטח היה נקי.

פיצוץ מכונית תופת ליד שגרירות ארצות הברית בקניה - 1998

ערך מורחב – ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה

ביום שישי, 7 באוגוסט 1998, התפוצצה מכונית תופת ליד שגרירות ארצות הברית בניירובי בירת קניה. כתוצאה מהפיצוץ קרס בניין משרדים סמוך שבו היה גם בנק. בעקבות הפיצוץ בניין משרדים במוך בן שש קומות קרס ומההדף התנפצו גם החלונות של הבניינים הסמוכים. בתחילת העבודה באתר ההרס, מספר הנעדרים עמד על למעלה מ-100 אנשים. בעקבות הפיגוע נהרגו כ-213 אנשים ולמעלה מ-4,500 נוספים. למשלחת יצאו 3 פלוגות שכל אחת מנתה כ-60 מחלצים.

מבצע "חבל הצלה" בטורקיה, רעידת אדמה - 1999

ערך מורחב – רעידת האדמה באיזמיט (1999)

בליל 17 באוגוסט 1999 פקדה את טורקיה רעידת אדמה חזקה שבעקבותיה נפצעו מאות אלפי אנשים ועשרות אלפי אנשים נוספים שנהרגו תחת ההריסות. כוח היחצ"א הוקפץ לסייע לצבא הטורקי במשימת איתור וחילוץ לכודים. היעד הראשון של היחצ"א היה בסיס צבאי של חיל הים הטורקי בגולצ'וק. בזמן רעידת האדמה התנהל בבסיס כנס קצינים בכירים של חיל הים הטורקי. המשמעות הייתה שבעקבות הקריסה נפלה שרשרת הפיקוד של חיל הים הטורקי, ולכן אירוע זה קיבל עדיפות מבחינת הצבא הטורקי והוגדר כמשימה ראשונה של היחצ"א בטורקיה. בהמשך פעלה היחצ"א מחוץ לבסיס חיל הים בגולצ'וק וכן בערים יאלובה צ'נרצ'יק. על מבצע החילוץ בטורקיה פיקד אלוף גבי אופיר. המשלחת פעלה בטורקיה לאורך שבוע ובמהלכו חילצה כ-180 גופות לכודים ו-12 לכודים חיים, שהאחרון שבהם היה ילד בן שלוש שחולץ לאחר שבעה ימים שבהם היה לכוד בהריסות ביתו.

מבצע "אחוות העמים" בטורקיה, רעידת אדמה - 1999

ערך מורחב – רעידת האדמה באיזמיט (1999)#רעידת המשנה בדוזג'ה

ביום שישי 12 בנובמבר 1999 התרחשה בצפון-מערב טורקיה רעידת אדמה בעוצמה 7.2 בסולם ריכטר. שלושה חודשים קודם לכן התרחשה רעידת אדמה נוספת בטורקיה, הפגיעה העיקרית הייתה בערים בולו ודוזג'ה שנפגעו גם ברעידת האדמה הקודמת שהתרחשה בהפרש של שלושה חודשים. הפנייה הטורקית לסיוע ישראלי לא השתהתה, וההיענות הייתה מהירה ביותר. הכוח הראשון של משלחת פיקוד העורף יצא לדרך כבר בשעות הקטנות של הלילה. כמה שעות לאחר מכן יצאו גם שאר הכוחות בשלושה מטוסים של חיל-האוויר. בשבת אחה"צ כבר פעלו יותר מ-250 מחלצים ישראלים בשלושה אתרים בדוזג'ה. הם עשו את מלאכתם במזג-אוויר סגרירי ובקור-עז, כמה מעלות מתחת לאפס. כעבור פחות מיממה הצטרפו אליהם כ-100 רופאים ואחיות שהביאו עמם בית חולים שדה. המשלחת הורכבה ברובה מאנשי בה"ד 16 ומאנשי מילואים של היחצ"א. המשלחת עבדה באתרים השונים כשבעה ימים שבסיומם היה חילצה ניצולה חיה אחת ו-22 גופות.

