אינטרמצו
במוזיקה, אינטרמצו (מאיטלקית: Intermezzo, צורת רבים- Intermezzi, אינטרמצי) היא יצירה קצרה שמקומה בין יצירות אחרות, בדרך כלל ארוכות יותר. בהיסטוריה המוזיקלית היו שימושים שונים למושג, המתחלקים בין שתי קטגוריות עיקריות: אינטרמצו אופראי ואינטרמצו כלי. מקור המונח בהלחם המילים "INTER" בתוך או בין ו "MEZZO" אמצע, ומשמעותו המילולית מנת-ביניים. אינטרמצי משמשים להרכבת תוכניות בשל גמישות הזמנים שהם מאפשרים ביחס ליצירות ארוכות, ולכן גם שכיחים בתור הדרנים.
אינטרמצו אופראי
האינטרמצו במאה ה-18 היה הפסקה קומית מוזיקלית, שהוכנסה בין מערכות או תמונות של אופרה. אלה יכלו להיות יצירות משמעותיות ומושלמות בזכות עצמן, אם כי קצרות מהאופרה שהכילה אותם. לרוב הן סיפקו שחרור קומי וניגוד דרמטי לאווירה של האופרה הכוללת, ולעיתים קרובות השתמשו באחד מגיבורי האופרה או מהקומדיה דל ארטה.
בכמה מקרים יצירות האינטרמצו התפשטו מהר יותר מיצירות האופרה עצמן: הזמרים היו מפורסמים, האפקטים הקומיים משכו קהל, ויצירות האינטרמצו היו קלות יחסית להעמדה. בשנות ה-30 של המאה ה-18 הסגנון פשט באירופה, ובכמה ערים - למשל במוסקבה - היו ביקורים והופעות של קבוצות באינטרמצו שנים לפני שראו הופעת אופרה ראשונה.
האינטרמצו היה ההשפעה היחידה החשובה ביותר בפריז באמצע המאה ה-18, ועזרה ליצירת הרפרטואר החדש של אופרה בצרפת.
אינטרמצו כלי
במאה ה-19 קיבל האינטרמצו משמעות נוספת: יצירה כלית שהיא פרק בין שניים אחרים ביצירה גדולה יותר, או קטע בעל אופי ייחודי העומד בפני עצמו.
גם במאה ה-20 היה שימוש אקראי במושג: שוסטקוביץ' קרא כך לאחד מפרקי רביעיית המיתרים מס' 15 שלו, הפרק החמישי בסוויטה הארי יאנוש של קודאי נקרא גם באותו השם וכמו כן בארטוק קרא כך לפרק הרביעי (מתוך חמישה) בקונצ'רטו לתזמורת שלו.
אינטרמצו24021815