דוד שמואל לוינגר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה . פרופסור דוד שמואל לוינגר (Löwinger; 17 בפברואר 1904 (א' באדר ה'תרס"ד), הונגריה – 16 ביולי 1980 (ג' באב ה'תש"ם), ירושלים) היה חוקר רב-תחומי שעסק בנוסח המקרא ובספרות הרבנית, עורך וביבליוגרף. שימש כמרצה למקרא ותלמוד בסמינר הרבני של בודפשט בין השנים 1931-1950 (מנהלו משנת 1942), וחוקר במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בין השנים 1951-1970 (מנהלו משנת 1963).
ביוגרפיה
לוינגר נולד בדבּרֶצֶן, הונגריה, בשנת 1904, בנם של הרב מרדכי צבי וחוה (לבית בק). למד בישיבות בהונגריה, ולאחר מכן בסמינר הרבני של בודפשט, ובמקביל למד באוניברסיטת בודפשט, ממנה קיבל תואר דוקטור.
בשנת 1931 החל להרצות בסמינר הרבני של בודפשט בתחומי המקרא והתלמוד, ומשנת 1942 עמד בראש הסמינר עד לכיבוש הונגריה על ידי הנאצים ב-1944. לאחר השואה המשיך לעמוד בראש הסמינר (הקיים עד היום), לאחר שפעל רבות לשיקומו.
בשנת 1950 החליט לנטוש את משרתו הבכירה בהונגריה ולעלות לארץ, וכמה חודשים לאחר מכן החל לעבוד כמזכיר מדעי של המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, שנוסד באותן שנים בהוראת דוד בן-גוריון. מאוחר יותר, בשנת 1963, מונה לראש המכון במקומו של פרופ' נחמיה אלוני, תפקיד בו נשא עד לפרישתו בשנת 1970.
היה נשוי לוויאוריקה (לבית רוט), ואב ל-2 ילדים: מרדכי-בנימין (נפטר בילדותו) ושמשון-צבי (ספרן ב"יד הרב נסים"). נפטר בג' באב ה'תש"ם בירושלים, בהיותו בן 76 שנה.
פעילותו המחקרית והמדעית
עוד בהיותו סטודנט באוניברסיטת בודפשט ההדיר לוינגר יחד עם חוקר נוסף את הספר "אלפא ביתא דבן סירא" (1926), וכן את הספרים: "דרכי הניקוד והנגינות" לרבי משה הנקדן (1929) ו"מבוא הדקדוק" לרבי בנימין (באור על ספר "פתח דברי" לרבי מאיר ב"ר שלמה, 1931). בשנות לימודיו פרסם גם מספר מאמרים בכתב העת "הצופה לחכמת ישראל" שיצא בבודפשט ובקבצים מדעיים שונים. בסיום לימודיו זכה לתואר דוקטור, על דיסרטציה שעסקה ב"ספר המליצה", מילון בפרסית-יהודית מהמאה ה-13.
במקביל לעבודתו כמרצה ולאחר מכן כראש הסמינר הרבני בבודפשט, היה מעורכיו של כתב-העת היהודי-הונגרי החשוב "Magyar Zsidó Szemle", והשתתף בעריכת מספר ספרי יובל לכבוד חוקרי יהדות ידועים. מקום חשוב בעבודתו המדעית תפסה הוצאת מהדורות מדעיות על פי כתבי יד של חיבורים עבריים בנושאים מגוונים, ובין השאר זיהה בכתב-יד את "בית המים", חלק מספר "תורת הבית" לרשב"א, שלא נכלל במהדורות הנדפסות של הספר.
בשנת 1947, לאחר השואה ושיקום הסמינר, פרסם לוינגר ספר בשם Germánia "prófétája" : A nácizmus száz esztendeje ("ה'נביא' של גרמניה: מאה שנה של נאציזם"), בו עקב אחרי האנטישמיות הנאצית עד לשורשיה אצל ניטשה, ולאחר כשלוש שנים עלה לארץ.
במהלך עבודתו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים עסק רבות בחקר כתבי היד של המקרא ובראשם כתר ארם צובא, וכן במיפוי וקיטלוג עשרות אלפי כתבי יד עבריים וביניהם אלו שנשמרו בספריית הוותיקן. תוצאות עבודת הקיטלוג, שנעשתה יחד עם נחמיה אלוני ואפרים קופפר, פורסמו בשלושה כרכים בין השנים 1957-1968.
עם ייסוד מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית, מונה לאחד ממרכזי המדורים ובמסגרת זו פרסם מאמר מרכזי בנושא כתר ארם צובא (כת"י A) ויחסו למסורת בן-אשר, בגיליון הראשון של כתב העת Textus שנחנך כחלק ממפעל המקרא.
מפרסומיו
- גנזי קויפמן, ד"ש לוינגר וא' שייבר (עורכים), בודפשט תש"ט.
- פירוש לספר חבקוק, א' כהנא (עורך), תורה, נביאים וכתובים עם פירוש מדעי, ז'יטומיר תרס"ג-תר"ץ.
- מסורה גדולה של כתר ארם צובא, ירושלים תשל"ז.
- הדי עלייתה של שושלת נבופלאסר-נבוכדנצר במקרא, ב"צ לוריא (עורך), זר לגבורות: קובץ מחקרים במקרא, ירושלים תשל"ג, עמ' 351-370.
- רבי שם טוב בן אברהם בן גאון, ספונות ז (תשכ"ג), עמ' ז-לט.
- D. S. Loewinger, ‘The Aleppo Codex and the Ben Asher Tradition’, Textus 1 (1960), pp. 59-111. (סריקה של המאמר)
לקריאה נוספת
- הערך על שמו באנציקלופדיה יודאיקה (Loewinger, David Samuel, Enc. Judaica (11), 1971, pp. 454-455)
- ספרו "גנזי קויפמן" באתר היברובוקס.
- ספרו "יהודית – שושנה: נוסחאות חדשות" באתר היברובוקס.
- רשימת מאמריו באתר רמב"י.
- "האוניברסיטה מכינה מהדורה מדעית שלמה של המקרא", כתבה מעיתון "דבר", 16 בנובמבר 1960.
