תאוריית מרחב העבודה הגלובלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאוריית מרחב העבודה הגלובלית (GWT) היא ארכיטקטורה קוגניטיבית פשוטה שפותחה על ידי ברנרד בארס Bernard Baars, כדי לתת מענה איכותני עבור מערך גדול תהליכים קוגניטיביים מודעים ולא מודעים.

תאוריית מרחב העבודה הגלובלית היא מושג דומה למושג זיכרון העבודה, המתייחס לאירוע פעיל באופן רגעי, אשר נחווה באופן סובייקטיבי בזיכרון העבודה - כמו למשל, דמיון חזותי או דיבור פנימי. על פי תאוריית מרחב העבודה הגלובלי, תכנים מנטליים מתחרים על גישה למרחב העבודה, כאשר הזוכים מיוחסים לחשיבה המודעת[1].

מרחב העבודה הגלובלי מכיל ייצוגים שמשודרים אליו ממערכות שונות לגמרי, כמו למשל: ייצוגים תפיסתיים, מוטוריים, רגשיים ומנומוניים[2]. היציבות של התכנים המודעים נשמרת, משום שלמרחב העבודה הגלובלי יש את היכולת להגביר ולהדגיש את זרמי הקלט של התכנים שנמצאים בו ברגע נתון[1]. על פי תאוריית מרחב העבודה הגלובלי המודעות מאפשרת להנגיש מידע באופן גלובלי עבור טווח רחב של תהליכים קוגניטיביים כמו חשיבה לוגית, שליפה מהזיכרון, יכולת תכנון, גיבוש כוונות ודיווח מילולי[2].

על פי רוב מרחב העבודה הגלובלי מקושר לחוויות תפיסתיות מודעות, כלומר חוט מחשבה המונחה על ידי גירויים חיצוניים (externally guided train of thought). עם זאת היבטים מסוימים של הארכיטקטורה של מרחב העבודה הגלובלי יכולים להיות ישימים גם עבור מחשבה מודעת המונחת על ידי גורמים פנימיים (internally mediated conscious thought)[1]. בהקשר זה רשת ברירת המחדל מתפקדת כמנגנון נוסף של מרחב העבודה הגלובלי, שמופעל כאשר החשיבה המודעת עוקבת אחרי חוטי מחשבה המונחים על ידי גורמים פנימיים[1].

מטפורת התיאטרון

ניתן להמחיש את תאוריית מרחב העבודה הגלובלי באמצעות מטפורת התיאטרון - השחקנים שעומדים על הבמה תחת אור הזרקורים מייצגים את החשיבה המודעת, בעוד שהקהל והצוות שלא נמצא על הבמה מייצגים את התהליכים הקוגניטיביים הלא מודעים

ניתן להסביר את תאוריית מרחב העבודה הגלובלי במונחים של מטפורה התיאטרון. על פי מטפורה זו, ב"תיאטרון של התודעה" "זרקור" של תשומת לב סלקטיבית מקרין נקודת אור על הבמה. הנקודה הבהירה חושפת את התוכן המודע של תהליכי החשיבה, כלומר, את המתרחש על הבמה באזור שאותו היא מאירה. השחקנים נעים לעבר האזור המואר של הבמה ויוצאים ממנו לאחר שסיימו לבצע את תפקידם. באותו הזמן, הקהל שאינו מואר - נמצא בחושך (כלומר, בלא מודע) ומשם הוא צופה בהצגה. מאחורי הקלעים, שגם הם נמצאים בחושך, פועלים הבמאי (תפקודים ניהוליים), עוזרי הבמה, תסריטאים, מעצבים וכדומה. הם מעצבים את הפעילות הגלויה בנקודה המוארת על ידי הזרקור, אבל הם עצמם בלתי נראים, כלומר - לא מודעים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
  2. ^ 2.0 2.1 Shea, N., & Frith, C. D. (2019). The global workspace needs metacognition. Trends in cognitive sciences.‏
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29104325תאוריית מרחב העבודה הגלובלי