נחום לב
 | |
| לידה |
9 באוקטובר 1956 ד' בחשוון תשי"ז ירושלים |
|---|---|
| פטירה | 23 באוגוסט 2000 (בגיל 43) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1974–1995 (כ־21 שנים) |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת לבנוןהאינתיפאדה הראשונה מבצע הצגת תכלית הלחימה ברצועת הביטחון | |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל | |
נחום לב (9 באוקטובר 1956; ד' חשוון תשי"ז – 23 באוגוסט 2000; כ"ב אב תש"ס) היה לוחם ומפקד ביחידות מיוחדות בצה"ל (ובהן סיירת מטכ"ל), בעל צל"ש הרמטכ"ל.
ביוגרפיה
נחום לב נולד ב 1956 בשיקגו שבארצות הברית, להוריו דבורה (לבית לדרר) ופרופ' זאב לב. הוא נקרא על שם סבו שנספה באושוויץ. הוא גדל בירושלים, תחילה בשכונת רחביה ובהמשך בשכונת גבעת המבתר. כשהיה בן 12 נפטרה אמו מסרטן, אירוע שהיווה ציון דרך משמעותי בתהליך התבגרותו. על הטראומה הכרוכה ביתמות הוא סיפר במונולוג שהתפרסם בספר "ושיודע לשאול" (חרגול 1998), שכתב אחיו, שמעון לב.
הוא למד בבית הספר היסודי חורב, משם עבר לישיבה התיכונית נתיב מאיר. עם סיום לימודיו התיכוניים המשיך לישיבת ההסדר כרם ביבנה, שם שהה תקופה מסוימת. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1974 התנדב לסיירת מטכ"ל, והיה מבין הדתיים הראשונים שהתקבלו ליחידה זו. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה[1], השתתף במספר מבצעים, ויצא לקורס קציני חי"ר שאותו סיים בהצטיינות. עם סיום הקורס שב לסיירת מטכ"ל כמפקד צוות (צוות לב). בשנת 1980 לאחר השחרור מצה"ל נסע לטיול תרמילאים ארוך בדרום אמריקה. במסגרת תחקיר ביטחוני שעבר עם שובו, סיפר לב לחוקרים כי במהלך טיולו התנסה בשימוש בסמים קלים ובפטריות הזיה. הודאה זו גרמה לפסילתו לתפקידים מסווגים ובכירים, והשלכותיה רדפו אותו בהמשך השירות.
לב לחם במלחמת שלום הגליל כמפקד הפלגה הבוגרת במזרח לבנון למרגלות החרמון הסורי, ולאחר מכן במזרח ובמערב בירות. הוא חזר לשירות קבע, ובין השנים 1984 ל-1986 שימש כמפקד הפלגה הייעודית בסיירת מטכ"ל, והשתתף במבצעי מודיעין רבים ומוצלחים. בשנים 1987 ו-1988 שימש כסגן מפקד סיירת מטכ"ל, משה (בוגי) יעלון[2].
לב התמנה ל"מצביא" של מבצע הצגת תכלית[3], במטרה להתנקש בחייו של ח'ליל אל-וזיר, המכונה אבו ג'יהאד בביתו שבתוניס. במשך חודשים רבים עמל על תכנון המבצע לפרטיו, והיה אחראי על תרגול הכוחות. במהלך המבצע הוביל לב את כוח החוד שפרץ לבית, והיה בין שני הלוחמים שפעלו ראשונים במבצע, והרגו את השומר ששהה במכונית[4]. אחד החיילים עלה וירה באבו ג'יהאד, על פי חלק מהעדויות נכנס אחריו לב, ירה צרור נוסף, כשהוא מקפיד לא לפגוע באשתו, אינתיסאר אל ווזיר, המכונה אום ג'יהאד, שעמדה בסמוך, על פי עדויות אחרות כלל לא עלה לקומה השנייה בה שהה אבו ג'יהאד אלא רק הרג את אחד משומרי ראשו מחוץ למבנה[5]. על פועלו במבצע העניק לו הרמטכ"ל, דן שומרון, את צל"ש הרמטכ"ל[6].
