שלמה גינוסר (עיתונאי)
לידה | 1935 |
---|---|
פטירה | 2007 (בגיל 72 בערך) |
עיסוק | עיתונאי |
מעסיק | על המשמר, דבר |
שלמה גינוסר (1935–2007) היה עיתונאי ישראלי.
ביוגרפיה
גינוסר נולד בכפר סבא, למד בבתי הספר "אוסישקין" ו"כצנלסון". היה חבר בתנועת השומר הצעיר והתגייס לנח"ל. למד היסטוריה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים והחל לעבוד כעיתונאי ב"על המשמר". בין משימותיו הראשונות הייתה נסיעה לברית המועצות, כחלק מן המשלחת הישראלית לפסטיבל הנוער והסטודנטים השישי, שנערך במוסקבה[1].
בשנת 1970 עבר לעבוד בעיתון "דבר", תחילה מונה לכתב באירופה כשמרכז עבודתו בלונדון, שם פגש את רעייתו, שלומית. בין היתר נסע ככתב לצפון אירלנד בימי שיא הסכסוך במקום. אחר כך שימש כתב פרלמנטרי בכנסת, כתב מדיני, ועורך המוסף לשבת, ועבד בעיתון עד לסגירתו ב-1995[1].
בתחילת שנות ה-2000 חלה בסרטן, הוא טופל בתרופה שעיכבה את התפשטות הסרטן והאריכה את חייו, שהייתה בסל הבריאות, אבל לא לחולים מסוגו. קופת-החולים ומשרד הבריאות סירבו לבקשותיו לממן לו את התרופה, והוא נאלץ לשלם על הטיפול מכיסו. הוא יצא למאבק משפטי בו זכה, אך המדינה וקופת חולים כללית הגישו ערעור על פסק הדין[2]. גינוסר נפטר במרץ 2007.
לאחר מותו, בשנת 2008, יצא לאור בהוצאת כרמל ספר בשם "ברית מילים" ובו מבחר מרשימותיו[3].
ממאמריו
- לורד מוין תמך בהצלת יהודי אירופה, דבר, 20 באוגוסט 1975
- הכנסת על גלגלים, דבר, 11 בנובמבר 1975
- מדענים ראשיים בשירות הממשלה, דבר, 21 באפריל 1978
- חוסנה של הכנסת וחסינות חבריה, דבר, 12 בנובמבר 1979
- אריתמטיקה של ועדות הכנסת, דבר, 17 בדצמבר 1979
- האם כל רוטציה פסולה?, דבר, 16 בספטמבר 1980
קישורים חיצוניים
- דניאל בלוך, שלמה גינוסר ז"ל – עיתונאי, ג'נטלמן ולוחם אמיץ, 31 במרץ 2007
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אורי דרומי, עיתונאי עם "נפש של משורר", באתר הארץ, 4 באפריל 2007
- ^ שלמה גינוסר-, התובע: שלמה גינוסר – הנאשם: מדינת ישראל, באתר TheMarker, 5 באפריל 2005
- ^ נחום ברנע, איפה הם העיתונאים ההם: על "ברית מילים", לקט רשימותיו של העיתונאי שלמה גינוסר ז"ל, באתר העין השביעית, 19 במאי 2008
30780909שלמה גינוסר (עיתונאי)