פיצוץ מכונית תופת במלון טאבה, מצרים - 2004

מחלצים מפיקוד העורף בהריסות המלון בטאבה, מצרים 2004

ערך מורחב – מתקפת הטרור בסיני (2004)

ב-7 באוקטובר 2004, מוצאי שמחת תורה, בוצעו מתקפות טרור על ידי שימוש בשלוש מכוניות תופת בשניים ממוקדי התיירות הישראליים המרכזיים בחצי האי סיני על אדמת מצרים. אחד ממוקדי המתקפה היה מלון הילטון טאבה. ההתקפה הראשונה החלה כאשר מכונית תופת חדרה לתוך מלון הילטון טאבה והתפוצצה ליד הלובי של המלון. המלון עצמו נודע כיעד תיירותי מועדף עבור מטיילים ישראלים בחצי האי סיני. בשעת המתקפה הלובי היה גדוש במטיילים, חלק ניכר מהם מישראל. הפיצוץ גרם לעשר מקומותיו של המלון לקרוס ובנוסף גרם ל-34 הרוגים ו-171 פצועים. המשלחת למצרים כללה כ-70 מחלצים.

סרי לנקה, רעידת אדמה - 2004

ערך מורחב – רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004)

ב-26 בדצמבר 2004 התרחשה רעידת האדמה השלישית בעוצמתה שנמדדה בעולם ואחת מהקטלניות ביותר, בעוצמה של 9.1 בסולם ריכטר. רעידת אדמה זו התרחשה באוקיינוס ההודי, ועוררה גלי צונאמי עצומים שפגעו בכלל האיים וערי החוף באוקיינוס ההודי, העיקריות שבהן אינדונזיה, סרי לנקה, הודו ותאילנד. על פי ההערכות, גלי הצונאמי גבו את חייהם של מעל 280 אלף בני אדם, פצעו רבבות אחרים, והתירו אחריהם הרס וחורבן רב בכל מקום בו פגעו. למעלה מחצי מיליון בני אדם נותרו ללא קורת גג. מדינת ישראל קיבלה החלטה לשלוח משלחות חילוץ למדינות השונות שנפגעו וביניהן גם לסרי לנקה. המשלחת כללה בתוכה אנשי סיוע הומניטרי בכלי ציוד הומניטרי, אנשי רפואה, נציגים ממשרד החוץ ומפיקוד העורף. מטוס המטען של המשלחת כלל בתוכו ציוד רפואי, מזון, מים, שמיכות וסה"כ 82 טון של ציוד סיוע למדינה הפגועה.

מבצע "קצה העולם" רעידת אדמה בהאיטי - 2010

ערך מורחב – רעידת האדמה בהאיטי (2010)

צוות חילוץ של פיקוד העורף מחלץ לכוד מההריסות, האיטי 2010

ב-12 בינואר 2010 הכתה באי היספניולה שבהאיטי רעידת אדמה בעוצמה 7.2 בסולם ריכטר. האיטי ספגה פגיעות קשות הן מבחינה כלכלית הן מבחינת הפגיעה הישירה באוכלוסייה. רעידת האדמה פגעה קשות באוכלוסיית האיטי וגרמה ל-230 אלף הרוגים, 300 אלף פצועים ועוד כ-3 מיליון אנשים מחוסרי בית. רעידת האדמה הותירה את האיטי ללא מבני ממשל וללא ממשלה מתפקדת, שדה התעופה קרס ולא היה מי שיתפעל או יקלוט את בית החולים. ב-16 בינואר נחתה המשלחת הישראלית בהאיטי ובמהלך שהותה בהאיטי טיפלה ב-1,111 פצועים, ביצעה כ-317 ניתוחים מצילי חיים, 16 לידות (מתוכן 3 בניתוח קיסרי) וחילצה 4 לכודים חיים מתוך ההריסות. המשלחת כללה כ-250 איש שרובם אנשי רפואה וחילוץ: יחצ"א, מנתחים מומחים, רופאי טראומה, אורתופדים, קב"נים, צוותים טכניים, אחיות, רנטגן ורופאי ילדים, כוחות פיקוד העורף, הנדסה, לוגיסטיקה, קשר, שלישות, כוחות מחטיבת החילוץ ומג"דים של גדודי המילואים של פיקוד העורף.

