פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/אוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אוסף צלילים נבחרים של פורטל המוזיקה הקלאסית

לעריכה לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

"תמונות בתערוכה"

פתיח תמונות בתערוכה - סוויטה שנכתבה על ידי המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי בשנת 1874. היצירה מורכבת מ-10 קטעים ואינטרמצו ביניהם. היצירה נכתבה במקור לפסנתר, אך הותאמה על ידי מלחינים שונים לסגנונות שונים. הביצוע התזמורתי הידוע של היצירה הוא בתזמורו של המלחין מוריס ראוול. היצירה נכתבה בעקבות מותו הפתאומי של חברו של מוסורגסקי, האדריכל והצייר ויקטור הרטמן, בשנת 1873, בגיל 39. שמה המקורי של היצירה במקור היה "הרטמן". היצירה היא מחווה של מוסורגסקי לחברו, ומתוארים בה בצורה מוזיקלית ציורים שצייר.
לעזרה בהפעלת הקבצים

2

"הסימפוניה מס' 40 של מוצרט"

הסימפוניה מס' 40 של מוצרט - סימפוניה שנכתבה על ידי המלחין האוסטרי וולפגנג אמדאוס מוצרט בשנת 1788. תהליך חיבורה התרחש בתקופה יצרנית במיוחד, שנמשכה שבועות ספורים, בשנת 1788, במהלכה סיים מוצרט גם את הסימפוניות מס' 39 ומס' 41, (ב-26 ביוני וב-10 באוגוסט בהתאמה). לבני תקופתו של מוצרט, שהיו רגילים למוזיקה קלילה, ולמטרות בידור בעיקר, היה קשה לקבל את הסימפוניה הזאת, בשל אופיה הטראגי והמלנכולי. לעומת זאת היצירה הפיקה פרשנויות שונות ממבקרים. רוברט שומאן ייחס לה "קלילות וחינניות יוונית". דונלד פרנסיס טובי ראה בה תוכנות של אופרה בופה. קרוב לוודאי, מכל מקום, שהתפיסה הרווחת ביותר כיום היא, שמדובר בסימפוניה בעלת נימה טרגית ורגשית ביותר; לדוגמה, צ'ארלס רוזן ("הסגנון הקלאסי") מכנה את הסימפוניה "יצירה שיש בה להט יצרים, אלימות ויגון." על אף חילוקי הדעות, אין ספק שהסימפוניה היא אחת מיצירות המוערכות ביותר של מוצרט, והיא זוכה לביצועים והקלטות תכופים.
לעזרה בהפעלת הקבצים

3

"משיח- הללוי-ה"

משיח - אורטוריה שנכתבה על ידי המלחין הגרמני גאורג פרידריך הנדל בשנת 1741. זוהי ככל הנראה היצירה הנודעת ביותר של מלחין זה. היא נמנית עם היצירות החשובות ביותר של המוזיקה הקולית המערבית. שמה של האורטוריה בא לה מדמות המשיח ביהדות ובנצרות. הליברית עצמה לקוחה מתוך תנ"ך המלך ג'יימס. "משיח" הוא יצירתו המפורסמת ביותר של הנדל (קרובה לה בפרסומה רק יצירתו "מוזיקה על פני המים"), והיא שומרת על הפופולריות שלה בקרב חובבי המוזיקה הקלאסית עד היום. הנדל קרא ליצירה "משיח", ללא ה' הידיעה. אף על פי כן, שמה המשובש של היצירה "המשיח" קנה לו אחיזה רבה ונישא בפי כל.
לעזרה בהפעלת הקבצים

4

"ארבע העונות- האביב"

ארבע העונות - סדרה של ארבעה קונצ'רטי לכינור, כלי קשת וקונטינואו שנכתבה על ידי המלחין האיטלקי אנטוניו ויוואלדי בשנת 1723. הקונצ'רטי קרויים על שם עונות השנה: אביב, קיץ, סתיו וחורף. שם האופוס נקרא גם באיטלקית "ארבע העונות". יצירה זו נחשבת ליצירה הידועה והמוכרת ביותר של ויואלדי, והיא נחשבת לאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של מוזיקה תוכניתית, כלומר מוזיקה המבוססת על רעיון חוץ-מוזיקלי. במקרה זה, הקונצ'רטי מתייחסים לארבע סונטות, כשהמוזיקה מלווה את הטקסט באופן צמוד. לא ידוע מיהו כותב הטקסט של הסונטות עצמן, וישנה סברה, שוויואלדי עצמו הוא הכותב.
לעזרה בהפעלת הקבצים

5

"טוקטה ופוגה"

טוקטה ופוגה ברה מינור - טוקטה ופוגה שנכתבה על ידי המלחין הגרמני יוהאן סבסטיאן באך בשנת 1705. היצירה היא אחת מיצירותיו הנודעות ביותר של המלחין הגרמני יוהאן סבסטיאן באך, וקרוב לוודאי היצירה המוכרת ביותר שנכתבה לעוגב אי פעם. היצירה נכתבה כנראה בין השנים 17031707, ומכאן מסתמן שהיא מיצירותיו המוקדמות ביותר של באך. טוקטהאיטלקית: "מנוגנת") היא יצירה וירטואוזית לכלי מקלדת שמטרתה להדגים את יכולותיו הטכניות של נגן. על אף שיצירה זו היא מיצירותיו הנודעות ביותר של באך, האותנטיות שלה מוטלת בספק מאחר שאין עותק מקור חתום. היצירה מכילה פרמטות וסימני דינמיקה, דבר שלא היה נפוץ במוזיקה לעוגב בימי באך, ומכילה גם קווינטות מקבילות (על פני 10 תיבות), מהלך שבאך נהג להימנע ממנו.
לעזרה בהפעלת הקבצים

