ע'אבסייה
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת עכו |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 11,786 דונם (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 21 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | נתיב השיירה, יחיעם, געתון, עברון, שבי ציון |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 690[1] (1945) |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   ע'אבסייה | |
ע'אבסייה (בערבית: الغابسية) היה כפר ערבי בגליל המערבי, דרומית-מזרחית לנהריה. בתקופת המנדט נכללה ע'אבסייה בנפת עכו.
מסגד הכפר הוקם בתחילת המאה ה-19, בתקופת שלטונו של אביו של עבדאללה פאשה באזור. החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1875. סקר הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1881 מציין שבכפר כ-150 תושבים, בתיו בנויים מאבן, הוא מוקף עצי תאנה וזית ומים זמינים בו בשפע.[2]. תושבי הכפר השתמשו במעיינות הסמוכים עין אל עסל (כיום עין צוף), אל ע'אואר ואל-מפשוח (כיום עין שפע) וכן במי נחל הגעתון. במפקד של 1922 נמנו 427 תושבים בכפר, כולם מוסלמים[3]. סקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 אמד את אוכלוסיית הכפר ב-690 תושבים. שטחי הכפר השתרעו על פני 11,771 דונמים. על פי החלטת החלוקה נועד הכפר להשתייך למדינה הערבית.
בסמוך לכפר הותקפה בסוף מרץ 1948 שיירת יחיעם, בה נהרגו 46 לוחמים של ההגנה. בעל המשמר נטען שרוב תושבי הכפר כרתו ברית עם ההגנה והעבירו ידיעות ונשק לתושבי היישובים היהודיים בסביבה[4][5][6]. בדבר, לעומת זאת, נטען שתושבי הכפר היו מראשי הפורעים שהשתתפו בהתקפה על שיירת יחיעם[7]. בעת כיבוש הכפר על ידי צה"ל ב-21 במאי 1948, מבצע בן עמי, גורשו תושביו מהמקום. יש גרסאות שונות לגבי כיבוש הכפר. בספר חטיבת כרמלי נכתב שתושבי הכפר נכנעו ונשארו במקום, בעוד עדויות אחרות מספרות שכמה מתושבי הכפר נהרגו ובעקבות זאת השאר ברחו[8].
באביב 1949 שבו חלק מהתושבים לכפר, ובסוף 1949 הורשו חלק מהתושבים לשהות זמן מה בכפר לצורך מסיק זיתים[9]. בינואר 1950 פונו לשיח' דנון התושבים שנמצאו בע'אבסייה[10][11]. אדמות הכפר נמסרו לידי יחיעם, געתון, עברון ושבי ציון[9].
שלושה מהתושבים פנו לבג"ץ[12]. בנובמבר 1951 הורה בג"ץ להחזיר לכפר 31 מתושביו[13] בגלל שהצו להפיכת הכפר לשטח סגור לא פורסם ברשומות[14]. בעקבות זאת, פרסם שר הביטחון צו חדש רטרואקטיבי והתושבים גורשו מהכפר. התושבים פנו שוב לבג"ץ[15] ובתחילת 1955 התקיים משא ומתן בין התושבים לרשויות, בחסות השופט משה לנדוי על פיצוי התושבים[16].
בינואר 1955 פוצצו חמישה בתים בכפר הנטוש[17] באימון של הצנחנים, בניגוד לפקודה מפורשת ולהוראה של בג"ץ שאסר על הריסת בתי הכפר[18]. שאר הבתים נהרסו בתחילת 1958 כדי שלא יהפוך למשכן למסתננים[19]. בעיתונות נטען שההריסות נעשו בניגוד לצו של בג"ץ שהורה להקפיא את המצב בכפר[20]. בחלק המערבי של הכפר הוקמה מעברה לעולים, רובם מעיראק. מאוחר יותר הפכה המעברה ליישוב הכפרי, נתיב השיירה. בקשתם של תושבי הכפר בשנת 1972 לחזור לכפרם נדחתה על ידי ממשלת ישראל[21]. בשנת 1977, בעקבות התבטאויות שתמכו בדרישת תושבי איקרית ובירעם לחזור לכפריהם, העלו תושבי ע'אבסייה גם הם את הדרישה לשוב לכפרם[22].
מן הכפר נותרו המסגד ובית הקברות. במשך שנים שימש המסגד כמחסה לרועים מפני הגשם. בשנת 1995 שיפצה עמותת יוצאי הכפר את המקום ויוצאי הכפר החלו גם להתפלל במקום. במרץ 1997 נאטם המסגד, המתחם גודר והכניסה אליו נאסרה בהוראת מינהל מקרקעי ישראל.
קישורים חיצוניים
- יוסף אלגזי, פרטים על הכפר, באתרו
הערות שוליים
- ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ Conder and Kitchener, The survey of western Palestine, page 147
- ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 319
- ^ ערביי רבסיה בגליל המערבי נאלצו לעזוב את בתיהם, על המשמר, 30 בינואר 1950
- ^ השלטונות מציעים לערביי רבסיה, על המשמר, 21 במרץ 1950
- ^ יוסף אלגזי, סודו של השיח' רבאח, הארץ, 4 באפריל 1997
- ^ על מי מגן על המשמר?, דבר, 1 בפברואר 1950
- ^ מרדכי להב, חמישים שנות הפליטים הפלסטינים: 1948-1999, 2000, עמ' 130-131
- ^ 9.0 9.1 קבוצי השומר הצעיר גרשו בנשק ביד ערבים מאדמתם, חרות, 19 במרץ 1950
- ^ פונו תושבי כפר ערבי שליד גבול הלבנון, מעריב, 30 בינואר 1950
- ^ בחורבות פרוצות לגשם ולקור שוכנים עדיין ערביי רבסיה בגליל המערבי, על המשמר, 5 בפברואר 1950
- ^ פרשת ערביי רבסיה נדונה בביה"ד העליון, על המשמר, 21 במרץ 1950
- ^ ערביי רבסיה רשאים לחזור לכפרם - פסק ביה"ד העליון, הצופה, 2 בדצמבר 1951
- ^ בג"ץ 220/51, אסלן ואחרים נ' המושל הצבאי של הגליל, 30 בנובמבר 1951
- ^ פרשת ערביי רבסיה שוב בביה"ד העליון, הצופה, 15 בפברואר 1952
- ^ הוצע לתושבי רבאסיה לעבד אדמת טרשים, על המשמר, 24 בפברואר 1955
- ^ יד נעלמה פוצצה, על המשמר, 20 בינואר 1955
- ^ יומן שרת, 23 בינואר 1955
- ^ י. אבירן, רבסיה לא יהיה מקלט למסתננים, מעריב, 12 בינואר 1958
- ^ עמנואל הראובני, הנוף ינוקה משרידי ההריסות, מעריב, 5 באוגוסט 1965
- ^ לא יותר לפליטי יתר הכפרים הנטושים לחזור, דבר, 23 ביולי 1972
- ^ יואל דר, תגובות מעורבות על הצהרת עזר וייצמן בעניין איקרית וברעם, דבר, 29 במאי 1977