1
אי אפשר להמציא עונש שטני יותר, מאשר לשחרר אדם בחברת בני אדם שאינם מבחינים בקיומו.
עריכה | תבנית | שיחה
2
לפסיכולוגיה יש עבר ארוך, אבל רק היסטוריה קצרה.
עריכה | תבנית | שיחה
3
עריכה | תבנית | שיחה
4
האתגר של בני האדם הוא להפוך טרגדיה אישית לניצחון הרוח האנושית.
עריכה | תבנית | שיחה
5
חלומות הבלהות שלנו היא נפשנו המטאטאת לפני דלתה.
עריכה | תבנית | שיחה
6
אכן דלים אנו אם איננו אלא שפויים.
עריכה | תבנית | שיחה
7
אם האנושות הייתה מסוגלת ללמוד באמצעות הסתכלות ישירה בילדים , הייתי יכול לחסוך לעצמי את הטרחה לכתוב ספר זה.
עריכה | תבנית | שיחה
8
זהו עונג להתחבא, אך אסון לא להימצא.
עריכה | תבנית | שיחה
9
-
הוספה
10
את אשר תקבלו ממני, תצטרכו ללקט מתוך כאוס.
עריכה | תבנית | שיחה
11
אין בנמצא אדם אומלל יותר מזה שעבורו חוסר החלטיות הוא הרגל.
עריכה | תבנית | שיחה
12
האם שווה או לא שווה לחיות תלוי במידה שבה יצירתיות היא חלק מחוויית החיים של היחיד.
עריכה | תבנית | שיחה
13
ה'אני' נבנה בדמותו של הזולת.
עריכה | תבנית | שיחה
14
אנו פוגשים אנשים רבים המדברים על חירות ; אך אנו רואים מעטים שהקדישו חייהם כדי לנתק את הכבלים.
עריכה | תבנית | שיחה
15
מה שחשוב בזוגיות איננו לגרום לבן הזוג להיות מאושר , אלא להיות מאושר בעצמך, ולהעניק לו את אושרך.
עריכה | תבנית | שיחה
16
שלימות הנפש היא ידיעת עצמה.
עריכה | תבנית | שיחה
17
עריכה | תבנית | שיחה
18
עולמה הקטן של הילדות על נסיבותיו המוכרות, מהווה מודל לעולם הגדול.
עריכה | תבנית | שיחה
19
אמנות התבונה היא לדעת ממה להתעלם.
עריכה | תבנית | שיחה
20
תפקידה של השפה איננו להעביר מידע אלא לעורר את הזיכרון .
עריכה | תבנית | שיחה
21
מה רב הוא מספרם של אנשים שמעולם לא הייתה להם דעה שונה מזו שבעיתונים.
עריכה | תבנית | שיחה
22
עריכה | תבנית | שיחה
23
סגולת הנפש טובת המידות היא העושר האמיתי אשר לנו והוא גמול של אמת לבעליה. אין אדם עשוי להיות מקופח ממנה לעולם, היא לא תעזוב אותו בלתי אם בצאתנו מן העולם.
עריכה | תבנית | שיחה
24
האמן בחלומות כי בהם מסתתרת דלתו של הנצח.
עריכה | תבנית | שיחה
25
עריכה | תבנית | שיחה
26
פגישה בין שני אנשים כמוה כשני חומרים כימיים הבאים במגע זה עם זה; אם ישנה תגובה, שניהם עוברים תהליך של השתנות.
עריכה | תבנית | שיחה
27
ההרגל הוא גלגל ענק שעליו סובבת החברה, וכוחה המשמר היקר ביותר.
עריכה | תבנית | שיחה
28
עריכה | תבנית | שיחה
29
לספר יש תמיד שני מחברים: מי שכותב ומי שקורא.
עריכה | תבנית | שיחה
30
ארץ רחוקה היא נפש האדם, לא ניתן להתקרב אליה או לתור אותה.
עריכה | תבנית | שיחה
31
הנפש נולדת זקנה והולכת וצעירה במשך הזמן - דרך הקומדיה של החיים; הגוף נולד צעיר והולך ומזקין במשך הזמן - דרך הטרגדיה של החיים.
עריכה | תבנית | שיחה
32
אם תרצה שיהיה בכוחך לסבול את החיים , היה מוכן לקבל את המוות .
עריכה | תבנית | שיחה
33
אין שקר גרוע יותר מאמת שלא הובנה כהלכה על ידי שומעיה.
עריכה | תבנית | שיחה
34
הנה הטעות הגדולה: להניח שבני אדם חושבים על מה שהם אומרים.
