עתיק יומין - מגן אבות
 | |||
| אלבום אולפן מאת מוטי שטיינמץ | |||
| יצא לאור | 2022 | ||
|---|---|---|---|
| סוגה | מוזיקה חסידית | ||
| שפה | עברית | ||
| אורך | 53:37 | ||
| חברת תקליטים | הפצה עצמית | ||
| הפקה | בנט הפקות | ||
| |||
עתיק יומין - מגן אבות הוא אלבום האולפן השני של הזמר החסידי מוטי שטיינמץ. האלבום יצא בשבט ה'תשפ"ב על ידי "רובי בנט הפקות", והוא אלבום קונספט - כל לחניו (למעט שניים) הם קאברים לשירים חסידיים עתיקים.
רקע וכתיבה
את שם האלבום "עתיק יומין" קיבל שטיינמץ מה'חברותא' שלו הרב שלמה הרצל. והוא מגדיר את מהותו של האלבום - אלבום המשתמש בלחנים עתיקים. כל שירי האלבום הם שירים חסידיים ישנים, רובם מחסידות ויז'ניץ - החסידות אליה משתייך שטיינמץ, אך מיעוטם מחסידויות נוספות. כשמטרתו של האלבום היא לרכז ניגונים ישנים ולהוציא אותם במתכונת מודרנית. מלבד המטרה המוצהרת של הפרויקט - להביא ניגונים בטעם של פעם - אמר שטיינמץ שהוצאת אלבום עם קונספט ברור כל כך היא ניסיון לחמוק מ'תסמונת האלבום השני':
יש מושג שנקרא 'תסמונת האלבום השני', שמשווים כל הזמן את האלבום השני אל מול הראשון. אפשר לומר שניסיתי לחמוק ולברוח מזה ולהוציא אלבום שני – שהוא בסגנון אחר, עם השירים שגדלתי עליהם. לצד זאת, זה אלבום עם חידוש גדול במוזיקה שלנו
עטיפת האלבום מראה את שטייינמץ בלבוש חסידי מלא על רקע רחוב בישוב מירון שלוטש כדי לתת לו נופך ציורי. ובראיון לקול פליי מכסליו הצהיר שטיינמץ שהרבה ניגונים ירש מסביו אברהם וועג שהוא "איש מירון מובהק, שכבר 50 שנה נוסע לרבי שמעון".
כמו כן שלושה שירים באלבום ורצועת הבונוס הם ניגונים נטולי מילים (ניגון ויז'ניץ, ניגון רומני וניגון שבתי) כשיתר המילים נלקחות מהסידור והתנ"ך.
את הלחנים לאלבום בחר שטינמץ עצמו[1] כשהעיבוד וההפקה המוזיקלית מחולקים בין רובי בנט - המפיק המוזיקלי הצמוד של שטיינמץ והמפיק של כל הפרויקט בכללותו שעיבד חמישה רצועות בעצמו. משה לאופר - שעיבד ארבעה רצועות נוספות. ואלי קליין ואיצי ברי שעיבדו שתיים מהרצועות שהופצו כסינגלים.
