נסים סלומון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. נסים סלומון (25 בפברואר 1938 - 26 בנובמבר 2006) היה אלוף-משנה בצה"ל, ראש מינהל חינוך ירושלים (מנח"י) בשנים 1992–1997, משנה למנכ"ל עירית ירושלים בשנים 1997–2004 ומרכז עבודת הוועדה לחיזוק ירושלים במשרד ראש הממשלה 1998. מראשוני חיל החינוך בו מילא תפקידים בכירים. חקר מטעם מערכת הביטחון את הפצצת הכור בעיראק, מלחמת שלום הגליל ומלחמת יום הכיפורים. היה בין מקימי רשת המקומונים רחוב ראשי ושימש כעורך ראשי של מקומוני אזור השרון. שימש כראש מחלקת הנוער של הסוכנות היהודית.
ביוגרפיה
סלומון נולד בעיר אייטוס, בולגריה למשפחה יהודית ציונית. הוריו קראו לו בשם רודולף או בקיצור רודי בנוסף לשמו העברי נסים. בזמן מלחמת העולם השנייה נשלח אביו רוברט למחנה כפייה, ומשפחתו אולצה לשכן בביתה את מפקדת הוורמכט המקומית. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1949 ולאחר שהות קצרה במחנה האוהלים פרדס חנה שוכנה ביישוב העולים גני תקוה.
בשנת 1964 השלים את לימודי התואר הראשון במדע המדינה והיסטוריה באוניברסיטה העברית. בשנת 1980 סיים בהצטיינות את לימודיו במכללה לביטחון לאומי. בשנת 1985 השלים את לימודי התואר השני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה כ"מצטיין רקטור". בשנת 1989 יצא לוושינגטון ללימודי דוקטורט, אותם לא השלים לאחר שנקרא למלא את תפקיד ראש מנח"י.
איתן הבר, תיאר את סלומון (במאמר ב"ידיעות אחרונות") זמן קצר לאחר פטירתו כ"דמות מופת מהסוג הישן." הבר הוסיף כי "סלומון היה פטריוט וציוני אמיתי, וחבל שאנחנו נזכרים בו ובסיפור שלו רק לאחר מותו."
שירות בצה"ל
מילא שורת תפקידים בצה"ל ובהם רמ"ח היסטוריה, סגן קצין חינוך ראשי, מפקד המדרשה הצבאית לחינוך, מפקד הפנימיה הצבאית ומדריך במכללה לביטחון לאומי.
סלומון התגייס לצה"ל זמן קצר לאחר תום מבצע קדש כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, שם שירת עד לתפקיד סגן מפקד פלוגה. במלחמת ששת הימים לחם לצידו של אריאל שרון, ובמהלך המלחמה החליף את קצין המבצעים האוגדתי שנהרג. לאחר המלחמה העניק שרון לסלומון דרגת רב-סרן.
היה ממקימי חיל החינוך ושימש כראש ענף הדרכה והסברה, תפקיד אותו מילא גם במהלך מלחמת יום הכיפורים. תפקידו האחרון בחיל החינוך היה כסגנו של קצין חינוך ראשי אבנר שלו.
חוקר המלחמות
בתקופה הקצרה בה מילא סלומון את תפקיד ראש מחלקת ההיסטוריה בצה"ל עסק במחקר ובהסקת המסקנות ממלחמת יום הכיפורים. סלומון מונה לתפקיד רמ"ח היסטוריה על ידי ראש מה"ד האלוף אמיר דרורי. בהשפעת השר אריאל שרון לא אישר ראש הממשלה מנחם בגין את מינויו של סלומון לתפקיד, וזאת בצעד חריג לאחר שכבר נכנס לתפקידו. התערבות השר שרון פורשה לאחר מכן על ידי סלומון ואחרים (איתן הבר, אמנון לורד) כניסיון לשכתוב תולדות המלחמה על ידי שרון ומקורבו סגן הרמטכ"ל ישראל טל. בהתייחסו למחקרו של סלומון על מלחמת יום כיפור, זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה צוטט איתן הבר בעיתון מקור ראשון: "אני מתפלא על עצמי איך לא נזכרתי בכל זה לאור המלחמה שעברנו בקיץ האחרון. אני קורא את מה שהוא אמר לי אז, ומגלה איך ההיסטוריה חוזרת".
