מרתה וושינגטון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרתה וושינגטון
בן זוג ג'ורג' וושינגטון

מרתה דנדריג' קאסטיס וושינגטון (באנגלית: Martha Dandridge Custis Washington;‏ 13 ביוני 1731 – 22 במאי 1802) הייתה אשתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וושינגטון והגברת הראשונה של ארצות הברית (תואר שניתן לה לאחר מותה - בעוד שבחייה נקראה "הליידי וושינגטון").

ביוגרפיה

מרתה וושינגטון נולדה בקרבת ויליאמסבורג שבוירג'יניה בשם מרתה דנדריג' ושם החיבה שלה היה פטסי ("Patsy"). היא הייתה בתו הבכורה של בעל המטעים קולונל ג'ון דנדריג' (1700–1756) ופראנסס ג'ונס (1710 - 1785).

מאמה למדה כל מה ש'נחוץ לנערה ממעמדה לדעת'[1]עד שתגיע לפרקה. היא למדה ניהול משק בית נרחב. בישול על אח פתוח, שימור פירות וירקות, אפייה, גידול גן ירקות, המלחת ועישון בשר. יצירת סבון, כביסה וגיהוץ בגדים, תפירה ותיקון בגדים, סריגת גרבי צמר, יצירת שמיכות טלאים, צביעת חוטים ובדים, ניקוי וקישוט הבית, טיפול בילדים, רקיחת תרופות צמחיות וריפוי פצעים קטנים, להתנהג על פי המקובל, ויצירת רקמות יפות. כשנערה באה מבית 'יותר טוב' כמו זה שמרתה נולדה בו, היא עשויה הייתה גם לקבל שיעורי מוזיקה, ריקוד, ציור, רכיבה על סוסים, קריאה וחשבון.

בגיל 18 נישאה מרתה לדניאל פארק קסטיס (Daniel Parke Custis) - בעל מטעים עשיר המבוגר ממנה ב-20 שנה, ונולדו להם ארבעה ילדים: מהם בן ובת שנפטרו בילדותם – דניאל (1751-1754) ופרנסס, וכן בן ובת נוספים: ג'ון (ג'קי) פארק קסטיס (1754-1781) ומרתה פטסי פארק קסטיס (1756-1773). קסטיס נפטר בשנת 1757 והותיר את וושינגטון אלמנה עשירה.

לאחר שנתיים נישאה מרתה לקולונל ג'ורג' וושינגטון ב-6 בינואר 1759, והם עברו לגור יחד במאונט ורנון. לבני הזוג וושינגטון לא היו ילדים משותפים, והם גידלו את ילדיה של מרתה מבעלה הראשון ואת נכדיהם.

כבעלת אחוזת מאונט ורנון, מרתה פיקחה על האחוזה,[2] בדקה את התפריט היומי, את המטבח, גני הירק והנוי, בדקה את בית עישון הבשר, את חצר העופות ופיקחה על טווי החוטים, הסורגות, התופרות והעבדים שאותם לימדה לתפור בגדים. היא אירחה מסיבות ודאגה שהאורחים והמבקרים יחושו בנוח ויקבלו את כל צורכיהם. בתוך כל זאת היא תמיד המשיכה בעיסוק האהוב עליה רקמה. הירא יצרה כמה וכמה ריפודי כיסאות[3] שקיימים עד היום באחוזת מאונט ורנון.

וושינגטון נלוותה לבעלה בעת קרבות מלחמת העצמאות האמריקנית ושהתה עמו במחנה הצבא בתנאים קשים ביותר בואלי פורג'. מרתה התיידדה עם שאר נשות הקצינים וארגנה יחד עמן קבוצה שבמסגרתה הן תיקנו בגדים[1], יצרו בגדים וסרגו גרביים שהיו מאד נחוצים לחיילים.

היא התנגדה לבחירתו של בעלה לנשיא ארצות הברית, ואף לא נכחה בטקס השבעתו לנשיא (ב-30 באפריל 1789). למרותה התנגדותה, שימשה בתפקיד הגברת הראשונה של ארצות הברית ואירחה בביתה את הנכבדים והשגרירים שבאו לבקר את הנשיא.

מותה והנצחתה

וושינגטון נקברה במאונט ורנון ב-22 במאי 1802. ב-1831 הועבר קברה ממקומו המקורי לקבר על גדת נהר הפוטומק.

בשנת 1902 הייתה וושינגטון לאישה הראשונה שהונצחה בבול דואר של ארצות הברית.

