קרב אסיאגו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב אסיאגו
החזית האיטלקית 1915–1917. בצבע כחול-השטחים שנתפסו על ידי האיטלקים בתחילת המלחמה. משמאל בקו מנוקד - ההתקדמות המקסימלית של צבא אוסטרו-הונגריה בקרב אסיאגו
החזית האיטלקית 1915–1917. בצבע כחול-השטחים שנתפסו על ידי האיטלקים בתחילת המלחמה. משמאל בקו מנוקד - ההתקדמות המקסימלית של צבא אוסטרו-הונגריה בקרב אסיאגו
החזית האיטלקית 1915–1917. בצבע כחול-השטחים שנתפסו על ידי האיטלקים בתחילת המלחמה. משמאל בקו מנוקד - ההתקדמות המקסימלית של צבא אוסטרו-הונגריה בקרב אסיאגו
מערכה: החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 15 במאי 191610 ביוני 1916 (3 שבועות ו־6 ימים)
קרב לפני הקרב החמישי על האיזונצו
קרב אחרי הקרב השישי על האיזונצו
מקום רמת אסיאגו, ונטו, איטליה
תוצאה מתקפה אוסטרו-הונגרית שנבלמה
הצדדים הלוחמים

מעצמות המרכז:
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית

מפקדים

ממלכת איטליהממלכת איטליה לואיג'י קאדורנה

ממלכת איטליהממלכת איטליה רוברטו ברוזטי

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית קונרד פון הצנדורף

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית ארכידוכס אויגן מאוסטריה

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית ויקטור דנקל

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית הרמן קבש

כוחות

172 גדודים
850 תותחים

300 גדודים
2,000 תותחים

אבדות

12,000 הרוגים
80,000 פצועים
50,000 שבויים

15,000 הרוגים
75,000 פצועים
15,000 שבויים ונעדרים

קרב אסיאגו, או מתקפת טרנטינו, היה מתקפה גדולה של צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית נגד הצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה בין התאריכים 15 במאי10 ביוני 1916. המתקפה הצליחה בהתחלה אבל הצבא האיטלקי הצליח להדוף את האוסטרים ולהחזירם לנקודת ההתחלה.

רקע היסטורי

ב-23 במאי 1915 הכריזה איטליה מלחמה על האימפריה האוסטרו-הונגרית, והצבא האיטלקי החל מיד במתקפות נגד האוסטרו-הונגרים, בעיקר בחזית נהר האיזונצו. מפקד הצבא האוסטרו-הונגרי, קונרד פון הצנדורף, החל לתכנן מתקפה גדולה נגד האיטלקים אותה כינה בשם "משלחת עונשין" (Strafexpedition), כדי להעניש את איטליה, בעלת הברית לשעבר, על בגידתה בברית המשולשת בין איטליה, גרמניה ואוסטרו-הונגריה.

הצנדורף תכנן מתקפה גדולה באזור טרנטינו, משם עתיד היה הצבא האוסטרו-הונגרי להתקדם לעבר עמק הפו ולסגור על הצבא האיטלקי הערוך בעמק האיזונצו. בצורה כזאת הוא תכנן להוציא את איטליה מהמלחמה במתקפה אחת. הצנדורף ביקש מעמיתו הגרמני, גנרל אריך פון פלקנהיין, שיאפשר לו להעביר כוחות אוסטרו-הונגריים מחזית גליציה לטירול ולהחליפם בכוחות גרמניים, אבל פלקנהיין סירב היות שבאותה תקופה לא הייתה גרמניה עדיין במלחמה עם איטליה. אי לכך, הצנדורף החליט לבצע את המתקפה בעצמו – הוא ריכז כוח גדול של 300 גדודים ו-2,000 תותחים.

מנגד, קיבל הרמטכ"ל האיטלקי, לואיג'י קאדורנה, דו"חות מודיעין על ההתקפה האוסטרו-הונגרית ופקד על מפקד הארמייה הראשונה, רוברטו ברוזטי, לנקוט מיד קו הגנה, אך האחרון התעלם מכך ובחר לפתוח בהתקפות מקומיות.

מהלך הקרב

ב-15 במאי 1916 פתחו האוסטרו-הונגרים בהפגזה ארטלירית גדולה של 2,000 תותחים, ומיד לאחריה החלה הסתערות של חיל הרגלים לאורך חזית של 50 ק"מ. האיטלקים הופתעו מהסתערות זו, ובימים הראשונים האוסטרו-הונגרים התקדמו יפה, בהתחשב במבנה ההררי של החזית. ב-29 במאי 1916 האוסטרו-הונגרים כבשו את אסיאגו והתקרבו לעיירת המחוז ויצ'נצה, עת כל הצבא האיטלקי עמד לפני כיתור.

המצב היה קריטי, אך קאדורנה התעשת, והודות למערכת מסילות ברזל טובה, הצליח לשנע כוחות מחזית איזונצו לחזית טרנטינו ולעצור את התקדמות האוסטרו-הונגרים. ב-4 ביוני 1916 פתחה האימפריה הרוסית בהתקפה בגליציה, והצנדורף נאלץ להפסיק את המתקפה באיטליה ולהעביר כוחות נגד הרוסים. ב-10 ביוני 1916 נסתיים קרב אסיאגו והאיטלקים הצליחו להחזיר את החזית לגבולות שלפני הקרב.

לאוסטרו-הונגרים היו בקרב 15,000 הרוגים, 75,000 פצועים ו-15,000 שבויים ונעדרים. לאיטלקים היו 12,000 הרוגים, 80,000 פצועים ו-50,000 שבויים.

תוצאות הקרב

אנדרטת מלחמת העולם הראשונה באסיאגו

קאדורנה זכה לתהילה על תפקודו בקרב אסיאגו. תהילתו אף גדלה לאחר שהצליח לכבוש מספר חודשים אחר כך את העיר גוריציה בקרב השישי על האיזונצו. הוא הודח לאחר התבוסה בקרב קפורטו. הצבא האיטלקי ניסה לשפר עמדות ואת קו החזית בקרב הר אורטיגרה ביוני 1917 נהדף באבדות כבדות.

ראש הממשלה אנטוניו סלנדרה אולץ להתפטר ובמקומו מונה פאולו בוזלי, שהודח אף הוא לאחר המפלה בקרב קפורטו.

האוסטרו-הונגרים לא יזמו התקפות נוספות עד להתקפתם המשותפת עם הגרמנים בקרב קפורטו.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0