פולק (גרמנית)
לשם העצם הגרמני Volk (מבוטא fɔlk) יש מספר משמעויות: "אנשים", כלומר קבוצה בלתי ניתנת לספירה, כמו ב"המון", או קבוצות שניתנות לספירה, כלומר "עם" (ברבים Völker), קבוצה אתנית או אומה (השוו את המונח האנגלי פולק, folk).
המילה פולק משמשת בעיקר בפילוסופיה הגרמנית, למשל בביטוי "נשמה לאומית" (Volksseele), וכן בלאומיות הגרמנית, בעיקר שם התואר הנגזר "פולקיזם" (völkisch = לאומי, אתני).
אטימולוגיה
משמעותו העיקרית של המונח Volk בימי הביניים הייתה "קהל גדול, צבא". המשמעות הכללית של "אוכלוסייה" או "אנשים" באה לידי ביטוי במילה diet. שם התואר dietsch פירושו "פופולרי, של האנשים", וממנו נגזרה המילה deutsch, דויטש. בראשית העת החדשה קיבל המונח "דויטש" את המשמעות של הכינוי העצמי האתני הגרמני. משנת 1512 האימפריה הרומית הקדושה נקראה Imperium Romanum Sacrum Nationis Germanicæ, ובגרמנית - Heiliges Römisches Reich Deutscher Nation. המילה הלטינית גרמניקוס באה לידי ביטוי בשם התואר deutsch.
המילה Volk היא המקור של המילה האנגלית folk והיא חופפת לה בביטויים כמו Volksmusik שהיא מוזיקת פולק, Volksglaube שהיא אמונה עממית ועוד. במאה ה-18, המילה הגרמנית volk תיארה בעיקר "המון" או "המוני האוכלוסייה", בעוד שהמושג "עם" או "אומה" בוטא במילה Nation. השימוש ב-Nation הוחלף ב-Volk לאחר 1800, במפורש בהקשר של הלאומיות הגרמנית המתהווה.
הצמדות מילים שבהן המילה Volk מתורגמת ל"אוכלוסייה" או "אומה" כוללות את Volksentscheid (משאל עם, ומילולית - "החלטה של / על ידי העם") וכן Völkerbund (חבר הלאומים). המשמעות המעט מיושנת של פשוטי העם, ההמונים (מיוונית - οἱ πολλοί, שמתועתק Hoi polloi), מעמד הפועלים, גלויה בשם המותג פולקסווגן, כלומר "מכונית העם", שם שבחרה חזית העבודה הגרמנית בשנת 1937 למכונית שנועדה להימכר במחיר סביר ל"אדם הפשוט".
בניגוד לפולק הגרמני שהועלה למעמד "אומה" בתחילת המאה ה-19, המילה "פולק" באנגלית נתפסה כבלתי אלגנטית והוחלפה במילה הלטינית people. היא נכנסה מחדש לאנגלית רשמית, או אקדמית, עם המצאת המילה "פולקלור", שטבע ב-1846 ויליאם ג'יי תומאס כאנגלו-סקסונית. מילה זו החייתה את משמעותה של המילה folk במובן המודרני של "פשוטי העם, שתרבותם מועברת בעל פה", ובעקבותיה באו תצורות מורכבות, למשל folk art - אמנות עממית (1921), folk-hero - גיבור עממי (1899), folk-medicine - רפואה עממית (1898), folk-tale - אגדת עם (1891), folk-song - שיר עם (1847), folk-music - מוזיקה עממית (1889), ו-folk-dance - ריקוד עממי (1912).
זהות לאומית גרמנית
.jpg)
בפילוסופיה הגרמנית של סוף המאה ה-18 וה-19, נעשה שימוש בפולקסגייסט במובן של "רוח לאומית", לאו דווקא בהתייחסות לאומה הגרמנית, אך עדיין עם מתאם חזק להתפתחותה של זהות לאומית גרמנית בעקבות פירוק האימפריה הרומית הקדושה.
