תרומת גופה למדע
תרומת גופה למדע היא החלטתו של אדם כי לאחר מותו תועמד גופתו לשימושו של מוסד ללימוד או מחקר רפואי. בדרך כלל מורה התורם למסור את גופתו לבית ספר לרפואה, שם היא משמשת לביצוע נתיחות על ידי סטודנטים לרפואה במסגרת לימודי האנטומיה שלהם.
לאחר מסירת גופת התורם למוסד המיועד נעשות בה שם פעולות שימור (בדומה לחניטה) על מנת לאפשר את השימוש בה לפרק זמן ארוך. במסגרתן מוזרקים לגופה חומרים כימיים, המונעים את הריקבון וההתפוררות הטבעיים המתרחשים לאחר המוות. פעולת השימור אורכת מספר חודשים ולאחריה מתחיל השימוש המדעי או הלימודי בה.
לאחר פרק זמן שעליו החליט התורם מסתיים השימוש בגופתו.
בהלכה
ההלכה אוסרת כל פעילות לצורך מחקר בגופה מפני כבוד המת. דעת רוב הפוסקים כי הדבר אסור בכל מצב, אך ב-1925 עם פתיחתה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, הרבנות הראשית המורחבת לארץ ישראל פסקה "שאין הרבנות הראשית מתנגדת שבגופותיהם של אלה אשר הסכימו לזה מחיים בכתב, חתום על ידיהם מרצונם הטוב, ישתמשו לניתוחים אנטומיים לצורכי לימוד הרפואה בבית הספר לרפואה, בתנאי שישמרו על החלקים המנותחים להביאם לקבורה בכבוד כדין תורה"[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רוני הדר, האריסטוקרטים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2006
- איתי גל, בעקבות צוואת קניוק: מה קורה לגופה שנתרמה למדע?, באתר ynet, 9 ביוני 2013
- גלית עדות, יורם קניוק לא לבד: כך מתבצע הליך תרומת הגוף למדע, באתר מעריב השבוע, 20 ביוני 2013
- מאיה פולק, כך הולכים התורמים, באתר ישראל היום, 6 במרץ 2015
- תרומת גוף למדע, מתוך הספר פניני הלכה
- נוהלי קבלה ומסירת תרומת גופה לצורכי מדע ומחקר לחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
- נהלים הקשורים לקבלה ומסירת תרומת גופה לצורכי מדע ומחקר, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים
הערות שוליים
- ^ מ.ד. זילברשטיין, יבנה, ניסן תש"ט, עמ' 214 ואילך
38222402תרומת גופה למדע