רבי מנוח בן יעקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבינו מנוח בן יעקב, מחכמי פרובאנס, חי ופעל בסוף המאה ה-13, ומחבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם.

ביוגרפיה

רבינו מנוח התגורר במשך ימי חייו בנרבונא ובלוניל. רבותיו היו אביו רבי שמעון, רבי מאיר ב"ר שמעון המעילי ורבי ראובן בן רבי חיים, ולדברי החיד"א רבו היה רבי מאיר בן ברוך. חיבר את ספר המנוחה - ביאור לדברי הרמב"ם במשנה תורה, ובידינו מצויים פירושיו לחלקים מספר אהבה וזמנים. בחיבורו משתדל רבינו מנוח בעיקר להביא את מקורות הרמב"ם ולתרץ את השגות הראב"ד. הוא מתייחס לרמב"ם בכבוד רב מאד. רבי דוד קונפורטי בספרו "קורא הדורות" מעלה השערה כי התוספות במסכת חולין דף כד/א (ד"ה טעמא) המצטטים מרבינו מנוח, כוונתם אליו. רבי יוסף קארו מרבה להביא מדבריו ולדון בהם בספריו כסף משנה ובית יוסף.

לראשונה נדפסו חידושיו בקושטא שנת ה'תע"ח, על חלק מספר זמנים שבמשנה תורה. חידושים אלו חזרו ונדפסו בשנת ה'תרל"ט בפרשבורג, וצורף להם פירוש ארוך ורחב מאת הרב שמעון סידאן בשם בית מנוחה. בשנת ה'תש"ל הוצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק מכתב יד פירושי רבינו מנוח לחלק מספר אהבה שבמשנה תורה.[1] במהדורת משנה תורה שבהוצאת שבתי פרנקל נוספו פירושיו לחלקים נוספים של הרמב"ם. לא ברור האם רבינו מנוח חיבר את פירושו על כל המשנה תורה, ורובו אבד, או שמא חיברו רק על חלק ממנו.

פרטי חייו ותאריכי לידתו או פטירתו אינם ידועים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבינו מנוח מנרבונה, ספר המנוחה, באתר אוצר החכמה


Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0