רעידת אדמה ביפן - 2011

ערך מורחב – רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011)

בכירים ממשלחת פיקוד העורף ליפן מצדיעים אחרי הנחיתה בישראל, 2011

רעידת האדמה בסנדאי התרחשה ב-11 מרץ 2011. הרעידה פקדה את האי הונשו שהוא הגדול באיי יפן, סמוך לסנדאי בירת מחוז מיאגי. בהתחלה, עוצמת הרעידה הוגדרה כ-8.9 בסולם ריכטר ולאחר מכן עודכנה ל-9.0. הרעידה הייתה כל כך חזקה שהיא הוגדרה כרעידת האדמה השלישית הכי חזקה שנרשמה בעולם. כתוצאה מרעידת האדמה העוצמתית רעדו בניינים והרס רב נזרע והחלו הצפות ודליקות. כעבור זמן קצר החלו גלי צונאמי שהגיעו לגובה של 16 מטרים ובהגיעם לחופי יפן סחפו איתם כלי רכב, כלי שיט, בתים הבנויים מעץ, פח וקש וכדומה. עיקר הנזק נגרם מנחשולי הצונאמי האדירים שנוצרו בעקבות רעידת האדמה. בניגוד לרעידת האדמה אליה היו מוכנים היפנים, לגלי הצונאמי שנוצרו בעקבות הרעידה הם לא היו מוכנים ולכן נגרם נזק רב. מעבר לפגיעה בבתי מגורים, במבנים ציבוריים ובתשתיות עירוניות, גרמו גלים אלו גם לפגיעה במנגנוני הקירור של הכורים הגרעיניים בפוקושימה. המשלחת שיצאה ליפן הייתה משלחת קטנה שכללה 55 אנשים מתוכם 30 אנשי רפואה. לאחר 14 ימים בהם טיפלה המשלחת באנשי המקום, הם עזבו את המקום בעקבות עלייה ברמת הקרינה מעל לרמה שהוגדרה מראש.

מבצע "איים של תקווה" טייפון בפיליפינים - 2013

ערך מורחב – טייפון האיאן

ב-7 בנובמבר 2013 פגעה סופה טרופית בפיליפינים וגרמה למותם של למעלה מ-6,340 בני אדם ועוד כ-1,061 נעדרים. בעקבות הסופה איבדו הרבה אנשים את בתיהם. בתי חולים, מוסדות חינוך, מוסדות רווחה ורשויות מקומיות חדלו לתפקד, תשתיות חשמל, רשתות תקשורת, מערכות המים - הכול קרס. המשלחת לפיליפינים כללה 130 איש מתוכם 90% בית חולים שדה ו-10% מחלצים ו-90 טון ציוד. אנשי המשלחת טיפלו ב-2,686 וביניהם 848 ילדים, בנוסף ביצעו כ-60 ניתוחים.

מבצע "צוק איתן" - 2014

ערך מורחב – מבצע צוק איתן

במהלך מבצע צוק איתן גדוד שחר תפס כוננות חילוץ תחת אש. כחלק מן המבצע נכנס כוח מהגדוד בכניסה קרקעית לעזה על מנת לתת מענה של חילוץ כוח חי"ר. בנוסף תפסו גדודי החטיבה השונים כוננות חילוץ ביישובי הדרום אם תהיה פגיעה של רקטות.

משלחת "אור למזרח" רעידת אדמה בנפאל - 2015

ערך מורחב – רעידת האדמה בנפאל (2015)

חיילי פיקוד העורף באתר הרס בנפאל, 2015

ב-25 באפריל 2015, יום שבת, אירעה רעידת אדמה בנפאל בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, כ-29 קילומטר דרומית-מזרחית למחוז לאמג'ונג. רעידת האדמה גרמה למותם של 9,018 אנשים ולכ-21,952 פצועים בנוסף לנזק כספי של כ-5 מיליארד דולרים. לרעידת האדמה התלוותה סדרה של רעידות עוקבות גם הן בעוצמה גבוהה, שטלטלו את הארץ וגרמו לנזק רב למבנים - 161,000 נהרסו ו-144,600 ניזוקו חלקית. האוכלוסייה נפגעה גם היא. מעל ל-8,000 הרוגים ו-15,242 פצועים.

