מתקפת ברוסילוב
 | ||||||||||||||||||
| מתקפת ברוסילוב, תוכנית וביצוע | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 4 ביוני 1916 – 20 בספטמבר 1916 (15 שבועות ו־4 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | החזית המזרחית | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון הצבא הרוסי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מתקפת ברוסילוב הייתה המתקפה הגדולה ביותר של הצבא הרוסי בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה וגם הניצחון הגדול ביותר שלו במלחמה. היא נערכה בשטח אוקראינה דהיום בתאריכים 4 ביוני 1916 - 20 בספטמבר 1916. היא נקראה על שם הגנרל אלכסיי ברוסילוב, מפקד החזית הדרום-מערבית שיזם, תכנן את המתקפה והכניס שיטות צבאיות חדשות שתרמו להצלחתה.
רקע היסטורי
בספטמבר 1914 פתחו הרוסים במתקפה גדולה על הצבא האוסטרו-הונגרי בדרום החזית המזרחית. תוך זמן קצר נסוגו האוסטרו-הונגרים כשהם סובלים מאבידות כבדות. שיאה של המתקפה הזאת היה כיבוש מבצר פשמישל שעמד במצור במשך 133 יום.
ב-1 במאי 1915 פתחו האוסטרו-הונגרים והגרמנים בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן במתקפה גדולה שהחלה ליד הערים גורליצה וטרנוב, דרומית מזרחית לקרקוב. הצבא הרוסי נאלץ לסגת מגליציה באבידות גדולות (מתקפת גורליצה-טרנוב) בעקבות נסיגה זו החליט הפיקוד העליון הרוסי (הסטאבקה), לסגת גם מפולין כדי לקצר את קו החזית (הנסיגה הגדולה).
הרוסים קיצרו את קו החזית ב-700 ק"מ והיו קרובים לאזורי האספקה שלהם, דבר שאיפשר להם לבנות מחדש את הצבא. בעקבות כשלונות הצבא פיטר הצאר ניקולאי השני את מפקד צבא האימפריה הרוסית ניקולאי ניקולאייביץ' הבן ומינה את עצמו כמפקד העליון של הצבא.
בתחילת 1916 לחצו הצרפתים על הרוסים לפתוח במתקפה כדי להוריד את הלחץ בחזית ורדן והאיטלקים לחצו עליהם כדי להקל עליהם את הלחץ בחזית האיזונצו. הגנרל אלכסיי ברוסילוב התמנה במרץ 1916 למפקד "החזית הדרום מערבית". הוא המליץ לסטאבקה על מתקפה באזור גליציה לעומת מפקדים אחרים שדגלו בפעולות הגנתיות. הצאר קיבל את תוכניתו של ברוסילוב.
ההכנות למתקפה
ברוסילוב ריכז ארטילריה, 39 דיוויזיות רגלים ו-10 דיוויות פרשים. הוא בנה בחשאי עמדות סמוך לקווי האוסטרו-הונגרים ותיכנן התקפת פתע לאורך 480 ק"מ.
ב-4 ביוני 1916 פתח ברוסילוב בהרעשה ארטילרית קצרה ומדויקת. הוא התנגד להפגזות הארטילריה הכבדות והממושכות שפגעו באפקט ההפתעה ואיפשרו למותקפים זמן לגייס כוחות מילואים ולפנות את קו ההגנה הקדמי. הוא העדיף הפגזה מדויקת על מפקדות וריכוזי כוחות והתנגד להפגזות ללא מטרה שגרמו הרס רב והיקשו על המתקיפים להתקדם.
ברוסילוב הפעיל לראשונה את הטקטיקה של חיילי סער ביחידות קטנות ויעילות, שחדרו בנקודות חלשות רבות של הגנת האוסטרו-הונגרים ואיפשרו אחר כך לארבע הארמיות שלו להתקדם. טקטיקה כזאת אומצה על ידי הגרמנים בקרב קפורטו ב-1917 ובמתקפת האביב בחזית המערבית ב-1918.
האוסטרו-הונגרים הופתעו והחלו לסגת מערבה. ב-8 ביוני 1916 כבשו הרוסים את לוצק ושבו 200.000 חיילים אוסטרו-הונגרים. ברוסילוב כבש את מזרח גליציה ובוקובינה ובהן הערים לוצק, ברודי ו-צ'רנוביץ'.
הרמטכ"ל האוסטרו-הונגרי קונרד פון הצנדורף נאלץ לעצור את המתקפה בחזית האיטלקית (קרב אסיאגו) ולשלוח כוחות לחזית המזרחית.
בינתיים התקדם ברוסילוב בצפון החזית לעבר קובל, אבל פאול פון הינדנבורג, מפקד החזית המזרחית הצליח בינתיים לשנע כוחות מחזית ורדן. ב-24 ביולי 1916 פתח הגנרל הגרמני אלכסנדר פון לינסינגן בקרב קובל והצליח לעצור את הרוסים ולגרום להם אבידות כבדות.
ב-20 בספטמבר 1916 הגיע ברוסילוב למרגלות הרי הקרפטים, אבל בעיות לוגיסטיות ואבידות כבדות אילצו אותו להפסיק את המתקפה.
תוצאות המתקפה
- בעקבות ההצלחה הראשונית של המלחמה, הצטרפה רומניה למעצמות ההסכמה והכריזה מלחמה על גרמניה ואוסטרו-הונגריה.
- הוצאת כוחות מחזית ורדן גרמה להחלשת הצבא הגרמני בגזרה זו והייתה אחת הסיבות לכישלונו בקרב זה.
- הצבא האוסטרו-הונגרי הוכה קשות ושוב לא היה יכול ליזום התקפות גדולות ללא עזרת הגרמנים.
- הניצחון במתקפה לא התקבל ברוסיה כניצחון גדול. האבידות הגדולות והכשלים בצבא גרמו להתמרמרות בקרב החיילים, שהחלה את התפוררות הצבא הרוסי. זו הייתה המתקפה הגדולה האחרונה של הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה.
קישורים חיצוניים
יובל מלחי, 58. המלחמה הגדולה - ורדן וברוסילוב/ פרק 58: המלחמה הגדולה - ורדן וברוסילוב, באתר "קטעים בהיסטוריה", 30 באוגוסט 2012
