הרב אלעזר הלוי גרינהוט
הרב ד"ר אלעזר הלוי גרינהוט (1850 - 1913) היה רב בהונגריה, ולאחר מכן חוקר יהדות ואיש ציבור בירושלים. מנהל בית היתומים העברי הראשון בירושלים. מחלוצי חוקרי כתבי הגניזה הקהירית, וספרות חז"ל והמדרש. מייסד תנועת המזרחי בירושלים, שפעל גם בגאולת קרקעות.
ביוגרפיה
נולד בעיירה גרנדה שבמחוז אויהל שבהונגריה, בנו של רבי משה יהודה גרינהוט. במשך חמש שנים למד בישיבות בהונגריה אצל רבנים חניכי אסכולת החתם סופר. בהיותו בן 18 הוסמך לרבנות. לאחר נישואיו שימש ברבנות בקהילות שונות, ולבסוף שימש כעשר שנים כרב ודיין בעיר טעמשוואר. בגלל התחזקות התנועה הרפורמית בעיר, עזב את הרבנות ונסע ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין והיה מתלמידיו של הרב עזריאל הילדסהיימר. כמו כן, למד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. עבודת הדוקטורט שלו הייתה "מחקר בקורתי על מדרש קהלת".
בשנת 1893 התמנה על ידי ועד היהודים החרדים מפרנקפורט למנהל בית היתומים בירושלים (מיסודו של ד"ר זאב וילהלם הרצברג). בעקבות זאת, עלה באותה שנה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. לצד ניהול בית היתומים שימש גם בהוראה במוסד, וכן כרב ודרשן בבית הכנסת של המוסד. בשנת 1903 פרש מהוראה מטעמי בריאות. באותה שנה אכסן בביתו את הרמן שטרוק במסע בארץ ישראל. באותה תקופה שהה בארץ הרב יוסף צבי קרליבך מגרמניה, והוא למד אצל הרב ד"ר גרינהוט וכן אצל הרב שמואל סלנט והרב אברהם יצחק הכהן קוק.
עם יסוד תנועת המזרחי, ייסד סניף של המזרחי בירושלים. שימש ציר של התנועה לאחד הקונגרסים הציוניים.
השתתף בירושלים בייסוד אגודת "קהילת יעקב" שפעלה לייסוד ישוב חקלאי דתי ולהתנחלות יהודים דתיים במושבות הקיימות. ארגן חבורת יהודים חרדים לרכישה ולהתיישבות באדמת הכפר הערבי דילב (לימים קריית ענבים), ואף תכנן להעביר לשם את בית היתומים, כדי להעניק לחניכיו הכשרה חקלאית, אולם תוכניתו לא יצאה לפועל.
בהשתדלותו, רכש הד"ר סאלוונדי מדירקהיים 900 דונם מאדמת הכפר פג'ה, שליד פתח תקווה ומסר את הקרקע במתנה לוועד היהודי בפרנקפורט, במטרה להעביר לשם את בית היתומים. היוזמה יצאה אל הפועל בתחילת שנת 1913, וגרינהוט עבר לפתח תקווה. אולם, כעבור חודשים ספורים, במרס 1913, נפטר. נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
מחקר
במקביל לעבודתו כמנהל בית היתומים, היה מגדולי חוקרי היהדות והתמחה בחקר המדרשים. ש"י עגנון כינה אותו "החכם הידוע" ("אסתרליין יקירתי" מכתב 31). פרסם שורה של חיבורים מחקריים ומוערים בתחום המדרשים, על פי כתבי יד עתיקים. יצירתו המונומנטלית היא סדרת "ספר הליקוטים", אוסף מדרשים עתיקים מתוך כתבי יד גנוזים, שהוציא בשישה כרכים בשנים 1903-1898.
פרסם שני ספרי מסעות עתיקים - הספרים "מסעות בנימין מטודלה" ו"סבוב ר' פתחיה מרגנסבורג", המהווים מקורות חשובים בהיסטוריוגרפיה העברית.
פרסם מאמרים רבים בכתבי עת יהודיים ומדעיים שונים באירופה. כמו כן, הרבה לכתוב מאמרים פובליציסטיים בעיתונים שונים, ובהם "דר איזראליט", "די יידישה פרסה", "די וולט" ו"פרנקפורטר צייטונג".
משפחתו
- בנו משה נולד בשנת 1894, שנה לאחר עלייתו לירושלים. היה מנהל משרד התיירות של הסוכנות היהודית. פעל בחברת "יהודה" שגאלה אדמות בנגב ובגליל. בשנות ה-20 התגורר בביתו כדייר משנה הסופר ש"י עגנון. היה נשוי לחיה, בתו של אברהם בלומנפלד, מראשוני השומרים העבריים בארץ (שהיה חתנו של הרב נחום קפלן מהורודנה ונכדו של ישראל ב"ק).
- בניו של משה גרינהוט הם אלעזר גרנות ונחום גרנות.
- בתו אלזה - אשת אבינועם ילין.
- בתו רגינה, אשת רופא העיניים ד"ר ברוך זק"ש.
חיבוריו
- ספר הלקוטים: קובץ מדרשים ישנים (6 כרכים) (1898-1903)
- מדרש שיר השירים - על פי כתב היד של הגניזה הקהירית (1897)
- פירוש עזרא ונחמיה (1899)
- ספר ילקוט המכירי על משלי (1902)
- רבינו סעדיה גאון ופירוש לדניאל: תשובה להאדון דר' פאזנאנסקי (1902)
- מסעות ר' בנימין מטודילה (1903)
- סבוב הרב רבי פתחיה מרעגנשפורג (1904)
לקריאה נוספת
- גאולה בת-יהודה, אלעזר הלוי גרינהוט, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, עמ' 581 - 585.
- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך א.
- דב גנחובסקי, מסיבות החברה הגבוהה, הוצאת כרטא, 1993. עמ' 102- 106.
- נפתלי בן-מנחם, אגרות חכמי ישראל לד"ר אלעזר הלוי גרינהוט ז"ל , בתוך: סיני, ספר יובל (תשי"ח), עמ’ 3-24 .
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב אלעזר הלוי גרינהוט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 169
- רשימת הפרסומים של הרב אלעזר הלוי גרינהוט, בקטלוג הספרייה הלאומית
