עוזי אורנן
 | |
| לידה | 7 ביוני 1923 |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 2022 (בגיל 99) נופית, ישראל |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| הערות | פעיל להפרדת דת ומדינה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר העברית | |
עוזי אורנן (7 ביוני 1923 – 3 בנובמבר 2022) היה בלשן, פרופסור ללשון באוניברסיטה העברית ולעיבוד שפות טבעיות בטכניון וחבר באקדמיה ללשון העברית. ייסד את "הליגה למניעת כפייה דתית", פעל למען הפרדת הדת מהמדינה בישראל ומזוהה עם התנועה הכנענית,[1] שאחיו, המשורר יונתן רטוש, היה בין מייסדיה.
תולדות חייו
אורנן נולד בירושלים כעוזיאל היילפרין, בן זקונים ליחיאל היילפרין, מחנך עברי ותומך של חיים ויצמן, ופנינה, גננת עברייה שהשתייכה לפועלי ציון. הוריו, שני אחיו ואחותו עלו ארצה בתחילת העלייה השלישית.
בנעוריו היה פעיל במחתרת האצ"ל. בשנת 1944 נתפס על ידי הבריטים והוגלה למחנות מעצר באריתריאה, בסודאן ובקניה, שבהם נכלא עד לפירוקם לאחר קום המדינה בשנת 1948.
במחנות המעצר לימד דקדוק עברי ובהמשך לכך פרסם את ספר הלימוד "דקדוק הפה והאוזן - ספר לימוד לדוברי עברית". לאחר שובו לארץ החל בלימודי לשון באוניברסיטה העברית, בשנת 1958 קיבל תואר מוסמך על עבודה שכותרתה "מלות היחס בשירתו של ח.נ. ביאליק",[2] בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור, על עבודה שכותרתה "הצירופים השמניים בלשון-הספרות העברית החדשה, בייחוד על פי הפרוזה של ח.נ. ביאליק".[3] הדוקטורט פורסם מחדש בשנת 2011, בהוצאת כרמל, בשם "הצירופים השמניים בלשון-הספרות העברית החדשה".
התמנה למרצה ולפרופסור ללשון עברית באוניברסיטה זו. ב-1979 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית בה כיהן עד לפטירתו, ועמד בראש הוועדה לכללי הפיסוק. ב-1986 פיתח את הכתב הפונמי לעברית, שהתקבל על ידי ארגון התקינה הבינלאומי. ב-1987 התקבל כפרופסור אורח בטכניון, בפקולטה למדעי המחשב, והחל בניהול המעבדה לעיבוד שפות טבעיות.
ב-1951 היה ממייסדי "הליגה למניעת כפייה דתית" בירושלים,[4] וכיהן כמזכיר וכיושב ראש עד שנת 1967. ב-1968 הביא לפסק דין שהורה על ביטולו של סעיף בחוזה החכירה של מינהל מקרקעי ישראל, שקבע "על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודות בנין ומלאכה בנכס בימי שבת ובחגי ישראל".[5] בשנות ה-70 היה יושב ראש התנועה החילונית שנוסדה ב-1976 על ידי יצחק חסון, ובשנות ה-90 היה יו"ר עמותת "אני ישראלי" למען שוויון אזרחי מלא וביטול אפליה דתית ועדתית.
נפטר ב-3 בנובמבר 2022 וציווה את גופתו למדע.
פרסומים
אורנן פרסם מאות מאמרים ורשימות בענייני דת ומדינה, חילוניים ודתיים, חינוך וחברה.
- בין ספריו: "דקדוק הפה והאוזן" ,"מילון המילים האובדות", "המשפט הפשוט", "נטיית הפועל בתרשימי זרימה", "תורת ההגה של העברית החדשה", " המילה האחרונה - מנגנון התצורה של המילה העברית" (זיכה את אורנן בפרס בהט), " ציפורניו של אשמדאי - שמונה פרקים בחילונות", "הצירופים השמניים בלשון-הספרות העברית החדשה".
