פונון (אתר מקראי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאגר מים קדום בפונון

פּוּנֹן (גם: פִּינֹן) הייתה עיר מקראית באֱדוֹם, הנזכרת בתיאור מסע בני ישראל במדבר, בין צלמונה לאובות[1]. העיר נזכרת גם כאחת הערים שבהן שלטו "אַלּוּפֵי עֵשָׂו"[2].

זיהוי המקום

העיר מזוהה כיום עם "ח'רבת פינאן" או חירבת פיון[3] שבשיפולי הרי אדום, כ-35 ק"מ דרומית לים המלח וכ-14 ק"מ מזרחית לעין יהב. בשנת 1934 ביקרה במקום משלחת בראשות פרופ' נלסון גליק שחקרה את המקום[4][5].

באתר ח'רבת פינאן נמצאה כמות גדולה של סייגי נחושת, וכן כורי היתוך וחרסים החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הביזנטית והערבית. מן הממצא הקראמי הוסק כי הפעילות הנמרצת ביותר במכרות התנהלה במאה העשירית לפני הספירה, עת השליטה במקום ע"פ התנ"ך התחלפה לסירוגין בין יהודה לבין האדומים[6]. החוקרים העריכו שבמקום נחצבו 10,000 טונות של נחושת[7]. בחפירה שנערכה בחירבת פידאן שבאזור המכרות נמצאו קמע וחרפושית עליה חרות הכרטוש של המלך שושנק, המוכר כפרעה שישק מהתנ"ך[8]. ידוע כי חלק ממסע שישק חל גם בנגב וייתכן שהגיע אף לפונון.

בתחילת המאה ה-4 לספירה, העיד אוסביוס באונומסטיקון כי העיר הייתה נושבת בימיו, וכי עוד פעלו בה מכרות הנחושת הידועים שלה[9], כן מזכיר אוסביוס שפונון נמצאת בין פטרה לבין צוער (עיר מקראית)[10], וכך העיד מאוחר יותר גם הירונימוס[11].

נחש הנחושת

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נחש הנחושת

הרמב"ן, בפירושו לספר במדבר, כתב: "היו אלה המקומות בדרך ים-סוף סביב ארץ אדום ונתקצר נפש העם בדרך...ושלח להם הנחשים והשרפים...ועשה משה נחש נחושת ולא סרה מהם עד שחנו באובות"[12]. כמו כן, תרגום יונתן לספר במדבר תרגם כך: "וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן אֲתַר דְגָרֵי ה' בְּהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וְסִילְקַת קְבֵילְתְּהוֹן עַד צֵית שְׁמַיָא" (ויסעו מצלמונה ויחנו בפונון מקום שגירה ה' בהם נחשים קלון ועלתה צעקתם עד קצה השמי)"[13]. בהתאם, היו שכתבו, שמעשה נחש הנחושת נעשה באזור פונון - זאת, באופן התואם לזיהוי הארכאולוגי כיום בדבר מכרות הנחושת במקום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פונון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ג
  2. ^ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ'; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק נ"ב.
  3. ^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל – כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 – עם הפנים אל הנגב, עמ' 21–26.
  4. ^ מכרות שלמה המלך, דואר היום, 7 במאי 1934
  5. ^ נתגלו יישובים מתקופת התנ"ך, דואר היום, 13 ביוני 1934
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', עמ' 445-446.
  7. ^ אוצרות הגלם של ישראל, קול העם, 17 באוקטובר 1951
  8. ^ Pharaoh-Branded Amulet Found at Ancient Copper Mine in Jordan, Live Science
  9. ^ אונומסטיקון, 168, 8-10.
  10. ^ יוסף ברסלבי, הידעת את הארץ-ים המלח סביב-סביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשט"ז, 1956, עמוד 383
  11. ^ אונומסטיקון, 169, 8-11.
  12. ^ רמב"ן על ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"א.
  13. ^ תרגום יונתן על ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ב.


קודמת:
צלמונה
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
אובות
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0