עמדתה של מרתה וושינגטון בעניין העבדות

בעת שמרתה וושינגטון התגוררה במושבת וירג'יניה הייתה העבדות חלק בלתי מבוטל מכלכלת המדינה. מרתה מעולם לא הסתייגה מהעבדות ולא טענה לחוסר מוסריות העבדות. בחוות בעלה הראשון - דניאל פארק קרטיס היו עבדים רבים שעבדו עבורו. לאחר מות בעלה, ואף שוושינגטון ניהל את האחוזה, ניהול העבדים באחוזה היה בידיה של מרתה, אשר החזיקה בהם כנאמנה של רכוש בנה - ג'ון קרטיס.

ידוע כי מרתה הביעה מורת רוח רבה כאשר שפחה שלה (אוני או אונה ג'אג' - Oney או Ona Judge) נמלטה מהאחוזה. הביוגרפית פטרישה ברידי, כותבת בספרה משנת 2005: "מרתה לא הבינה מדוע בחרה השפחה לברוח".

ההיסטוריון הנרי וינק (אנ') בספרו משנת 2004: "אל לא מושלם: ג'ורג' וושינגטון, עבדיו והקמת אמריקה" כותב כי מרתה וושינגטון החזיקה בבעלותה אחות למחצה שלה בשם אן דנדריג' (Ann Dandridge) כשפחה. לדברי וינק, עובדה זו הביאה לסלידתו של וושינגטון מהעבדות, והחלטתו לעת זיקנה לשחרר את כל עבדיו. ההיסטוריונית פטרישה ברידי סבורה כי לא הייתה למרתה אחות למחצה וכי מדובר באגדה אורבנית.

לקריאה נוספת

  • Brady, Patricia. "Martha Washington: An American Life." Viking/Penquin Group, New York, New York, 2005.
  • Wiencek, Henry. "An Imperfect God: George Washington, His Slaves, and the Creation of America." Farrar, Straus and Giroux, New York, hardbound edition 2003, paperback edition 2004.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרתה וושינגטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 A. K. Fielding, Sewing with Martha Washington, PIECEWORK, Long Thread Media, XXVIII Spring 2020, עמ' 14- 19
  2. ^ Life at Mount Vernon Before the Presidency, MW Martha Washington (באנגלית)
  3. ^ Objects associated with Martha Washington - Page 2 of 2, Georg Washington`s Mount Vernon (באנגלית)


הגברות הראשונות של ארצות הברית
מרתה וושינגטון (1789–1797) • אביגייל אדמס (1797–1801) • מרתה ג'פרסון רנדולף (1801–1809) • דולי מדיסון (1809–1817) • אליזבת קורטרייט מונרו (1817–1825) • לואיזה אדמס (1825–1829) • אמילי דונלסון (1829–1836) • שרה יורק ג'קסון (1836–1837) • אנג'ליקה ואן ביורן (1837–1841) • אן הריסון (1841) • ג'יין אירווין הריסון (1841) • לטישה כריסטיאן טיילר (1841–1842) • פרסילה קופר טיילר (1842–1844) • ג'וליה גרדינר טיילר (1844–1845) • שרה צ'יילדרס פולק (1845–1849) • מרגרט טיילור (1849–1850) • אביגייל פילמור (1850–1853) • ג'יין פירס (1853–1857) • הארייט ליין (1857–1861) • מרי לינקולן (1861–1865) • אלייזה מקרדל ג'ונסון (1865–1869) • ג'וליה גרנט (1869–1877) • לוסי הייז (1877–1881) • לוקרישיה גרפילד (1881) • מרי מקאלרוי (1881–1885) • רוז קליבלנד (1885–1886) • פרנסס קליבלנד (1886–1889; 1893–1897) • קרוליין הריסון (1889–1892) • מרי הריסון מקי (1892–1893) • אידה סקסטון מקינלי (1897–1901) • אדית רוזוולט (1901–1909) • הלן הרון טאפט (1909–1913) • אלן לואיז וילסון (1913–1914) • מרגרט וודרו וילסון (1915-1914) • אדית בולינג וילסון (1915–1921) • פלורנס הרדינג (1921–1923) • גרייס קולידג' (1923–1929) • לו הובר (1929–1933) • אלינור רוזוולט (1933–1945) • בס טרומן (1945–1953) • מיימי אייזנהאואר (1953–1961) • ג'קלין קנדי-אונאסיס (1961–1963) • ליידי בירד ג'ונסון (1963–1969) • פט ניקסון (1969–1974) • בטי פורד (1974–1977) • רוזלין קרטר (1977–1981) • ננסי רייגן (1981–1989) • ברברה בוש (1989–1993) • הילרי קלינטון (1993–2001) • לורה בוש (2001–2009) • מישל אובמה (2009–2017) • מלאניה טראמפ (2017–2021) • ג'יל ביידן (2021–) החותם של נשיאי ארצות הברית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29489469מרתה וושינגטון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרתה_וושינגטון&oldid=1465046"