רצועות האלבום
האלבום נפתח בניגון שבתי - "א שבתדיגע ניגון", ניגון המוכר בחסידות ויז'ניץ ומלחינו לא ידוע. לדבריו של שטיינמץ השיר מושר בבית אביו בכל סעודת ליל שבת. בדומה לחלק משירי האלבום אין לו מילים. השיר השני הוא "מים רבים" - שיר שהולחן על ידי רבי צבי הירש מהורודוק - תלמיד בעל "יסוד העבודה" מסלונים[2]. הרצועה השלישית: "ונגדלך", היא מלחניו הרב קלמן שטעקעל - מלחין ויז'ניצאי מוכר, והופצה על ידי בשנות התש"ך. הרצועה הרביעית "מגן אבות" - שיר הנושא של האלבום - היא לחן שלמד שטיינמץ בחסידות לעלוב ניקלשבורג שם הוא מיוחס למגיד מקוז'ניץ עצמו, אם כי יש אומרים שהלחינו הרב יענקל טולכנער. ניגון זה שמקורו בחסידות קרלין הוצמד על ידי סבו של שטיינמץ לפיוט "אנעים זמירות". הרצועה החמישית באלבום, ואחד משלושת הסינגלים המוביל שלו, הינה מנגינה חסרת מילים שהוצמד לה הכינוי מכונה ניגון ויז'ניץ. למרות שיצאה כסינגל שנתיים לפני הוצאת האלבום וגם זכתה להצלחה יחסית[3] באלבום התפרסמה גרסה שונה שלה בעיבודו של רובי בנט כשהגרסה המקורית (עם העיבוד של אלי קליין ואיצי ברי) צורפה כרצועת בונוס תחת השם 'ניגון ויז'ניץ - גרסת דאנס'. הרצועה השישית - כאייל תערוג היא אחת משתי היחידות שהמלחין שלהם חי בעת הוצאת האלבום, והלחין אותה יצחק אונגר - מלחין ויז'ניצאי ותיק הרצועה השביעית "והוא ישמיענו - הן גאלתי" היא למעשה מחרוזת, חיבור של שני ניגונים שונים: אחד ("הוא ישמיענו") מחסידות קאסוב והשני ("הן גאלתי, נאך אמאל") מיוחס לפי גרסאות שונות לרבי מנחם מנדל מרימנוב הרצועה השמינית באלבום הינה ניגון רומני עממי שנוגן על ידי תזמורת רומנית מקומית בחתונת ביתו של ה"אמרי חיים" עם רבי נפתלי חיים אדלר. הרצועה התשיעית באלבום: "אנא עבדא - ביה אנא רחיץ" הוא קטע חזנות באורך של כשמונה דקות (הרצועה הארוכה ביותר באלבום) בצמוד לשני קטעים שונים בתפילת בריך שמיה. למעשה, גם רצועה זו כוללת שני שירים שונים שהולחמו ליצירה אחת. חציה הראשון הולחן על ידי הרב וואלף שימשונוביץ - גיס סביו של שטיינמץ[4]. חציה השני של היצירה (על המילים "ביה אנא רחיץ") הולחן על ידי זיידל רובנר[5]. הרצועה העשירית באלבום: "ואמר ביום ההוא" אף יצאה כסינגל מתוכו. הלחן הוא של הרב יעקב טולכאנער ושטיינמץ מספר שהאדמו"ר מסלונים רבי שלמה דוד יהושע וינברג רקד עם שיר זה במחנה ריכוז הנאצי בקדליצ'ובה בפורים תש"ג. הרצועה האחת עשרה והאחרונה של האלבום "יהא רעווא" היא גם הסינגל המוקדם ביותר והקליפ היחיד ממנו, כמו כן הוא השיר השני והאחרון שהלחין מלחין שחי בעת יציאת האלבום: יצחק אונגר - מלחין ויז'ניצאי ותיק.
שטיינמץ מקשר את רוב הניגונים למשפחתו או לחויות אישיות שלו בחסידות: שיר ששרו בסעודות שבת או מסורות משפחתיות, לחן ששמע מהחברותא וניגונים שהכיר בישיבה.
סינגלים ושיחרור
שטיינמץ דיבר על הוצאת אלבום של ניגונים חסידיים כבר בחשוון תשע"ט בתוכנית האירוח של מנחם טוקר[6] ובערב חג השבועות פרסם את מה שהיה לסינגל הבכורה מהאלבום: "יהא רעווא", לחן מקורי של יצחק אונגר בליווי קליפ. ושנה מאוחר יותר הוציא לאור את הסינגל השני - ניגון ויז'ניץ. למרות זאת שטיינץ המשיך להוציא סינגלים מקוריים במהלך כל התקופה, בין היתר את בזכות התורה ו"אשריך נער ישראל" ועוד. באדר תש"פ הפיץ קאבר נוסף: "ואמר ביום ההוא" שזכה להצלחה והגיע למקום ה-24 במצעד השנתי של קול חי מיוזיק באותה שנה.
בחודש כסליו תשפ"ב התראיין לראשונה למגזין קול פליי בו פרש את משנתו המוזיקלית והצהיר על שיחרור של האלבום "בקרוב ממש", ובסוף חודש טבת נתלו מודעות לפרסום האלבום תחת הסיסמה: "תרכ"ג בתשפ"ב - לחזור אחורה בצליל. אוצר של פעם בטעם של היום." ובב' שבט פורסם קובץ טעימות מהאלבום והוא הועמד למכירה באתר הפרטי של שטיינמץ בעיקר[7] - רעיון שנלקח מאלבום האולפן השלישי של נפתלי קמפה שהופץ חודשים מוקדם יותר בשיטה דומה[8]. אך גם בשיתוף עם נתיב החסד ספרי אור החיים ויפה נוף פלדהיים. קובץ טעימות מהאלבום הועלה לאתר יוטיוב אבל האלבום עצמו לא.
אחרי פרסום האלבום התראיין שטיינמץ בתוכניתו של יואלי דיקמן - "לילה מנצח" וסקר את האלבום. מבקר המוזיקה נתנאל לייפר העניק לאלבום ביקורת חיובית, וטען שלמרות הנוהג שאלבומי קאברים הם אלבומים שנעשים ללא השקעה ומטרתם למלא זמן בלבד: "אצל מוטי שטיינמץ, כמו אצל מוטי שטיינמץ, אין פשרות והוא הפך את האלבום הזה לכזה שמהצליל הראשון שלו חשתי כי מדובר באלבום מלא מחשבה והשקעה, כזה שרק מגדיל את דמותו ויצירתו של הזמר."[9]
בחוברת הנלוות לאלבום הצהיר שטיינמץ כי מדובר באלבום הראשון מתוך סדרת אלבומים של ניגונים עתיקים.
עם צאת האלבום לא הופצו מתוכו סינגלים נוספים אבל הרצועה הפותחת "א שאבדיקכע ריקוד" הצליחה להתברג במצעדים השונים: כבשה את הפסגה של 'חמישיה מנצחת' וצעדה במצעד הלהיטים החודשיים של מגזין קול פליי.
רשימת רצועות
| מס' | שם | מילים | לחן | משך |
|---|---|---|---|---|
| 1. | א שבתדיגע ריקוד | לא ידוע | 3:46 | |
| 2. | מים רבים | שיר השירים פרק ח' | רבי צבי הירש מהורודוק | 4:24 |
| 3. | ונגדלך | תפילת שחרית | רבי קלמן שטעקל | 3:47 |
| 4. | מגן אבות | תפילת ערבית של שבת | רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ | 4:31 |
| 5. | ניגון ויז'ניץ | חצר ויז'ניץ | 3:13 | |
| 6. | כאייל תערוג | תהילים מב | יצחק אונגר | 5:26 |
| 7. | והוא ישמיענו, הן גאלתי | קדושה | חצר קאסוב | 4:49 |
| 8. | א רומנישער ניגון | עממי רומני | 3:10 | |
| 9. | אנא עבדא, ביה אנא רחיץ | בריך שמיה | וואלף שימשוביץ' וזיידל רובנר | 8:41 |
| 10. | ואמר ביום ההוא | ישעיהו ב, ג | רבי יענקל טולכאנער | 3:18 |
| 11. | יהא רעווא | בריך שמיה | יצחק אונגר | 5:04 |
משך כולל: |
50:14 | |||
| רצועת בונוס | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 12. | ניגון ויז'ניץ - גרסת דאנס |
3:22 | |||||||
משך כולל: |
53:37 | ||||||||
משתתפים
- מוטי שטיינמץ - שירה מובילה, כל הרצועות.
- רובי בנט - הפקת האלבום, עיבוד (רצועות 1, 3, 5, 7, 8)
- משה לאופר - עיבוד. (רצועות 2, 4, 6, 11)
- אלי קליין ואיצי ברי - עיבוד (רצועות 10, 12) מיקס (רצועות 10-12) ומקהלות.
- הערשל בריסק - מקהלות (רצועות 1-5, 7-9)
- מקהלת שיר ושבח - מקהלת ילדים (רצועות 1-9)
- יורם וזאן - מיקס (רצועות 1-8), עריכה ומאסטרינג.
