עמנואל בארי
 | |
| עמנואל בארי, 1947 | |
| לידה | פלרמו, סיציליה, איטליה |
|---|---|
| פטירה | ירושלים, ישראל |
| שם לידה | אמיליו ג'קובו אנטונינו ברטווס |
| לאום |
 ישראלי |
| עיסוק | עורך, מתרגם |
עמנואל בְּאֵרִי (בֶּרֶטוַוס) (10 בינואר 1927 – 26 בפברואר 1994) היה מתרגם ישראלי, היסטוריון ועורך. מתרגומיו הבולטים: "הגשר על הנהר קוואי" (אנ') מאת פייר בול, "שם הוורד" מאת אומברטו אקו ו"אלה תולדות" מאת אלזה מורנטה.
ביוגרפיה
בארי נולד בשם אֶמיליו גָ'קוֹבּוֹ אנטונינו ברטווס (Beretvás) בשנת 1927 בפלרמו שבסיציליה, איטליה,[1] הצעיר משלושת ילדיהם של רֶנֶה (לבית רייס) וד"ר ליאופולד ברטווס. אביו היה רופא עור יליד בודפשט שבהונגריה שרכש אזרחות איטלקית וכיהן כמרצה לרפואה באוניברסיטת פלרמו (אנ').[2] בשנת 1933[3] הגיעה המשפחה לתוניס, שם גדל בארי ושם עברו עליו שנות מלחמת העולם השנייה. ב-1948,[1] בתקופת ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, עלה לישראל במסגרת מח"ל ולחם בחטיבת הראל.[4]
בארי היה בעל תואר מוסמך בהיסטוריה וגאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים,[5] ובשנות ה-70 הורה בחוגים להיסטוריה ולתולדות האמנות באוניברסיטה העברית.[1][6] שימש עורך בהוצאת כרטא ובמדור ההיסטוריה ב"אנציקלופדיה יודאיקה".
בשנת 1977 נישא לאורה שוַרץ-בארי (נולדה ב-1939), אתנוגרפית שעניינה קבוצות יהודיות בתפוצות ואוצרת במוזיאון ישראל. בני הזוג היו הורים לשני בנים: דוד וגד.
תרגומו הראשון של בארי, לספרו של פייר בול "הגשר על הנהר קוואי" (אנ'), ראה אור בשנת 1958 (בעקבות הצלחת העיבוד הקולנועי שנעשה לו). יתר תרגומיו החלו להופיע קרוב לשלושה עשורים מאוחר יותר, מהמחצית השנייה של שנות ה-80 ועד ראשית המחצית השנייה של שנות ה-90, לאחר מותו – בהם בפרט (לפי סדר הופעתם) "פונטמרה" מאת איניאציו סילונה, "שם הוורד" לאומברטו אקו, "הטבלה המחזורית" מאת פרימו לוי, הרומנים "יומה של הלילית" ו"לאיש כגמולו" מאת לאונארדו שאשא, ספרו של מאריו ורגאס יוסה "מי הרג את פאלומינו מולרו?", "אלה תולדות" של אלזה מורנטה (תרגום שהוקדש לזכרו)[7] ו"שניים מתוך שניים" מאת אנדראה דה קרלו.
בארי התגורר בירושלים. נפטר ב-1994. הותיר את אשתו ובניו. נקבר בהר המנוחות.
פרסומיו
- עמנואל בארי, "איטליה", בתוך: יעקב צור (עורך), התפוצה: מערב-אירופה, ירושלים: כתר, 1976, עמ' 199–216.
תרגום
- פייר בול, הגשר על הנהר קוואי: רומן, מצרפתית: עמנואל בארי, עורך דוד שחר, תל אביב: הדר, תשי"ט 1958. (הופיע שוב ב-1975 בהוצאת שי) (Le Pont de la Rivière Kwaï)
- מיכאל אביטבול, יהודי צפון-אפריקה במלחמת-העולם השנייה, תרגם מצרפתית: עמנואל בארי, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח (מפרסומי המרכז לחקר יהדות צפון-אפריקה), תשמ"ו.