בעקבות הידיעות הראשונות הוציא פיקוד העורף משלחת חילוץ וסיוע מהארץ, שנקראה "אור למזרח", במטרה לעזור לאזרחים ולשלטונות המקומיים. המשלחת כללה 271 חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים: 122 חיילי בית חולים השדה, 66 לוחמי החילוץ ו-20 ההצלה, ושאר הכוח בתפקיד לוגיסטיקה, אבטחה ופיקוד ושליטה.

קריסת חניון הברזל ברמת החייל - 2016

ערך מורחב – קריסת חניון הברזל

חיילי פיקוד העורף בהריסות חניון הברזל ברמת החייל, 2016

ב-5 בספטמבר 2016, קרס חניון תת-קרקעי בן ארבע קומות באזור תעשייה רמת החייל בתל אביב בצמוד לבית החולים אסותא. בעת עבודת עפר על גג החניון, קרסה הקומה העליונה שלו כשהיא ממוטטת תחתיה את שאר הקומות. לאחר הקריסה החלו ניסיונות חילוץ של הלכודים תחת ההריסות, והאירוע הוכרז כאירוע רב-נפגעים. עבודות החילוץ נמשכו כחמישה ימים ונגמרו עם איתור גופתו של הנעדר האחרון. בעקבות הקריסה נהרגו 6 פועלים ו-24 נוספים נפצעו. בחילוץ הלכודים לקחו חלק לוחמים מגדוד תבור וגדוד קדם של חטיבת החילוץ של פיקוד העורף, בנוסף השתתפו היחצ"א, מכבי האש וזק"א בזיהוי ההרוגים.

מבצע "קול שופר למרחק" רעידת אדמה במקסיקו - 2017

חיילי פיקוד העורף סוחבים אלונקה, מקסיקו 2017

ערך מורחב – רעידת האדמה בפואבלה (2017)

ב-20 בספטמבר 2017 הכה רעש אדמה בעוצמה 7.1 בסולם ריכטר במקסיקו סיטי ובמחוזותיה. בעקבות האירוע, בכירי פיקוד העורף קיימו ביניהם שיחות טלפון ולאחר מכן הוחלט על נסיעה של משלחת למקסיקו. 71 חיילים וקצינים יצאו בערב ראש השנה למקסיקו סיטי כדי לעזור למדינה ולהציל חיים. המשלחת מנתה כ-70 חיילים וקצינים בשירות סדיר ובמילואים, מפיקוד העורף ומחיל האוויר ביניהם מומחים הנדסיים, שיעסקו בהערכת הנזקים ובמתן סיוע הנדסי בזירות ההרס ואנשי חילוץ והצלה למשימות אלה. בעקבות רעידת האדמה נהרגו כ-217 אנשים, קרסו מבנים והתשתיות שלהם ועוד מיליונים של אנשים נותקו מהחשמל. בשנת 2019, שנתיים לאחר רעידת האדמה במקסיקו, פיקוד העורף חזר למקסיקו והפעם לא בשביל לחלץ אלא לתרום בדרך אחרת. מטרת המשלחת שנסעה ב-2019 למקסיקו הייתה ללמד להכשיר ולחלוק את הידע שלהם בנושא חילוץ עם המחלצים ממקסיקו וזאת על מנת להפוך את ההתמודדות עם רעידת האדמה הבאה ליעילה ומקצועית הרבה יותר.