עריכה | תבנית | שיחה
35
אם אינך יודע מה לעשות עם ידיך, השתמש בהן כדי ללטף.
עריכה | תבנית | שיחה
36
הו! אתם האלילים של גלי הים: תנו לי את היופי הפנימי של הנשמה.
עריכה | תבנית | שיחה
37
ישנם הרבה יותר אנשים המקבלים על עצמם את התרבות מתוך צביעות , מאשר אנשים תרבותיים באמת ובתמים.
עריכה | תבנית | שיחה
38
עריכה | תבנית | שיחה
39
עריכה | תבנית | שיחה
40
עריכה | תבנית | שיחה
41
אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו.
עריכה | תבנית | שיחה
42
לפעמים סיגר הוא סתם סיגר.
עריכה | תבנית | שיחה
43
אם יש ברצונך להיות בעל תכונה מסוימת, פעל נא כאילו היית כבר בעליה.
עריכה | תבנית | שיחה
44
האמרה "נפש בריאה בגוף בריא" איננה הגיונית. הגוף הוא תוצר של נפש בריאה.
עריכה | תבנית | שיחה
45
אחרי המעשים - ימשכו הלבבות
עריכה | תבנית | שיחה
46
האדם הוא זה שהמציא את תאי הגזים , אך הוא גם זה שנכנס אליהם קוממיות, ותפילת 'שמע ישראל ' על שפתיו.
עריכה | תבנית | שיחה
47
חלום שלא נפתר כאגרת שלא נקראה.
עריכה | תבנית | שיחה
48
עריכה | תבנית | שיחה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
מבחינה שכלית האדם חי במאה ה־20, מבחינה רגשית רוב בני האדם חיים בתקופה הקדומה. הם לא הגיעו עדיין לבגרות הדרושה כדי להיות עצמאיים, שכלתניים ואובייקטיביים.
עריכה | תבנית | שיחה
52
בכל חדר טיפולים אמורים להיות שני אנשים מפוחדים למדי: המטופל והפסיכואנליטיקאי. אם הם אינם מפוחדים, מתעוררת התהייה מדוע הם טורחים לגלות את מה שכבר ידוע
עריכה | תבנית | שיחה
53
אין דבר מופרך יותר מלטעון שהמפגש האנליטי הוא מפגש בין אדם חולה לבריא. האמת היא שהמפגש הוא אינטראקציה בין שני אנשים, ... לכל אחד מהם יש חרדות, הגנות פתולוגיות ותלות. כל אחד מהם הוא ילד עם הורים מופנמים. שניהם מגיבים לכל אירוע בסיטואציה הטיפולית
עריכה | תבנית | שיחה
54
ייתכן כי מה שמושך באחר אינו האחרות שבו, כמו ההזדמנות ליצור קשר ממרחק בטוח עם היבטים מנוגדים בעצמי.
עריכה | תבנית | שיחה
55
אדם נעשה מסוגל לשאת רעה, השפלה, פחד וזעם על עוולות, בזכות דמויותיהם של בני אדם אהובים. שהוא שומר בליבו, בזכות הדת, בזכות חוש ההומור, ואף בזכות מבטי חטף על חמדת הטבע רבת-מרפא - על העץ או על שקיעת החמה.
עריכה | תבנית | שיחה
56
תמונתו של המטופל הנשקפת אליו מתוך פירושיו של האנליטיקאי אינה תצלום רנטגן החודר אל טבעו האמיתי הנסתר וגם לא השתקפות מדויקת, נטולת תמורות, של מה שביטא המטופל. זה ארגון מחדש מורכב של תוצרי המטופל על פי קווים אישיים ביותר, ארגון המשקף את התאוריה ואת האמונות שבהן מחזיק האנליטיקאי באופן מודע, את ההזדהויות הלא מודעות שלו, אירועים מקריים בתולדות חייו של האנליטיקאי עצמו, וכן הלאה.
עריכה | תבנית | שיחה
57
כשהדרך אל החיים הפכה מסע,
והמסע הפך לכאב
תמיד הכאב של המסע
הופך מתישהו לצלקת..
עריכה | תבנית | שיחה
58
עריכה | תבנית | שיחה
59
אדם מאוכזב מאכזב,
אדם שמח משמח,
תפגע באדם והוא יהייה פוגע,
השלכות הם חלק ניכר ובלתי נראה של החיים .
עריכה | תבנית | שיחה
60
"לפעמים עדיף להפסיד ולנצח מלנצח ולמות,
היהירות היא המלכודת הכי מסוכנת באדם"
עריכה | תבנית | שיחה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה 