כפר מצר
 רחוב בכפר מצר. ברקע - הר תבור
| |
| שם בערבית | كفر مصر |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | בוסתאן אל-מרג' |
| גובה ממוצע[1] | 111 מטר |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| מוצא המייסדים | מצרים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,787 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.4% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   כפר מצר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
כפר מצר (נהגה: כפר מִיסְר; בערבית: كفر مصر) הוא כפר ערבי באזור הצפון, השייך למועצה אזורית בוסתן אל-מרג'. הכפר נמצא כ-13 ק"מ מזרח-צפון-מזרחית לעפולה ומרחק דומה מזרח-דרום-מזרחית מהעיר נצרת.
משמעות שמו של המקום היא "כפר מצרי". מייסדיו הגיעו ממצרים לארץ ישראל בעקבות כיבושה על ידי איברהים פחה במאה ה-19. בתקופת המנדט הבריטי ככל הנראה כבר לא הייתה בו אף לא משפחת אחת ממוצא מצרי וכל התושבים השתייכו לחמולת זועביה הפזורה בכפרי הגליל התחתון ובעיר נצרת.[3]
עד שנת 1948 היה היישוב בתחומי נפת ביסאן. על פי תוכנית החלוקה נועד להיות בתחום המדינה היהודית. לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ובמלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל. נכון ל-2001 מונה אוכלוסיית הכפר כ-1800 נפשות.[4]
בתחומי הכפר נמצאים שרידי יישוב עתיק. ב-1986 נחשף בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד, ובו רצפת פסיפס וכתובות עבריות, המעידים על קהילה יהודית שחייתה במקום.[5]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפר מצר |
- ירדנה אלכסנדר, כפר מסר דוח סופי, רשות העתיקות
- דני שיאון, כפר מסר דוח סופי, רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978 , יד בן צבי, 1982, עמ' 53.
- ^ מדריך ישראל החדש, כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות, 2001, עמ' 138.
- ^ זאב וילנאי, תולדות הערבים והמוסלמים בארץ־ישראל, 1932, עמ' 269. יעקב שמעוני, ערביי ארץ ישראל, עם עובד, 1947, עמ' 106. עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.
| ||||||||