מבצע "מגן הברזל" קריסת סכר בברזיל - 2019

ערך מורחב – אסון הסכר בברזיל (2019)

ביום שישי, 25 בינואר 2019 קרס סכר במכרה עופרת במדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל, סמוך לעיר בורמדיניו. בעקבות קריסת הסכר המכרה ובו יותר מ-600 עובדי כרייה נשטפו על ידי נהרות אין-סופיים של בוץ. המשלחת עשתה את פעילותה בשטח במקומות שאותרו כבעלי פוטנציאל לאיתור לכודים ונעדרים. תוואי השטח באזור קריסת הסכר הוגדר כמסוכן, ועל כן נדרשה המשלחת לבצע פעולות למיפוי נוסף של השטח על מנת לוודא שהעבודה במרחב בטוחה. המשלחת מנתה כ-130 חיילים וקצינים בשירות סדיר ובמילואים מפיקוד העורף וביניהם מומחים הנדסיים, רופאים ואנשי חילוץ והצלה, יחידת להבה של כבאות והצלה, לוחמי היחידה התת-ימית של זרוע הים, נציגי משרד החוץ ושגריר ישראל בברזיל.

בעקבות האסון דובר על 300 נעדרים מתוכם המשלחת מצאה 35 נעדרים וזאת בנוסף להדרכת אנשי המקום כיצד לגבש מודיעין אוכלוסייה ותמונת מצב מדויקים.

מבצע "חגורה שחורה" - 2019

ערך מורחב – מבצע חגורה שחורה

בנובמבר 2019, חיל האוויר הישראלי הרג את בכיר הג'יהאד האסלאמי, מפקד החטיבה הצפונית בהאא אבו אל-עטא. כתגובה לכך החלו החמאס והג'יהאד האסלאמי בירי מסיבי של רקטות לעבר כלל יישובי עוטף עזה, הדרום והשפלה. ישר לאחר שחוסל בהאא אבו אל-עטא, הוקפץ אל"ם יוסי פינטו, לשעבר מפקד החטיבה, ביחד עם מאות מלוחמי החטיבה בדרום הארץ ביישובים השונים. אל"ם יוסי פינטו מספר:"תוך שעה וחצי, לפני שהרקטה הראשונה שוגרה, נפרסנו עם 12 צוותים שלנו בעוטף ובאשקלון". אל"ם יוסי פינטו מספר:"בסבב הלחימה הקודם מול עזה קיבלנו דיווח על מטח לאשקלון ונפילה בשלושה בניינים שונים בו זמנית". באחד מן הבניינים נהרג אזרח ובאחרים נפצעו אנשים. זאת אפילו לא הייתה פגיעה ישירה אבל עוצמת ההדף הייתה כל כך חזקה שהיא גרמה לנזק רב. באחד מן הבניינים חילצנו אישה פצועה שנלכדה בתוך אחת הדירות לאחר שהדלת התעוותה מההדף ולא היה ניתן לפתוח אותה".

מבצע "שומר החומות" - 2021

ערך מורחב – מבצע שומר החומות

מהלך המבצע, תפסו גדודי החטיבה כוננות חילוץ בדרום ובמרכז הארץ ובמקרי הצורך הוקפצו לאתרים השונים ברחבי המדינה בהם דווח על פגיעה של רקטה או רסיס. פלוגות ההכשרה חוו לראשונה בזמן ההכשרה מצב אמת והוקפצו לאתרים השונים ברחבי המדינה, בין אם זה לפגיעה ישירה בבניין בפתח תקווה, או לסיוע בבתי חולים שונים ברחבי המדינה על ידי העברת המטופלים למרחבים ממוגנים ובכך סייעו בהצלת חיים בכל הגזרות.

בנוסף, חלק מגדודי החטיבה המשיכו ותפסו קווים באיו"ש והמשיכו בפעילות הביטחון השוטף וסיכול של ניסיונות לפיגועים.