- דיוויד טויב - מקהלות (רצועות 6, 11) עיבד מוזיקלי וקולי (רצועה 9), טכנאי הקלטה, הפקת שירה.
- אייל סלע - חליל (רצועה 5)
- פאבל לוין - סולו כינור (רצועה 9)
- אבי אבידני - תופים (רצועה 9)
- לוקה זלצמן - כלי מיתר (רצועה 9)
- הסימפונית הישראלית - כלי מיתר (רצועה 9)
- ניצן דוד הבר - חליל וקלרינט (רצועה 9)
- רונן הלל - מיקס (רצועה 9)
- מקהלת שבח בניצוח יוסי גליק - מקהלת ילדים (רצועה 10)
קרדיטים כלליים:
- דיויד שניצר - צילום עטיפה.
- אולפני ברדו - הקלטות.
- אולפני פלוטו - הקלטות.
- אולפני זמירות - הקלטות.
- אולפני גל קול - הקלטות.
- אולפני טנור - הקלטות.
- אולפני פאר - הקלטות.
- אולפני מאסטר ניו יורק - הקלטות.
- גיל טלמן - טכנאי הקלטה, קרן יער.
- אבי קורלנסקי - טכנאי הקלטה.
- אביב ירמי - טכנאי הקלטה.
- תומר צדקיהו - תופים.
- ערן אזייאס - תופים.
- אריה וולניץ - בס.
- גיא דהן - בס.
- ירון גוטפריד - פסנתר.
- אבי סינגולדה - גיטרה.
- יוני שרון - כלי הקשה.
- רפי דוידוב - חצוצרה.
- רועי ברנדייס - חצוצרה.
- נתן בידרמן - חצוצרה.
- אברהם בלטי - קלרינט.
- מורן בראון - טרומבון.
- עודד מאיר - טרומבון.
- שחר ליבנה - טרומבון.
- אייל שילוח וחבורתו - כלי מיתר.
- עמרי זליג - בוזוקי.
- דור אסרף - סקסופון.
- גילי ישראלוב - מקהלה.
- שמוליק גולדשטיין - מקהלה.
- שלומי פינטו - תמונת סטודיו מוטי.
- מאיר יצחק ראש - עיצוב עטיפה וחוברת.
קישורים חיצוניים
קובץ טעימות מהאלבום, סרטון באתר יוטיוב- האלבום עתיק יומין לרכישה, באתר מוטי שטינמץ האתר הרשמי.
הערות שוליים
- ^ על פי הצרהתו של רובי בנט ב"לילה מנצח"
- ^ על פי שטיינמץ ניגון זה היה מושר על ידי מלחינו מידי שבת ובאחת ההזדמנויות כשאכל אצל רבו ביקש ממנו בעל היסוד עבודה לשיר והוא ביצע את השיר הזה. על פי המעשה הרבי נהנה מהניגון והתייחס אליו כ"משכר".
- ^ נכון ל2022 צבר קרוב לחצי מליון צפיות ביוטיוב
- ^ ווהמנהג בויז'ניץ לשיר אותו בנעילת החג על ידי אחד מבני משפחת שטיינמץ: בתחילה היה שר דוד אביו של שטיינמץ ובהמשך שר זאת דודו של שטיינמץ. כמו כן העיד שטיינמץ שהוא עצמו שר את הלחן בפני האדמו"ר הנוכחי.
- ^ את לחן זה נהוג לשיר בויז'ניץ לפני נטילת ידיים של ורחץ.
- ^ חסידישקייט אונליין 1, בביצוע תוכנית אירוח בהגשת מנחם טוקר, סרטון באתר יוטיוב
- ^ עתיק יומין, באתר מוטי שטיינמץ - האתר הרשמי
- ^ על פי הצהרת קמפה בראיון מוצ"ש חי עם מנחם טוקר, בביצוע משדר מיוחד! נפתלי קמפה באלבום חדש, סרטון באתר יוטיוב
- ^ האם האומץ וההימור של מוטי שטיינמץ - השתלם?, באתר כיכר השבת, 2022-01-06