לאחר הפצצת הכור "אוסיראק" בעיראק על ידי ישראל בשנת 1981, מינה ראש הממשלה מנחם בגין את סלומון להיות החוקר הרשמי מטעם מערכת הביטחון של פעולת ההפצצה. סלומון היה אחד המקורות העיקריים לספרו של העיתונאי שלמה נקדימון "תמוז בלהבות" שתיעד את פעולת הפצצת הכור.
מונה על ידי הרמטכ"ל רפאל איתן לחקור את מטרות ויעדי מלחמת שלום הגליל. עבודת המאסטר שכתב סלומון באוניברסיטת חיפה תחת הנחייתו של הפרופסור גבריאל בן-דור עסקה גם היא במטרות מלחמת שלום הגליל[1]. עבודה זו ותצהיר שהגיש סלומון על בסיסה היוו עדויות הגנה מרכזיות במשפט הדיבה שניהל אריאל שרון נגד העיתון הארץ.
ראש מינהל חינוך ירושלים (מנח"י)
בשנת 1992 מונה סלומון על ידי ראש עיריית ירושלים טדי קולק וסגנית ראש העיר הממונה על החינוך דליה איציק לראש מנהל החינוך (מנח"י), המשותף לעירית ירושלים ולמשרד החינוך. סלומון המשיך לשרת בתפקיד ראש מנח"י גם לאחר שאהוד אולמרט החליף את טדי קולק בתפקיד ראש העיר.
בין הישגיו כראש מנח"י ניתן למנות את ייזום ויישום תוכנית הניהול העצמי של בתי הספר בעיר, שזכתה להצלחה והועתקה על ידי ערים אחרות, וכן את תוכנית עיר המוזיקה. סלומון יזכר גם כמי שפעל למנוע בשנת 1995 את ניסיון ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על תוכנית הלימודים במזרח ירושלים הפועלת במתכונת הירדנית. במהלך כהונתו נאבק סלומון למען שימור החינוך האינטגרטיבי בעיר ונגד חינוך סקטוריאלי, כדוגמת בית הספר של עמותת קדמה שלבסוף הוכפף למערכת החינוך העירונית.
עם תום כהונתו כראש מנח"י מונה למשנה למנכ"ל עיריית ירושלים רענן דינור וראש המינהל העירוני. בתקופה זו מונה למרכז עבודת הוועדה לחיזוק ירושלים שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו.
סלומון ראה בפעילותו במנח"י את גולת הכותרת של פעילותו הציבורית.
מקורות נוספים
- שלמה נקדימון, תמוז בלהבות - הפצצת הכור העיראקי - סיפור המבצע, הוצאת עידנים, 1986
- יותם ירקוני ועמיר רפפורט, המלחמה על המלחמה, מעריב, 22 באוגוסט 2003
- גיורא אילון, צה"ל משכתב את ההיסטוריה, עיתון ירושלים, 13 באוקטובר 1995
קישורים חיצוניים
- אמנון לורד, היסטוריה לא עושים, היסטוריה משכתבים, באתר "מקור ראשון"
- אריאנה מלמד, בביירות תקחו ימינה, באתר ynet, 2 ביוני 2002
- עמותת הידידים שליד בית הספר קדמה, קולות שכונת הקטמונים - בית ספר עיוני בקהילה, באתר עמותת קדמה
הערות שוליים
- ^ עוזי בנזימן, עורמת המסמכים הסודיים, באתר הארץ, 8 ביוני 2012
