טטרדרכמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טטרדרכמה אתונאית, 499 לפנה"ס. מצדה האחד ראש אתנה ומצדה השני ינשוף, ענף זית והאותיות היווניות ΑΘΕ, קיצור של השם "אתונה"
טטרדרכמה של אלכסנדר הגדול, מעכו. כמו רוב הטטרדרכמות של אלכסנדר, היא מציגה בצדה האחד ראש אדם עטוי עור אריה, הוא הרקלס, ובצדה השני זאוס על כס מלכותו אוחז בנשר ובמטה. משמאל לזאוס כיתוב פיניקי "עכ" (עכו) ומניין השנים.[1]

טטרדרכמהיוונית: "ארבע דרכמאות"; בכתיב עברי ארכאי: טטרדרכמא) היתה מטבע חשוב בעת העתיקה שמקורו ביוון, בערך של ארבע דרכמאות.[2] הטטרדרכמה האתונאית נעשה במאה ה־5 לפנה"ס למטבע הנפוץ בשוקי העולם.[2] השפעת הטטרדרכמה האתונאית הפכה אותה לאביטיפוס להטבעות מקומיות עירוניות – כך למשל בעזה, מהמרכזים הכלכליים החשובים בלבנט באותה תקופה, טבעו טטרדרכמות שבצדן האחד ראש גבר חבוש קסדה ועטור עלי זית (בהשראת ראש אתנה חבושת הקסדה ועטורת עלי הזית מהטטרדרכמה האתונאית), ובצדן השני דגם שבפניותיו ענפי זית (גם הם בהשראת הטטרדרכמה היוונית).[3]

בגרסתו האתונאית, על מטבע זה היה פרופיל ראשה של האלה אתנה בחזיתו, וינשוף סמל החוכמה וסמל האלה, בגבו. בלשון הדיבור כונו המטבעות גלאוקיי (γλαῦκαι – ינשופים). בספרות חז"ל כונה המטבע המקביל "סלע".

מזוהה בדרך כלל עם המטבע סלע שמופיע בחז"ל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טטרדרכמה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 26
  2. ^ 2.0 2.1 יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 16
  3. ^ יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 18–20
ערך זה הוא קצרמר בנושא יוון העתיקה ובנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38462714טטרדרכמה