- איניאציו סילונה, פונטמרה (אנ'), תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ו 1986. (Fontamara)
- אומברטו אקו, שם הוורד, מאיטלקית ומלטינית: עמנואל בארי, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ז 1987. (Il nome della rosa)
- פרימו לוי, הטבלה המחזורית, מאיטלקית: עמנואל בארי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד – ספרי סימן קריאה, תשמ"ח 1987. (Il Sistema Periodico)
- לאונארדו שאשא (אנ'), יומה של הלילית (אנ'); לאיש כגמולו (אנ'): שני רומאנים, מאיטלקית: עמנואל בארי, מירון רפופורט, תל אביב: הקיבוץ המאוחד – ספרי סימן קריאה, תשמ"ט 1988. (Il giorno della civetta; A ciascuno il suo)
- מאריו ורגאס יוסה, מי הרג את פאלומינו מולרו? (אנ'), מספרדית: עמנואל בארי, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ן 1990. (¿Quién mató a Palomino Molero?)
- אלזה מורנטה, אלה תולדות, מאיטלקית: עמנואל בארי, עורך מנחם פרי, לקחה חלק בעריכה מרים שוסטרמן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד – ספרי סימן קריאה (הספריה החדשה), תשנ"ה 1995. (La Storia)
- אנדראה דה-קארלו (אנ'), שניים מתוך שניים, מאיטלקית: עמנואל בארי, תל אביב: כנרת מבית קלסיכנרת, 1995. (Due di due)
- יאן דהונט (גר'), ימי הביניים המוקדמים: מהמאה השביעית עד המאה האחת-עשרה, מאיטלקית: עמנואל בארי, עורך מדעי: אילן רחום, תל אביב: דביר, תשנ"ו 1996.
- Dina Wardi, Le candele della memoria: i figli dei sopravvissuti dell’Olocausto: Traumi, angosce, terapia, traduzione di Emanuele Beeri e Tania Gargiulo, Firenze: Sansoni, 1993 (תרגום של הספר "נושאי החותם" מאת דינה ורדי)
עריכה
- אטלס טיימס The Times לתולדות העולם (אנ'), ערך: ג'ופרי באראקלו (אנ'), [המהדורה העברית – העורך הראשי: חיים ביינארט, עורך עמנואל בארי], 3 כרכים, ירושלים: כרטא בשיתוף עם דבר, 1979.
- אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל: מפתח לשמות אישים וענינים מבואר ומאויר, ירושלים: כרטא, 1981.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 יעקב צור (עורך), התפוצה: מערב-אירופה, ירושלים: כתר, 1976, עמ' 200.
- ^ פלרמו, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ ישי ארנון, ציונות דתית בארץ מבוא השמש: מ’אהבת ציון’ בצפון אפריקה לאתוס של ’תורה ועבודה’ בישראל (1943–1956), ערכה לאה שניר, בני ברק: הקיבוץ המאוחד (ספריית הילל בן חיים), 2016, עמ' 64 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"). משחודשה פעילותה של הפדרציה הציונית ב-1944 מונה ברטווס למזכירה וכיהן בתפקיד זה עד 1948.
- ^ שלמה גינוסר, ברית מילים, ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008, עמ' 418.
- ^ "Editorial Staff," Encyclopaedia Judaica, 2nd Edition, 2007, Vol. 1, p. 43.
- ^ וראו חוברת המקורות לקורס שלימד: "בעיות ברנסנס האיטלקי, 1450–1550", מקורות לתרגיל של ע' בארי, 2 כרכים, ירושלים: אקדמון; האוניברסיטה העברית – הפקולטה למדעי-הרוח – החוג להיסטוריה כללית, תשל"ג–תשל"ד.
- ^ נוסח ההקדשה שבספר: "התרגום העברי מוקדש לזכרו של עמנואל בארי, המתרגם שמטוּב טעמו ורוחב ידיעותיו בספרות האיטלקית למדנו הרבה".
27676970עמנואל בארי