הפולקיזם מקורו בתקופה זו. הוא הציע להקים מדינת לאום גרמנית כפתרון ל"שאלה הגרמנית". יוהאן גוטליב פיכטה בספרו "נאומים לאומה הגרמנית", שפורסם במהלך מלחמות נפוליאון, משנת 1808 ואילך, שאל, בנאום השמיני, "מהו פולק, במובן הגבוה של המונח, ומהי אהבת המולדת?" הוא ענה שזהו "הטבע הרוחני המיוחד של הסביבה האנושית שממנה הוא עצמו, עם כל מחשבתו ומעשהו... צמח, כלומר האנשים שמהם נולד וביניהם צמח, נוצר וגדל להיות מה שהוא".[1] התנועה שילבה פטריוטיזם סנטימנטלי עם פולקלור הגרמני, היסטוריה מקומית ופופוליזם אנטי-עירוני "בחזרה לטבע", עם הקבלות לביטויי לאומיות רומנטית בחלקים אחרים של אירופה, כמו כתביו של ויליאם מוריס. "בחלקה, האידאולוגיה הזו הייתה מרד נגד המודרניות".[2]
לאורך רוב המאה ה-19, לא הוסכם באופן גורף שיש דבר כזה "אומה גרמנית" אחת (Volk). ה"גרמנים" (die Deutschen) נתפסו כמקבילה לשבטים הגרמאניים, קבוצה אתנו-לשונית גדולה הכוללת מספר עמים (כגון ה"נצרים" הגרמניים או שבטי הפרנקים (או פרנקונים), שוואבים, בווארים, תורינגים, סקסונים ועוד. במונח נכללו גם סקנדינבים ואנגלו-סכסונים. מעשיות האחים גרים מ-1816–1818 כוללות אגדות מהעת העתיקה הגרמאנית וכן פולקלור גרמני, אוסטרי ושווייצרי.
בעקבות המהפכות של 1848, האספה הלאומית של פרנקפורט ניסתה ליצור חוקה לאומית לכל מדינות גרמניה, אך יריבות בין האינטרסים הפרוסיים והאוסטריים הביאה לכך שתומכי הפרלמנט דגלו בפתרון "גרמניה קטנה" - מדינת לאום גרמנית מלוכנית ללא אוסטריה. מלך פרוסיה, פרידריך וילהלם הרביעי, סירב להצעה והמאמצים ליצור מדינת לאום גרמנית ליברלית קרסו. התפתחה חלוקה בקרב לאומנים גרמנים. קבוצה בראשות הפרוסים תמכה ב"גרמניה הקטנה" ללא אוסטריה. קבוצה אחרת תמכה ב"גרמניה הגדולה" שכללה את אוסטריה. פרוסיה השיגה הגמוניה על גרמניה ב"מלחמות האיחוד": מלחמת שלזוויג השנייה (1864), מלחמת אוסטריה-פרוסיה (1866), שביססה את הפרדת אוסטריה מגרמניה, ומלחמת צרפת-פרוסיה ב-1870/1, שאחריה הושג איחוד גרמניה, על ידי מיזוג הקונפדרציה הצפון-גרמנית (בה שלטה פרוסיה) ומדינות דרום ומרכז גרמניה בוואריה, וירטמברג, באדן והסה.
העידן הנאצי
אדולף היטלר, בספרו מיין קאמפף, גינה את השימוש במילה völkisch כי ראה בה מעורפלת מכדי לשאת משמעות מוכרת עקב שימוש יתר בעבר, אם כי השתמש בה לעיתים קרובות, במיוחד בקשר גרמנים אתניים או פולקסדויטשה.
בשנות הרייך השלישי נעשה שימוש רב במונח Volk בסיסמאות פוליטיות לאומניות,[דרוש מקור] במיוחד בסיסמאות כגון Volk ohne Raum – "אנשים, או גזע, ללא מרחב", בכותרת Völkischer Beobachter ("משקיף עממי"), עיתון של המפלגה הנאצית, ובסיסמה הפוליטית Ein Volk, ein Reich, ein Führer ("עם אחד, אימפריה אחת, מנהיג אחד"). המילה המורכבת Herrenvolk, תורגמה כ"גזע עליון" או "גזע אדונים". מטוס הקרב "Volksjäger", ובתרגום - "לוחם של העם". ואת המונח Volksgemeinschaft אפשר לתרגם כ"קהילת העם".
בחזון הנאצים, למונח Volk הייתה מערכת רחבה של משמעויות, שהתייחסו לפעמים לכלל האומה הגרמנית ולפעמים לגזע הנורדי. בכתביהם של הוגים נאצים מובילים, כמו אלפרד רוזנברג והנס גינתר, כמה עמים, כלומר או Völker הרכיבו גזע, Rasse, כך ששני המונחים הללו לא תמיד התייחסו לאותו מושג.[דרוש מקור]
אחרי 1945
שלא כמו שם התואר פולקיזם, שנקשר ללאומיות הגרמנית,[3] שם העצם הגרמני Volk נותר המונח ל"עם" או "אומה". המשמעויות הישנות שלו, "קהל אנשים" או "פשוטי העם", פחות נוכחות בשיח או תקפות. בניין הרייכסטאג שומר על הקדשתו, שנכתבה ב-1916, ובה כתוב dem deutschen Volke ("לעם הגרמני").
וולק מניח קיומה של קבוצה אתנית או אומה. המונח Bevölkerung משמש במובן של "אוכלוסייה תושבת". המונח פולקסדויטשה עבור "גרמנים אתניים" עדיין בשימוש, אך מוחלף יותר ויותר ב-Deutschstämmige ("[אנשים] ממוצא גרמני").