- בין מאמריו ורשימותיו הרבים: "שבת בלי כבלים" (1950), "נישואים אזרחיים" (1955), "האם אתה יהודי" (1961).
משפחתו
עוזי אורנן היה אחיהם של המשורר יונתן רטוש ושל הבלשן פרופ' צבי רין. אחותם, הסופרת מירי דור, מתה בצעירותה, בשנת 1945.
אורנן היה אב לשלושה ילדים מנישואיו הראשונים. אורנן ואשתו הראשונה התגרשו בגירושים אזרחיים ברפובליקה הדומיניקנית. לאחר מכן חי בזוגיות עם הבלשנית מיכל אפרת[6] וב-1994 נישאו בנישואים אזרחיים בארצות הברית. נולדו להם בן ובת.
בתה של ביתו הבכורה חזרה בתשובה (ברסלב) שינתה את שמה (מורן -מרים) וזיכתה אותו לנינים וחימש.
מאז 1989 התגורר ביישוב נופית שבצפון.[7]
השקפת עולמו בנושאי דת ומדינה
דעותיו ופועלו, כפי שבאו לידי ביטוי בפרסומים הרבים, צידדו בהפרדת הדת מהמדינה, תוך התייחסות חרדה להתגברות כפייה דתית בישראל וגידול כוחם של גופים שמרניים בישראל. בין פעולותיו: היוזמה לרישום "ישראלי" בסעיף הלאום בתעודת הזהות, תמיכה בביטול המבחנים הדתיים למתן אזרחות ישראלית, והתנגדות לברית מילה.
דעותיו של אורנן בנושאי דת ומדינה הוצגו ללא כחל וסרק, לעיתים תוך שימוש במונחים לוחמניים ומתגרים.
אורנן תמך בהפרדת הדת מהמדינה והתנגד בחריפות לכפייה דתית, ולמי שמייצג בעיניו כפייה כזו. כשנשאל איך יש למחות נגד כפייה דתית, ענה: "צריכה להיות מרידה בדברים האלה, מרידה ממש, עם תליות על עמודי חשמל".[8] בהמשך הראיון אמר: "זה לא ילך בלי זה ואני לא חוזר בי. אלימות נגד הדתיים תשכנע אותם לא ללכת בדרך הזו"... "להכות במלוא מובן המילה, על ידי חרם כלכלי, על ידי הסרת המחסומים בכבישים בכוח בשבתות, ועל ידי זה שיזרקו אותם מן הכבישים".[8] בהמשך הוסיף אורנן ופירט שלל דרכים מעשיות להשגת חזונו, כגון הימנעות מניהול משא ומתן עם מוסדות דתיים, הימנעות מהליכה לרבנות לשם נישואים או גירושים ומציאת תחליפים כמקובל בחוץ לארץ.
