פורטל:חינוך/מאמר נבחר/אוסף ערכים נבחרים
1
מנגנון האיזון הוא שמניע את התקדמותו של הילד, שכאשר נתקל במצב שאינו יודע כיצד להתמודד עמו נוקט בפעולה של התאמה, שכלול פעולותיו כדי שיתאימו לסיטואציה החדשה, או הטמעה, התמודדות עם המצב החדש בדרכים הישנות.
מתאוריית פיאז'ה עולה שאין תועלת רבה באימון שיזרז את ההתפתחות הקוגניטיבית.
2
יאנוש קורצ'אק הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי בפולין. מנהלם של בתי יתומים שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי. כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער. הרצה רבות על הדרך הרצויה ביחס לילדים. תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום.
כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי תת התזונה ששררו בגטו.
ב־5 באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית הציעו לקורצ'אק להציל את חייו אך הוא לא הסכים ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים.
3
הבניין הישן של בית הספר היה בנוי בסגנון אקלקטי, סגנון שניסה ליצור מחדש אדריכלות ישראלית בארץ ישראל ומשלב אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרח תיכוניים יחד עם תפישות אירופאיות. מיקומו של הבניין היה על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל והוא בלט באופן סימטרי בקצה הרחוב הראשי דאז של תל אביב. צורת מיקומו והשפעתו של המבנה על התפקוד האורבאני של האזור מיקמו את בית הספר בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה ואת החינוך כנדבך החשוב ביותר במבנה העיר. בשל ריבוי מספר התלמידים ומפני שהבניין המקורי היה רעוע והיווה סכנה, הוחלט להעביר את בית הספר למיקום חדש ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב, בו הוא נמצא כיום. בית הספר החל לפעול במיקומו החדש ב-1958 והריסת המבנה הישן החלה ב-1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום. ההחלטה על הריסה במקום שיפוץ ושימור הייתה שנויה במחלוקת ואף גרמה לכעס רב בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח.
כיום הגימנסיה העברית "הרצליה" היא בית ספר על יסודי שש-שנתי מהמובילים בתל אביב. לומדים בה כאלפיים תלמידים ומלמדים בה כמאתיים מורים. היא נמצאת ברחוב ז'בוטינסקי במרכז ת"א בין כיכר המדינה לרחוב אבן גבירול.
4
הספר מתאר בפירוט תוכניות ודאגות של התקופה בה נכתב, ולכן עלול להחשב ארכאי, אך מהות טענותיו והצעותיו נשארה רדיקלית כיום, באותה מידה בה היא הייתה בזמנו. בעודו מספק דוגמאות מציאותיות על השפעותיו של החינוך הממוסד, איליץ' גם מציע הצעות קונקרטיות לחינוך אלטרנטיבי ומבוזר.
הטענה המרכזית של איליץ' היא כי יש לבטל את בית הספר. הוא טוען כי בית הספר מהווה מכשול לקיומה של חברה מתוקנת, ומתנגד למוסד בית הספר כאפשרות ליישום של תהליך חינוכי תקין של האדם בפרט, ושל החברה בכלל.
5
כנער הרבה כהן לנדוד בין העיירות בחבל וולין, בין היתר בעיירות שוּר, פולסיה, סלובודקה, נובוגרוּדֳק, קאמיי, באבז'יץ, רפאלובקה, פרוסקורוב, וולוז'ין, סלונים, מינסק, וילנה וקובנה. למד במספר ישיבות אירופאיות, נחשף לתנועת החסידות, לחיי הפועלים היהודים ופשוטי העם, ולרעיונות הציוניים. הצתרף לתנועת "החלוץ" בליטא, ויצא ככתב עיתון התנועה למסע בארץ ישראל ב-1924, שם פגש את מצוקות הנוער העובד הארצישראלי. עלה לארץ כחצי שנה לאחר מכן, ולבקשת ברל כצנלסון, החל מתמסר לתנועת הנוער העובד, כאיגוד עובדים וכתנועה חינוכית. כהן באופן פורמלי היה אחראי על הקשר שבין הסתדרות הנוער העובד להסתדרות הכללית, אולם הוא תיפקד כמדריך, ומסייע לתנועה הצעירה ואף זכה לכינוי "האבא של הנוער העובד". הוא עצמו דגל בגישה המדגישה את האוטונומיה של החניכים וכינה עצמו ""שָמש" של הנוער העובד. עודד וטיפח את כשרונותיהם של חניכיו, ורבים וחניכיו נשאו מאוחר יותר תפקידים מרכזיים בתנועה, בפלמ"ח, בתרבות ובפוליטיקה כשמעון פרס, אברהם ברוידס, ישראל גלילי וכו'. השתמש הרבה באגדות וסיפורים חסידיים ככלי חינוכי בעבודה עם נוער קשה-יום.
משפרש דוד כהן לגמלאות מתפקידו הרשמי, עבר לגור באלונים עם בני משפחתו שם נפטר בשנת 1976. עד מותו המשיך לשמור על קשר עם מפעלי התנועה, והוזמן לחגי התנועה במקומות השונים כאורח כבוד.
6
מנתחי מדיניות רבים מחשיבים את רמת האוריינות בחברה כמדד חשוב ביותר של ההון האנושי של אזור מסוים. זאת מכיוון שניתן להכשיר אנשים אוריינים באופן קל וזול יותר מאשר אנשים שאינם כאלה. קובעי המדיניות גם טוענים כי האוריינות מגבירה את אופציות התעסוקה ואת הגישה לחינוך גבוה. בקרלה שבהודו, לדוגמה, שיעורי תמותת הילדים והנשים ירדו באופן משמעותי בשנות השישים, בזמן שבנות שלמדו לאחר רפורמות האוריינות בהודו ב־1948 החלו להקים משפחות. אולם מחקרים מהעת האחרונה טוענים כי ייתכן שהתאמות כמו אלה מגיעות מההשפעות הכלליות של חינוך ולאו דווקא מאוריינות מוגברת.
7
המסעות נערכים למעשה לאורך כל השנה. בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ ביום הזיכרון עצמו. בטקס משתתפים בני נוער מישראל ומהתפוצות, בליווי נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של מדינת ישראל.
לצד משלחות של בני נוער, יוצאות לפולין מדי שנה גם משלחות מטעם צה"ל ("עדים במדים") וכן משלחות סטודנטים.
8
פורטל:חינוך/מאמר נבחר/89
פורטל:חינוך/מאמר נבחר/910
פורטל:חינוך/מאמר נבחר/1011
פורטל:חינוך/מאמר נבחר/1112
פורטל:חינוך/מאמר נבחר/12