כחלק ממילה, התחילית Volks - שומרת על המשמעות של "של / עבור פשוטי העם", כמו בתבנית פולקסווגן, לעיתים בהומור בפרסום, כמו ב-Volks-Zahnbürste "מברשת שיניים של אנשים". [4]
"Wir sind das Volk!" ("אנחנו העם!") היה פזמון ששימש את מפגיני ההפגנות השלוות של 1989/1990 כדי להפיל את גרמניה המזרחית ואת חומת ברלין. משמעות הסיסמה הייתה ש"האנשים הפשוטים" לא סבלו עוד את הדיקטטורה ורצו רפורמה במערכת הפוליטית של גרמניה המזרחית. הסיסמה לא הביעה בהכרח תמיכה ברעיון של איחוד גרמניה. עם זאת, הסיסמה שונתה גם ל"Wir sind ein Volk!" ("אנחנו עם אחד") במהלך ההפגנות, מה שמצביע על המשמעות האתנית של פולק, פירוש לפיו חלוקת גרמניה נחשבה כבלתי צודקת בגלל הזהות האתנית המשותפת של כל הגרמנים.
בשנת 2015 הסיסמה "Wir sind das Volk" הפכה שוב לפופולרית בקרב חברי PEGIDA (תנועה לאומנית), וקבוצות שונות שהפגינו במסורת שלטענתן הייתה מסורת הפגנות יום שני. כאן, הקונוטציה האתנית של "פולק" התבהרה במהירות. בעוד שהסיסמה "Wir sind ein Volk" לא הייתה בשימוש מאז האיחוד, הסיסמה "Wir sind das Volk" קיבלה משמעות חדשה. כעת השתמשו בה מפגינים מהימין כדי להתייחס לעצמם, להבדיל ממהגרים ומה שנקרא "גוטמנשן" ("אנשים טובים", כלומר גרמנים שתמכו בפליטים). לאחר שהקנצלרית אנגלה מרקל החליטה לתת מחסה למספר הולך וגדל של פליטים, במיוחד מסוריה, ב-2015, החלו קבוצות ימין וכן תנועות שכונו בתקשורת "האזרחים המודאגים", להשתמש בסיסמה זו כדי לציין שלפי אמונתם, לפולק, כלומר גרמנים אתניים, צריכות להיות יותר זכויות מאשר למהגרים ובעיקר פליטים. התקשורת הצביעה על דמיון לתפיסת הפולק הנציונל-סוציאליסטית. [5] המפגינים התייחסו גם להפגנות נגד הדיקטטורה של מזרח גרמניה, כי ראו זאת כזכותם להחליט אם המדינה צריכה לתת מחסה לפליטים או לא. זוהי זכות חוקתית בגרמניה עבור "אנשים נרדפים על רקע פוליטי" שלא ניתן לשנות אלא אם כן תשתנה החוקה ברוב של שני שלישים בשני בתי הפרלמנט; עם זאת, למבקשי מקלט שנכנסים "ממדינה חברה בקהילות האירופיות" כבר אין זכות חוקתית למקלט.
לקריאה נוספת
- Henning Eichberg (2004), The People of Democracy. Understanding Self-Determination on the Basis of Body and Movement. (= Movement Studies. 5) Århus: Klim (Theory of folk, people, and civil society with Scandinavian background)
- Emerich K. Francis (1965) Ethnos und Demos. Soziologische Beiträge zur Volkstheorie. Berlin: Duncker & Humblot (classical German-American sociology of folk, ethnos and demos)
- Emerich K. Francis (1976) Interethnic Relations. An Essay in Sociological Theory. New York u.a.: Elsevier.
- Raphael Samuel (1981) (ed.), People's History and Socialist Theory. London: Routledge & Kegan Paul.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Transatlantic Intelligencer: "The Ummah and das Volk: On the Islamist and "Völkisch" Ideologies ": accessed 7 September 2010
- ^ A. J. Nicholls, reviewing George L. Mosse, The Crisis in German Ideology: Intellectual Origins of the Third Reich in The English Historical Review 82 No. 325 (October 1967), p 860. Mosse was characterised as "the foremost historian of völkisch ideology" by Petteri Pietikäinen 2000:524 note 6.
- ^ The proposal by right-wing politician Frauke Petry to normalize use of völkisch for "popular" or "of the people" was sufficient to make headlines, and for her to be accused of harbouring "fascist" tendencies in the left-wing press.
""Völkisch" ist nicht irgendein Adjektiv". Zeit.
"Frauke Petry Pleads to Use "Völkisch" in a Positive Way Again". Welt. נבדק ב-21 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bild-Zeitung - From Volks-Bibles to Volks-Toothbrushes". Süddeutsche Zeitung. נבדק ב-21 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wir sind das Volk - The Call for Freedom Becomes a Slogan of Hate (German)". Deutschland Funk. נבדק ב-21 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
פולק (גרמנית)37144315Q17149587