דברי אורנן על תלייה על עמודי חשמל גררו מחאה במליאת הכנסת, ופנייה ליועץ המשפטי לממשלה, שנדחתה.[9] בראיון שנערך עשר שנים לאחר הראיון הראשון, הוא ציין כי "זה היה דימוי ציורי", אך הדגיש כי אינו חוזר בו, והוסיף: "איני מאמין שאפשר יהיה להיפטר מהדתיים ללא שימוש בכוח ברוטלי", וכי "יש להפר חוקים בגלוי... לפרוץ את המחסומים בכוח. זו בפירוש אלימות, אבל אסור להיבהל ממנה... צריך לצאת למלחמה ממשית".[10] בשנת 2011 כתב שמעולם לא אמר "צריך לתלות חרדים על עמודי חשמל", ושדבריו סולפו, משום ש"מרד מכוון נגד השלטון, נגד המשטרה, נגד הצבא" ו"אין לו שום קשר לפוגרום נגד יהודים".[11]
לדעתו של אורנן, על פי תיקון חוק השבות 1970 אין בישראל "יהודים חילונים" והוא נאבק למען קבלת הכרה בכך שיש לאום "ישראלי", כדי לאפשר לאזרחים ישראלים החפצים בכך להירשם במרשם האוכלוסין כישראלים ולא כיהודים.[12] בהקשר זה הצהיר אורנן: "אני לא יהודי. אין לי שום קשר ליהדות. אני ישראלי, וזו ארצי".[10] בשנת 2000 פנה (במסגרת עמותת "אני ישראלי") למשרד הפנים וביקש להירשם תחת הלאום "ישראלי", אך בקשתו נדחתה.[13] בסוף 2003 פתח אורנן במאבק משפטי לשינוי רישום סעיף הלאום בעניינו, ובסוף ההליך ניתן פסק דין עוזי אורנן נגד משרד הפנים שבו דחה בית המשפט העליון העתירה, מהסיבה של היעדר הוכחת קיומו של לאום ישראלי.[14]
לקריאה נוספת
- נילי אושרוב, יוצא מן הכללים: עוזי אורנן, סיפור חיים, הוצאת כרמל, 2015
קישורים חיצוניים
- פרופ' עוזי אורנן, באתר הטכניון
- עוזי אורנן באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ אנחנו כנענים, שיחות עם פרופ' עוזי אורנן. סביבות 33, דצמבר 1994
- ^ הוענקו תוארים אקדמאים על-ידי אוניברסיטת ירושלים, תואר מוסמך במדעי הרוח, חרות, 3 ביולי 1960
- ^ "הוראת הלשון בארץ - כהוראת כימיה לפי מושגי ימי הביניים", דבר, 29 ביוני 1965
- ^ ליגה למניעת כפיה דתית, הארץ, 5 במרץ 1951
- ^ בית המשפט המחוזי הורה למחוק "סעיף השבת" מחוזה לחכירת קרקע, דבר, 1 באפריל 1968
- ^ שוקי לבנון, "משרד הפנים מסרב להוסיף לשמי את שם משפחתו של חברי", חדשות, 20 בפברואר 1991
- ^ ענת מידן, בגילו המאוחר, חדשות, 11 באוגוסט 1989
- ^ 8.0 8.1 דורית אליו, "היום צריך לרכז את הכח נגד העדה החרדית", על המשמר, 20.1.1984
- ^ בג"ץ 2423/00 עמותת מנוף - מרכז להסברה יהודית נ' היועץ המשפטי לממשלה ועוזי אורנן, ניתן ב-30.3.2000
- ^ 10.0 10.1 אילן לוטנברג, "להיפטר מהדתיים בכוח", מוסף חדשות, 30.10.1992
- ^ עוזי אורנן, להיות חסר דת בישראל, באתר "חדשות מחלקה ראשונה", 24 במאי 2011.
- ^ עוזי אורנן, אין בישראל יהודים חילונים, באתר "חופש"
- ^ עוזי אורנן, לאום אחד, ישראלי, באתר הארץ, 17 ביוני 2003
- ^ ע"א 8573/08 עוזי אורנן ואחרים נ' משרד הפנים ואחרים, ניתן ב־2 באוקטובר 2013;
רויטל חובל, העליון: לא הוכח קיומו של לאום ישראלי, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2013
35004580עוזי אורנן
- בלשנים ולשונאים ישראלים
- חוקרי השפה העברית
- לוחמי האצ"ל
- גולי אפריקה
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: לשון עברית ולשונות היהודים
- סגל הטכניון: מדעי המחשב
- אתאיסטים ישראלים
- משפחת יחיאל היילפרין
- זוכי פרס בהט
- הכנענים
- חברי האקדמיה ללשון העברית
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי גימנסיה בלפור
- פעילים חברתיים ישראלים
- ישראלים שתרמו את גופתם למדע
- ישראלים שנולדו ב-1923
- ישראלים שנפטרו ב-2022
- הכנענים: אישים