נציבות שירות המדינה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
| תאריך הקמה | 1950 |
| תאריך כניסה | 12 בספטמבר 2018 |
| ראש | הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ |
| www.gov.il/he/Departments/civil_service_commission | |
נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש.
תפקידי הנציבות
הנציבות הוקמה בשנת 1950 במסגרת משרד האוצר וכיום היא פועלת במשרד ראש הממשלה ומופקדת מטעמו על מגוון תחומי אחריות מנהלתיים, בהם:
- עריכת מכרזים ובחינות למיון המועמדים לשירות המדינה.
- מינוי, קידום, הכשרת והדרכת עובדים.
- אישור פיטורים של עובדי מדינה.
- אישור מבנה ואת חלוקת הסמכויות של היחידות במשרדי הממשלה.
- ניסוח תקנונים מנהליים לשירות המדינה וכן אכיפתם בקרב עובדי המדינה.
- שיפור השירות לציבור.
- עידוד להגברת פריון העבודה במשרדי הממשלה.
- טיפול ברווחת עובדי המדינה, הכולל הוצאתם של עובדי המדינה לגמלאות.
- גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי.
- חקירה ואכיפת הדין המשמעתי על עובדי המדינה.
הסמכויות של נציבות שירות המדינה נקבעו בסדרת החוקים חוק שירות המדינה וחוקים אחרים ובתקנות שירות המדינה ובתקנון שירות המדינה (תקשי"ר). בין יחידות המשנה של הנציבות נכללות: יחידת בחינות ומכרזים, יחידת תכנון ובקרה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, האגף לשוויון מגדרי ואחרות.
נציב שירות המדינה
בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת "ועדת שירות המדינה". נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום מכרז.[1] החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה ממשלת ישראל העשרים ושמונה את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות ועדת איתור וכאלו הדורשות ועדת מינויים. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה ייכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה.[2]
רשימת נציבי שירות המדינה
| מספר | שם | תמונה | כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | זאב שרף | 
|
1950–1952 |
| 2 | יצחק מלמד | 
|
1952–1953 |
| 3 | דוד רוזוליו |
|
1954–1959 |
| (2) | יצחק מלמד |
|
1959–1961 |
| 4 | ראובן שרי | 
|
1962–1968 |
| 5 | יעקב ניצן |
|
1968–1977 |
| 6 | אברהם פרידמן |
|
1977–1979 |
| 7 | איתן יעקובסון |
|
1980–1981 |
| 8 | אליעזר הכסטר |
|
1981–1983 |
| 9 | אברהם נתן |
|
1983–1986 |
| 10 | עמנואל שרון | 
|
1986–1987 |
| 11 | מאיר גבאי |
|
1987–1993 |
| 12 | יצחק גל-נור |
|
1994–1996 |
| 13 | שמואל הולנדר | 
|
1996–2010 |
| 14 | משה דיין |
|
2011–2017 |
| מ"מ | אהוד פראוור |
|
2017–2018 |
| 15 | דניאל הרשקוביץ | _(cropped).jpg)
|
2018 - מכהן |
רפורמה בשירות המדינה
על פי החלטת ממשלה 3993 מנובמבר 2011, על הנציבות הוטל ליישם רפורמה בתחום ההון האנושי בשירות המדינה.[3] הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה[4]. לאור זאת, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה עבודת מטה ליישום הרפורמה.[5] נציבות שירות המדינה ביצעה מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים. בראשות ועדת הרפורמה עמד הנציב באותה עת, משה דיין; הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר; קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר; גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים; מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; אהוד פראוור, סמנכ"ל ממשל וחברה וכן ראש מטה יישום הרפורמה, רון צור, אשר ריכז וערך את הדוח[4].
ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה.[5] תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ונמשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2017 - בעת שפורק מטה הרפורמה.[6] מאז, תהליכי היישום הוטמעו במבנה חדש בנציבות שירות המדינה.
בהמשך לפיילוט משנת 2017, הנציבות השיקה רפורמה שתעביר סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה ממנה לכל הגופים הממשלתיים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. הגופים יחולקו ל-3 קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות[7].
