רבי נחמן בטיטו
 | |
| הרב בטיטו (במרכז), והרב חיים נחום אפנדי (מימין), 1909 | |
| לידה |
1846 ה'תר"ו או ה'תר"ז מרקש, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1915 (בגיל 69 בערך) ט"ו באלול תרע"ה ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תחומי עיסוק | רבנות ועסקנות |
| תפקידים נוספים | חכם באשי, הראשון לציון ומנהיג העדה המערבית |
הרב נחמן בטיטו (1845 - ט"ו באלול תרע"ה, 25 באוגוסט 1915) היה איש ציבור, מנהיג העדה המערבית בירושלים, חכם באשי והראשון לציון.
ביוגרפיה
נולד במרקש שבמרוקו[1] בשנת 1845 (ה'תר"ו)[2]. כשהיה נער עלה לארץ ישראל עם הוריו, והשתכן בירושלים, שם למד תחילה בתלמוד תורה הספרדי בעיר, ומשם המשיך ללימודים בישיבת תפארת ירושלים.
בהיותו כבן 22, נישא לזינבול. מאוחר יותר נישא ליוכבד וידה רוסו, ויחד נולדו לזוג ארבעה ילדים.
עם פטירת רבו, הרב דוד בן שמעון, נבחר הרב בטיטו בשנת 1880 (ה'תר"מ) לשמש כאחד ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים. לאחר פטירת הרב אלעזר בן טובו בשנת 1886 (ה'תרמ"ו), מונה לשמש כאחד משבעה טובי העיר של העדה המערבית, לצד הרב משה מלכא.
לאחר פטירת הרב יששכר אצראף בשנת 1892, נבחר הרב בטיטו לשמש כמנהיג העדה המערבית לצד הרב משה מלכא. בשנת 1899 (ה'תרנ"ט) פרצה מחלוקת בעדה, והיא נחלקה לשתי סיעות, כשבאחת התומכים הכתירו לראש העדה את הרב משה מלכא, ובשנייה את הרב בטיטו. המחלוקת הוכרעה לבסוף על ידי הרב יעקב שאול אלישר, כשמינה את הרב מלכא לראש העדה המערבית הרשמי[3]. לאחר פטירת הרב מלכא בשנת 1900 (ה'תר”ס), הצטרפה סיעתו להנהגה תחת ידיו של הרב בטיטו.
בשנת 1904 (ה'תרס"ד) שימש כציר ירושלים מטעם העדה המערבית בכנסייה הראשונה של תושבי ארץ ישראל שהתאספה בזכרון יעקב.
בעקבות מחלוקת על תפקיד הראשון לציון, במה שכונה "ריב הרבנים הגדול", מונה בידי הממשלה בשנת 1909 לתפקיד זה (לאחר פיטורו של הרב אליהו משה פאניז'יל מתפקידו), וכיהן בו עד לשנת 1911.
בפעילותו הציבורית בירושלים שימש גם כחבר ואב בית דין בעיר. כן פעל לייסד מחדש את תלמוד התורה של העדה המערבית בעיר.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הורע מצבם של תושבי ירושלים. הצרות שפקדו את האזור ערערו את מצבו הבריאותי שהלך והתדרדר מיום ליום, עד שלבסוף הלך לעולמו לאחר מחלה ב-25 באוגוסט 1915 (ט"ו באלול ה'תרע"ה).
על מצבתו נכתב: "ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה על האי שופרא דבלי ארעא. דרופקתא דאוריתא. צדיק וענו מדוכא ביסורים עומד בפרץ ירושלים. ראש רבני בני מערבא וראשון לציון, הרב הגאון המפורסם כמוהר"ר נחמן בטיטו זצ"ל".
חיבוריו
- שמות מעם לועז - קובץ שבועי שהוציא מדי שבוע עם הרב חזקיה שבתי בלדינו, ולבסוף הפך לספר בעל שני חלקים
- תקפו של יוסף - תרגום של חיבור בנושא מכירת יוסף מאת הרב יוסף שבתי פרחי ללאדינו, על ידו ועל ידי הרב חזקיה שבתי
כן כתב חידושי תורה בקובץ תורה מציון
משפחתו
- חתנו - הרב נסים אוחנה, נישא לבתו מרים.
- חתנו - אברהם בן יאיר, נישא לבתו ג'נטיל, והיה סוחר אמיד שהתגורר בח'אן יונס שבעזה. לאחר שנפטר, לקחה ג'נטיל חלק בפעילות המסחר של בעלה, יחד עם בנה.
- מרים-מרקדה - בתו המאומצת של הרב בטיטו (בתו הביולוגית של יעקב רוסו, וייתכן שגם בתה הביולוגית של וידה, אשתו השנייה של הרב בטיטו).
- הרב נסים הכהן רבין - חתנו, נישא לבתו רחל (נפטרה במהלך מלחמת העולם הראשונה).
- נכדו - חיים בן יאיר, בנה של בתו ג'נטיל, היה גואל קרקעות בארץ ישראל.
- אחיינו - הסופר הערבי-עברי חיים בן ציון (ויקטור) בטיטו ממצרים.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 141 - 142)
קישורים חיצוניים
- הרב נחמן בטיטו, באתר "תורת אמת"
- משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל" חלק ב' עמ' 149
- הרה"ג נחמן בטיטו ז"ל, בעיתון החרות, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- שמואל נח גוטליב, הרב ר' נחמן בטיטו, אהלי שם, עמ' 537–538 פינסק, תרע"ב
- יעקב ברנאי, רבני ופרנסי העדה המערבית בסוף המאה הי"ט, בתוך הספר יהודי צפון־אפריקה וארץ ישראל, באתר מורשות מרוקו
הערות שוליים
- ^ בספרי התולדות כתוב שנולד במרקש, אולם במפקדי מונטיפיורי כתוב שהוא ובני משפחתי נולדו בקוצמטינה שבאלג'יר
- ^ ישנם מקורות המצביעים על שנת ה'תר"ז
- ^ כך לפי ערכו של הרב מלכא בספר "יהודי המזרח" מאת מ.ד. גאון, אולם לפי ערכו של הרב בטיטו ב"יהודי המזרח", ולפי משה עובדיה, ר' מסעוד די אבילה ואיגרות שליחותו מטעם כוללות ק"ק המערביים בירושלים לפורטוגל ולאמריקה הלטינית (1906), (עמ׳ 278), הרב בטיטו הוא זה שמונה לשמש כמנהיג העדה הרשמי, בעוד הרב מלכא הודח מתפקידו
.png){kind=small}
23332109נחמן בטיטו