דוד ילין (הראשון)
דוד יעלין (1803 – 1863) היה אבי משפחת ילין בארץ ישראל, שימש כשד"ר.
ביוגרפיה
דוד יעלין נולד בעיר לומז'א בפולין לאביו רבי יהושע. שם נשא לאשה את ליבה, ונולדה להם בתם חוה. בשנת 1834 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, בעקבות נדר שנדר כי יעלה לארץ ישראל בתקווה לזכות בכך להולדת בן לאחר שנות עקרות רבות. בתחילה התמהמה עקב תחינות מקורביו שחששו מהמסע הקשה, אולם אחרי שחלה וכמעט שמת החליט שאם יחלים לא יידחה עוד את עלייתו. המשפחה הגיעה ארצה דרך נמל עכו וחשבה להתיישב בעיר צפת, אולם מפני שרוב היישוב האשכנזי בה היה מורכב מחסידים וילין השתייך לזרם המתנגדים, הוחלט לבסוף לעלות לעיר ירושלים בה הייתה קהילת הפרושים תלמידי הגר"א. עם עלייתו לארץ שינה את שם משפחתו לשם "טביא" שפירושו בארמית - צבי, אולם אנשי ירושלים היו מכנים אותו בשם ר' דוד לומזֶר על שם עיר הולדתו.
בירושלים עסק ילין בתורה ובמסחר ובבנין היישוב, ונמנה בין ראשי העדה, ממוניה ופרנסיה[1]. במשך כעשר שנים כיהן כממונה מטעם כולל ווארשא[2], וחתימתו מופיעה בכמה מקומות בין גדולי ירושלים, בין השאר ב'קול קורא' נגד ה'שקאלעס' ולימודי שפות זרות[3]. הקים אגודה מסחרית למניות, כמו כן ייסד וניהל את "הבנק הירושלמי" שנחשב לאחד הבנקים הפרטיים הראשונים בירושלים. ילין עודד וקרא לרכישת אדמות מחוץ לחומת העיר העתיקה ובמסגרת פעילותו זו רכש את אדמות ארטס שליד בית לחם ואת אדמת שכונת כרם אברהם. הוא גם היה מבין אלה שקיוו שיעלה בידם וביד אנשי היישוב לחזור לעבודת אדמה[דרוש מקור], אך לא עלה בידו להגשים שאיפה זו.
בשנת 1860 הצליח דוד ילין לרכוש כרם זיתים בקאלוניה. לאחר מותו, המשיך את מפעלו בנו יהושע ילין, אף שגם הוא לא התיישב במוצא אלא בסוף חייו.
בשנת 1863 בחול המועד פסח, בעת שהתהלך דוד ילין כמנהגו לסובב ולהקיף את חומת ירושלים, נתקל באבן ונפל על פניו. בעקבות כך פיתח שושנה[4], ואחר מחלה קשה וממושכת נפטר. וזה לשון מצבתו: "הרב המובהק מיקירי ירושלם, רודף צדקה וחסד, מורנו הרב דוד בהרב רבי יהושע זצ"ל מלאמזע, נלב"ע יום ז לחודש אייר שנת תרכ"ג"[5].
משפחתו
דוד וליבה אימצו תינוק יתום בשם אריה לייב הורביץ, שהוריו נספו במגפת הכולרה ואנשים חששו לטפל בו מחשש להידבקות. בשנת 1842, לאחר כעשרים שנות עקרות, ילדה ליבה את בנם, יהושע ילין, שנקרא על שם אביו של דוד. לימים היו יהושע ילין ואחיו המאומץ אריה לייב הורביץ מהשבעה שהקימו את שכונת נחלת שבעה.
בתו חוה, נישאה ליהודה פ"ח (פ"ח - ראשי תבות של פיתוח חותם, תרגום לעברית של שם המשפחה הקודם שהיה שניצר, חרט בעברית). לחוה ויהודה פ"ח נולדה בת, רבקה, שנישאה לדוד כהן, שחיבר לוח שנתי בגימטריות. בין ילדיהם של רבקה ודוד כהן: לוי כהן, שהיה אחד מחמשת המורים המוסמכים הראשונים בסמינר למורים "עזרה" בירושלים, ואלכסנדר סנדר כהן, שהיה מבין 66 מייסדי אחוזת בית היא העיר העברית הראשונה תל אביב. גם נכדתו של דוד ילין, רחל דנין (בתו של יהושע ילין ואשת יחזקאל דנין) הייתה ממייסדי אחוזת בית. לאחר שיהודה פ"ח הלך לעולמו נישאה חוה ליהודה בלומנפלד וילדה שתי בנות נוספות, אולם היא ושתי בנותיה נספו במגפת הכולרה.
נכדו דוד ילין היה אחד ממייסדי האקדמיה ללשון העברית.
קישורים חיצוניים
- דוד ילין-טביא, תדהר
לקריאה נוספת
- סיפורי משפחות - סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב, זאב ענר, הוצאת משרד הביטחון
31333179דוד ילין (הראשון)
- ^ פרומקין, תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 256
- ^ אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים
- ^ העתקת קול קורא משנת תרט"ז, קול ירושלים תרמ"ז
- ^ תולדות חכמי ירושלים
- ^ חלקת מחוקק חלק ט דף כד ע"ב יב, הובא בתולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 256