חוזים בשירות המדינה
אגף משרדי הממשלה, בריאות וביטחון של נציבות שירות המדינה עובר ומפקח על כלל תיקי קליטות העובדים ביחידות משאבי האנוש של היחידות הממשלתיות ויחידות הסמך.[8] בתוך כך על חוזי ההעסקה ותקני ההעסקה (שכל עובד נקלט על התקן הנכון והמשרה אליו הוא משויך, הצהרה על אי-העסקת קרובי משפחה), אישור אזרחות ישראלית או תושב קבע בעל היתר עבודה בישראל, סיווג פעילות מפלגתית, הצהרה בדבר העדר רישום פלילי, ויתור על סודיות רפואית, הצהרת סודיות ומניעת ניגוד עניינים (היתר למעסיק גישה להיסטוריה הרפואית של העובד, לצלם ולהקליט את העובד בזמן העבודה, כמו להשתמש בנתונים הביומטריים ונתוני הגלישה של העובד), אישור תואר או אישור הסמכה/תעודה מקצועית רלוונטית, הצהרה על ניסיון וותק - בצירוף אישורי העסקה הכוללים חלקיות משרה, תיאור משרה/תפקיד, ותקופות העסקה מדויקות חתומים על ידי המעסיק. במידה והדבר נדרש גם: אישור בקשה על עבודה נוספת/פרטית ותיאום מס מול ביטוח לאומי, שאלון אישי לצורכי קביעת התאמה ביטחונית לרמות סיווג ביטחוני, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין, הצהרה אודות העדר שימוש בסמים ואלכוהול, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין מתקפות סייבר, אישור השתייכות לקבוצות מועדפות כמו: נכים (אישור נכות מביטוח לאומי), ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, אתיופים וחרדים. כשלאחרונים תקנים קבועים וייעודיים בשירות המדינה[9].
ראו גם
לקריאה נוספת
- גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018, עמ' 329–330
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נציבות שירות המדינה- אסף שפירא, "מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה והפיקוח עליהם", פרלמנט: גיליון 69, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2011.
- עדכון מס' 1 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [1]
- עדכון מס' 2 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [2]
- עדכון מס' 3 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [3]
- החלטת ממשלה מספר 431 - אימוץ דוח ועדת הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה [4]
- דוח ועדת הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה [5]
- דוח מעקב חיצוני משבח את התקדמות הרפורמה בנציבות שירות המדינה - מאמר בדה מרקר = דו"ח מעקב חיצוני משבח את התקדמות הרפורמה בנציבות שירות המדינה =
- מצגת לכנסת - שנתיים לרפורמה בשירות המדינה; מתוך פרסום באתר נציבות שירות המדינה http://www.csc.gov.il/Units/Reform/Documents/reformPresentationKnesset.pdf
- הרפורמה בשירות המדינה: 20 גופים ממשלתיים ינהלו את כוח האדם שלהם - מאמר בדה מרקר http://www.themarker.com/news/1.2794548
- יצחק קליין ואביטל בן-שלמה, משילות ומינויים בישראל, פורום קהלת, סיוון תשע"ה - יוני 2015.
- דוח הוועדה לקידום נשים בשירות המדינה, יוני 2014
הערות שוליים
- ^ חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, סעיף 6, אתר נציבות שירות המדינה
- ^ בג"ץ 2699/11 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל, סעיף 4
- ^
טלי חרותי-סובר, הרפורמה שמנסה לפרק את מועדון החברים של עובדי שירות המדינה, באתר הארץ, 07.04.2014
- ^ 4.0 4.1 Nissim Cohen, Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel, Public Administration and Development 36, 2016, עמ' 20–34 doi: 10.1002/pad.1751
- ^ 5.0 5.1 Nissim Cohen, Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel: Post-New Public Management in Israel, Public Administration and Development 36, 2016-02, עמ' 20–34 doi: 10.1002/pad.1751
- ^ Cohen Nissim, Public administration reform and political will in cases of political instability: Insights from the Israeli experience, Public Policy and Administration 0(0), 2016, עמ' 0-00
- ^ נציבות שרות המדינה "שחררה" לשרים אלפי מינויים במשרדיהם, באתר m.calcalist.co.il
- ^ אילת קדוש, אהרן אליסף חסדאי, נוהל קליטת עובד בשירות המדינה, אוקטובר 2015
- ^ שרון שפורר, "אני בן 28, בלי עתיד. רוצה לצרוח מרוב תסכול על מה שעשו לי בשירות המדינה. אי אפשר להתקבל לעבודה", באתר TheMarker, 3 ביוני 2015
| נציבי שירות המדינה | ||
|---|---|---|
|
34889753נציבות שירות המדינה