6

"קנון ברה מז'ור"

קנון ברה מז'ור - קנון ברה מז'ור שנכתבה על ידי המלחין הגרמני יוהאן פכלבל בשנת 1680. הקנון הוא היצירה המוכרת ביותר של המלחין, ואחת היצירות המוכרות ביותר מתקופת הבארוק. הקנון נכתב בסביבות שנת 1680, והגרסה המקורית היא לשלושה כינורות וקונטינואו, אם כי בתקופה המודרנית נכתבו לו מאות עיבודים להרכבים אחרים. קו הבאס של היצירה הוא קבוע (באסו אוסטינאטו), וחוזר על עצמו שוב ושוב ללא שינוי; שלושת הכינורות נכנסים זה אחר זה, ומנגנים - כל אחד בתורו - את אותו קו מלודי. במדינות שונות, בעיקר ארצות הברית, מקובל לבצע את הקאנון כמוזיקת רקע בחתונות.
לעזרה בהפעלת הקבצים

7

"הסימפוניה החמישית"

הסימפוניה החמישית של בטהובן - הסימפוניה החמישית בדו מינור, Op. 67 (מכונה גם "הגורל"), שכתב לודוויג ואן בטהובן בין השנים 18041808, היא מהמפורסמות ומהפופולריות שביצירות המוזיקה הקלאסית. הסימפוניה בוצעה לראשונה בשנת 1808 בתיאטר אן דר וין בווינה וזכתה לפופולריות תוך זמן קצר. מאז הייתה לאחת הסימפוניות המבוצעות ביותר באולמות הקונצרטים. א.ת.א. הופמן תיאר אותה כ"אחת היצירות החשובות ביותר בתקופתה".

הסימפוניה, ובמיוחד מוטיב הפתיחה שלה, השתרשו בתרבות המערב גם בקרב קהל שאינו מאזין מובהק למוזיקה קלאסית. הדבר הביא לעיבודים מחודשים של חלקים מהסימפוניה בסרטי קולנוע, בסדרות טלוויזיה ובסגנונות של מוזיקה פופולרית כמו דיסקו, רוקנרול, ואפילו טכנו.

לעזרה בהפעלת הקבצים

8

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/8

9

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/9

10

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/10

11

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/11

12

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/12

13

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/13

14

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/14

15

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/15

16

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/16

17

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/17

18

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/18

19

"מעוף הדבורה"

מעוף הדבורה - מעוף הדבורה (או זמזום הדבורה), יצירה תזמורתית מאת המלחין ניקולאי רימסקי-קורסקוב. נכתבה במקור כסיום למערכה השלישית באופרה "הצאר סאלטאן" שנכתבה בשנים 18991900, אך מבוצעת בעיקר כיצירה נפרדת מהקשרה האופראי.

היצירה נכתבה על פי אגדה מאת אלכסנדר פושקין. הדבורה היא בעצם נסיך מכושף שמנסה להגיע אל אביו הצאר שאינו יודע שהוא בחיים, לאחר שציווה להרחיק את אמו ואותו בהיותו תינוק ולזרוק אותם בתוך חבית לים.

כפי שמעיד עליה שמה, ייחודה של היצירה בקו המלודי, המהיר והכרומטי, המחקה את קול זמזום הדבורה. מוטיב זה חוזר על עצמו שוב ושוב בהבדלים של מספר טונים.

לעזרה בהפעלת הקבצים

20

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/20

21

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/21

22

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/22

23

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/23

24

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/24

25

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/25

26

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/26

27

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/27

28

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/28

29

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/29

30

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/30

31

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/31

32

"הפרק השלישי"

הסימפוניה השמינית - הסימפוניה השמינית בפה מז'ור (אופוס 93) הינה סימפוניה בת ארבעה פרקים אשר הולחנה על ידי לודוויג ואן בטהובן בשנת 1812. מזג הסימפוניה הוא שמח ועליז, וקטעים ממנו הוחשבו לבדיחות מוזיקליות. כמו יצירות אחרות של בטהובן כדוגמת הסונטות לפסנתר באופוס 27 של המלחין, הוא חורג מהדרך הקלאסית והמקובלת בתקופתו והופך את החלק הרביעי לחלק החשוב ביותר ביצירה.

הפרק הזה הוא מעין חידוש נוסטלגי של המינואט המיושן אשר דעך ונעלם בזמן שהסימפוניה הולחנה (חידוש דומה אחר של המינואט על ידי בטהובן נכתב בשנת 1802 בסונטה לפסנתר, אופוס 31 מס. 3). המינואט שבו בחר בטהובן להשתמש אינו דומה במיוחד למינואט של המאה ה-18. כך, לדוגמה, הוא מורה על ספורצנדו על הפעימה הלא מוטעמת השנייה ועל כל חמש הפעימות שלאחריה.

לעזרה בהפעלת הקבצים

33

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/33

34

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/34

35

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/35

36

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/36

37

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/37

38

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/38

39

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/39

40

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/40

41

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/41

42

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/42

43

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/43

44

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/44

45

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/45

46

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/46

47

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/47

48

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/48

49

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/49

50

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/50

51

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/51

52

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/52

53

פורטל:מוזיקה קלאסית/צלילי השבוע/53