קריסת טריבונה בבית כנסת בגבעת זאב - 2021

ערך מורחב – האסון בבית הכנסת בגבעת זאב

במאי 2021, קרסה אחת מהטריבונות העליונות של בית כנסת בגבעת זאב בזמן שברחבי בית הכנסת מתפללים אנשים רבים. כתוצאה מקריסת הטריבונה נהרגו שני צעירים מיידית והרוג נוסף מת מפצעיו לאחר 38 ימים ו-220 נוספים נפצעו. ברגע שהתקבל הדיווח על הקריסה סיירת "אלון", סיירת החילוץ של החטיבה הוקפצה ישר לאתר ההרס שנוצר בבית הכנסת. ברגע שהגיעה הסיירת לאתר ההרס שנוצר, היא התחילה בעבודות החילוץ ובשיתוף הפעולה עם גורמים עירוניים נוספים.

אסון קריסת הבניין בסרפסייד מיאמי - 2021

ערך מורחב – אסון קריסת הבניין בסרפסייד

ב-24 ביוני 2021 בשעה 1:25 בלילה, קרס חלק גדול מבניין מגורים בן 12 קומות בסרפסייד, פרוור של מיאמי. יומיים אחר כך, בערב שבת, מוקפצת משלחת ישראלית של פיקוד העורף שכונתה "משלחת יד לאחים" ומשרד החוץ כדי לסייע לכוחות החילוץ האמריקאים. חברי המשלחת סייעו לאתר 91 נעדרים וחזרו ב-11 ביולי.

מבצע ענפי זית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המבצע נערך בעקבות רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה בשנת 2023.

מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות הברזל

ערך מורחב – חטיבת החילוץ וההדרכה במלחמת חרבות ברזל

בבוקרו של 7 באוקטובר 2023 יום שבת של מתקפת הפתע על ישראל, שמחת תורה הותקף מחנה זיקים בסיס האימונים (הבא"ח) של חטיבת החילוץ בידי מחבלים שחלקם אף חדרו לבסיס. כוחות החטיבה יחד עם כוחות נוספים פעלו לחיסולם של החודרים ולהשבת המצב לקדמותו.

עם פתיחתה של מלחמת חרבות הברזל גדודי חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף התפרסו ברחבי הארץ, החטיבה פעלה מתחילת הלחימה בהגנה על בסיס זיקים ויישובי עוטף עזה, פינוי תושבים וכוננות חילוץ.

גלריה

פעילות ותעסוקה מבצעית

• 
  חייל מגדוד שחר שתפס כוננות חילוץ תחת אש במבצע צוק איתן, 2014

פעולות חילוץ

• 
  חיתוך של ברזל בעזרת מסור דיסק
• 
  תרגיל אתר הריסה
• 
  מקדח
• 
  תרגיל חילוץ
• 
  לוחמי חטיבת החילוץ בפתח תקווה בבניין שספג פגיעה ישירה של רקטה. מבצע שומר החומות, 2021.
• 
  לוחמי החטיבה באתר הרס במהלך מבצע שומר החומות, 2021
• 
  חיילי פיקוד העורף באתר הרס, מבצע שומר החומות, 2021.
• 
  חיילי פיקוד העורף מסייעים בחילוץ מההריסות, 2021

ראו גם

• יחידת החילוץ וההצלה הארצית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חטיבת החילוץ וההדרכה בוויקישיתוף

• חטיבת החילוץ וההדרכה, ברשת החברתית פייסבוק
• חטיבת החילוץ וההדרכה, ברשת החברתית אינסטגרם
• חטיבת החילוץ וההדרכה, באתר צה"ל
• נועה הורוויץ, שחר חדש באיו"ש, במקור, באתר דובר צה"ל, 23 בספטמבר 2009; כיום, בארכיון האינטרנט "archive.is"
• דנה פטרוב, ‏גדוד תבור של פיקוד העורף - מצטיין בגזרת איו"ש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 בנובמבר 2013
• נופר נחום, ‏חילוץ תחת אש: גדוד שחר יוצא מהריסות העיר עזה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 באוגוסט 2014‏
• עוזי ברוך, גדוד קדם - הגדוד המצטיין ביו"ש, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2014
• גל פלוק רוה, מה קורה כשהכתום משתלט על צבע אדום?, באתר צה"ל, 24 במאי 2021

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38427863חטיבת החילוץ וההדרכה