לאחר מכן, משלא מונה למפקד היחידה פרש מצה"ל, ושימש כמפקד כוחות המילואים של סיירת מטכ"ל בדרגת סא"ל. בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה השתתף לב בתכנון המבצעים המיוחדים, והתווה תוכניות לפשיטה על אזורי השיגור של טילי הסקאד העיראקיים. לאחר המלחמה מונה למפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים, והועלה לדרגת אלוף משנה[7]. לב הניח את היסודות לפעילויות של יחידה זו, עליה פיקד עד שנת 1995. אך לאחר שלא ניתן לו לפקד על חטיבת חי"ר סדירה, הוא בחר לפרוש, והשתחרר סופית מצה"ל בשנת 1996.
בשנים שלאחר מכן ייסד חברת הייטק, שעסקה בצילומי וידאו תלת ממדיים. לב היה חובב אופנועים, והתגורר לסירוגין בתל אביב ובאילת. הוא נהרג בתאונת אופנוע[8] בכביש הערבה יחד עם יעל מילר ב-23 באוגוסט 2000, כאשר רכב עוקף פגע בהם חזיתית. בשנה שלפני מותו עסק בכתיבת ספר הדרכה לנהיגה בטוחה על אופנוע. הספר "אופנועים - רכיבה נכונה" ראה אור רק לאחר מותו.
חבריו ובני משפחתו הקימו לזכרו את מצפור עין עברונה, הנמצא בקצה דרך עפר המתחילה סמוך ליישוב באר אורה, 15 ק"מ צפונית לאילת. לצד התצפית המרהיבה אל עבר הרי אדום והמדבר, הונחה מצבה עליה נחקק פסוק ג' מפרק א' מספר נחום: "בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו".
לקריאה נוספת
- שמעון לב, "ושיודע לשאול", הוצאת חרגול, תל אביב 1998, עמ' 116- 131, מונולוג של נחום לב בספרו של אחיו שמעון לב העוסק בסיפור חייו.
- משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר ,2000.
קישורים חיצוניים
- הספרים של נחום לב, באתר "סימניה"
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לנחום לב, מתוך האתר "בעוז רוחם".
- חדשות 2, לוחם סיירת מטכ"ל הודה: "אני יריתי באבו ג'יהאד", באתר מאקו, 1 בנובמבר 2012.
- עמיר רפפורט, אבו ג'יהאד, הסיפור שלא סופר, "ישראל דיפנס", 01.11.2012, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
- נחום לב, מתוך אתר הספר "סוגר מעגל" מאת כפיר אדם.
- רס"ן נחום לב, באתר הגבורה, מתוך "אתר הגבורה".
- רונן ברגמן, אני יריתי באבו ג'יהאד, ידיעות אחרונות, 01.11.2012, כפי שהועלה באתר פרש.
- עמיר רפפורט ומוריה בן יוסף, 25 שנה לחיסול בכיר אש"ף: הסיפור המלא, באתר nrg, 6 באפריל 2013.
- אמיר תיבון, אדריכל החיסול, באתר מאקו, 22 במאי 2013.
הערות שוליים
- ^ נאוה כהן צוריאל, ה' עוז לעמו ייתן, באתר nrg, 4 בינואר 2001.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61, "בתקופת פיקודי על היחידה, נהניתי מחבורה מצוינת של קציני מטה ומפקדים, שרק מעטים מהם נחשפו בציבור. כמו סגני, פנחס בוכריס שהשתחרר כתת-אלוף לאחר שפיקד על יחידה 8200 וכיום הוא מנכ"ל משרד הביטחון, נחום לב ז"ל (שנהרג בתאונת אופנוע בערבה, לאחר שהשתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה)".
- ^ רונן ברגמן, סופר צללים, ידיעות אחרונות מוסף "7 ימים", 20.12.2013, עמודים 38-46, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ זמן אמת | ההולכים בחושך - אנשי הסוד מדברים, חלק ב, ערוץ היוטיוב של כאן 11, תאגיד השידור הישראלי, 2018
- ^ אביב הורביץ, בן כספית נגד שלמה בן-צבי, באתר מאקו, 11 באוגוסט 2012
- ^ רס"ן נחום לב, באתר הגבורה, מתוך "אתר הגבורה".
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 77.
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 162.
מפקדי מפקדת כוחות האוויר המיוחדים 
| |
|---|---|
|
