פורטל:הלכה/אישים/תקופות/אחרונים
[ עריכה ]
| האחרונים היו מגוון רחב מאוד של חכמים, שמקובל ליחס לחכמי המאה ה-14 ביהדות אשכנז, ולחכמי ארצות האסלאם מן המאה ה-16. בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לתקופה זו פעל רבי יוסף קארו שחיבר את השולחן ערוך שהתקבל הלכה למעשה בכל התפוצות (כמעט, וביהדות אשכנז בכפוף להערותיו של הרב משה איסרלש, וכן התרחש גירוש ספרד שהשפיע לרעה על אחדות פסיקת ההלכה, והאיץ את התפזרות עולם ההלכה. פורמלית תקופה זו נמשכת עד ימינו אנו, וחכמי תקופתנו הנוכחית אף הם מוגדרים כ"אחרונים", אך עם זאת קיימים בתוך התקופה מדרגים שונים של חכמים, כאשר המאוחרים יותר סרים למרותם ההלכתית של המוקדמים; כך לדוגמה קיימת תת-תקופה של חכמים שכונו ראשוני האחרונים שנחשבים בעלי מעמד פסיקתי גבוה, ולאחריהם חיו חכמים נערצים כגאון מווילנא וה"שאגת אריה" האשכנזים שגם עליהם לא מקובל לחלוק בהלכה, ותתי-מעמדות נוספים.
האחרונים עסקו בהלכה מתוך גישות שונות: היו בהם פוסקי הלכה שעסקו בפירוש ה"שולחן ערוך" והרחבתו, ופוסקים נודעים שעסקו בשאלות ותשובות לעניינים נקודתיים שהועלו בקהילות, כך גם היו ראשי ישיבות ולמדנים בעלי סגנונות לימוד שונים. ראשי ישיבות אלה גם הביאו למהפכה בעולם לימוד ההלכה ששורשיו בהקמת ישיבת וולוז'ין בתחילת המאה ה-19 - מהפכה שהתחוללה בעולם הישיבות האירופי, ושכללה התחדשות של סגנונות לימוד פורצי דרך, כשיטת בריסק ושיטתו הייחודית של הרב שמעון שקופ. האחרונים היוו דוגמה קיצונית אף יותר מהראשונים לעולם של פסיקה קהילתית נקודתית ואנטי-מערכתית, ובתקופה זו הגיעה לשיא חדש פיזורה של מערכת הפסיקה ההלכתית. תקופת האחרונים מיוחדת בכך שלא ניתן לציין מגמות ברורות של החכמים מתקופה זו, שכן מדובר במגוון גדול מאוד של חכמים וסגנונות; גבולותיה של תקופה זו מוגדרים בעיקר באמצעות כרונולוגיה פורמלית, ופחות באמצעות הגדרות מהותיות. |