קרב גליציה
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 18 באוגוסט 1914 – 26 בספטמבר 1914 (5 שבועות ו־5 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | גליציה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון רוסי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב גליציה נערך במלחמת העולם הראשונה בין 18 באוגוסט ל-26 בספטמבר 1914 בין צבאות האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה הרוסית, באזור גליציה (כיום בפולין ואוקראינה). הקרב הסתיים בניצחון רוסי וכיבוש שטחים משמעותיים.
תוכניות הצדדים
התוכנית הרוסית התבססה על מידע לגבי מצב הצבא האוסטרו-הונגרי שהתקבל מהמודיעין הרוסי. רוב החומר התקבל בשנים 1910–1912 ולפיו הכוח העיקרי של הצבא האוסטרו-הונגרי היה צריך להיות ממוקם מזרחית לנהר סן באזור מזרחית ללבוב. בהתאם לכך, תכננו הרוסים לכתר את העיר באמצעות 4 ארמיות שהיו צריכות לבצע את המתקפה מ-2 צדדים.
בפועל המטה האוסטרי שינה את מיקום הכוח העיקרי והעביר אותו מערבה. האוסטרים תכננו לתקוף את הרוסים באזור שבין נהרות ויסלה והבוג המערבי לכיוון כללי צפונה. רק יחידות של הארמייה השלישית האוסטרית מוקמו סביב לבוב. האוסטרים תכננו לתקוף לכיוון הצבא הרוסי הממוקם בפולין תוך תאום מוקדם שמצפון הרוסים יותקפו על ידי הגרמנים. לאור הפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית לא יכלו הגרמנים לבצע את המהלך ובקרב גליציה הצבא האוסטרו-הונגרי לחם ללא עזרה מהגרמנים.
סדר הכוחות
הצבא הרוסי
בראש הצבא עמד ניקולאי איוונוב ותחתיו יחידות הבאות:
- הארמייה הרביעית בפיקוד אנטון פון זלצה שתוך כדי הקרב הוחלף באלכסיי אברט
- הארמייה החמישית בפיקוד פאבל פלווה
- הארמייה השלישית בפיקוד ניקולאי רוזקי שהוחלף ברדקו דמיטרייב
- הארמייה השמינית בפיקוד אלכסיי ברוסילוב
- הארמייה התשיעית שהורכבה במהלך הקרב בפיקוד פלאטון לצ'יצקי
הצבא האוסטרו-הונגרי
בראש הצבא עמד מפקד העליון הארכידוכס פרידריך. מעשית הפיקוד היה בידי קונרד פון הצנדורף, ראש המטה. תחתיו היו יחידות הבאות:
- הארמייה הראשונה בפיקוד ויקטור דנקל
- הארמייה הרביעית בפיקוד מוריץ פון אופנברג
- הארמייה השלישית בפיקוד רודולף פון ברודרמן
- יחידות בפיקוד קומר
- הארמייה השנייה שהורכבה במהלך הקרב בפיקוד אדוארד פון בהם-ארמולי
מהלך הקרבות
מבצע לובלין-הלם
בתחילת הקרב המצב של הצבא הרוסי לא היה מזהיר. ב-23 באוגוסט החלה הארמייה הרביעית בפיקוד אנטון פון זלצה לנוע דרומה מהעיר לובלין, בכיוון הנגדי התקדמה הארמייה הרביעית האוסטרית. הכוחות התקרבו והחל קרב קרסניק. לאחר הקרב שנמשך מספר ימים נאלצו הרוסים לסגת בחזרה לכיוון לובלין. בשל תוצאות הקרב הוחלף מפקד הארמייה הרביעית הרוסית ולמפקד מונה אלכסיי אברט. עד ל-2 בספטמבר ניסו האוסטרים לכבוש את העיר לובלין אך ללא הצלחה.
ב-25 באוגוסט הותקפו יחידות של הארמייה החמישית בפיקוד פאבל פלווה שהתמקמו באזור העיירה טומשוב (בפולין של היום), על ידי הארמייה הרביעית בפיקוד מוריץ פון אופנברג במסגרת קרב קומרוב. לאחר מספר ימים של קרבות הרוסים ספגו אבידות קשות, כ-20 אלף חיילים רוסים נפלו בשבי. הרוסים החלו לסגת ונסיגה מאורגנת נמשכה עד ל-2 בספטמבר.
למרות הכישלונות הראשונים בקרבות הצליחו הרוסים להתארגן ולייצב את החזית תוך העברת תגבורות למקומות הנדרשים.
ההצלחות של אוסטרים באזור יצרו הזדמנות לגרמנים לפתוח במתקפה כוללת מאזור פרוסיה דרומה במטרה לכתר את הצבא הרוסי בפולין. הגרמנים החליטו להגביר לחץ על כוחות הרוסים במטרה להביא לנסיגה טוטלית משטח פרוסיה ולא ניצלו את ההזדמנות לכתר את הרוסים באזור פולין.
מבצע לבוב-גליץ'
במקביל לקרבות בחלק הצפוני של החזית, יחידות של הארמייה השלישית והשמינית של הרוסים החלו במתקפה ב-19 באוגוסט. רוב הכוח האוסטרי היה ממוקם בחלק הצפוני ולכן הרוסים יכלו להתקדם מהר ללא התנגדות של ממש. תוך שבוע הארמיות התקדמו בכ-120 - 150 ק"מ פנימה בשטח שהיה בשליטה אוסטרית. האוסטרים לא העריכו נכון את היקף הכוח הרוסי ובמקום לתגבר את הארמייה השלישית הם העבירו חלק מיחידותיה לכיוון צפון במטרה לתגבר את הארמייה הרביעית שהיו לה הצלחות מול הרוסים. ב-26 באוגוסט החל קרב משמעותי על שפת נהר זולוטיה ליפה. לאחר יומיים של קרבות האוסטרים החלו לסגת בחזית שאורכו כ-60 ק"מ. ניסיון נוסף לארגן מתקפת נגד נכשל. ב-31 באוגוסט החלה נסיגה כללית של הכוחות האוסטריות לכיוון לבוב. האוסטרים לא הצליחו לייצב את החזית סביב העיר ובתחילת ספטמבר לבוב נכבשה על ידי הרוסים.
המתקפה כללית
לאחר הצלחה באזור לבוב הועבר חלק מהכוחות הרוסים צפונה. כתוצאה מכך, יכלו הארמיות הרוסיות לארגן בתחילת ספטמבר מתקפת נגד. כמו כן הצטרפה לקרב הארמייה התשיעית שנבנתה בחלקה מחיילים חדשים שגויסו. מתקפת הנגד הרוסית הייתה מוצלחת והאוסטרים החלו לסגת מעמדותיהם.
בחלק הדרומי של החזית ארגנו האוסטרים מתקפת נגד בכיוון העיר לבוב שכבר נכבשה על ידי הרוסים. לצורך כך הועברה לאזור הארמייה הרביעית, ועל ידי כך הצליחו האוסטרים להגיע לעדיפות מספרית. ב-10 בספטמבר נערך קרב רווה באזור רווה-רוסקה מערבית ללבוב. האוסטרים הצליחו לפרוץ את קו ההגנה הרוסי רק לפרק זמן קצר. מכיוון שהרוסים הצליחו לפרוץ את הקווים האוסטרים בחלק הצפוני של החזית, היה על האוסטרים להפסיק את המתקפות מחשש לכיתור כוחותיהם. ב-30 באוגוסט החלו האוסטרים לסגת מהאזור. בעקבות ההצלחה הרוסית הועבר מפקד הארמייה הרביעית האוסטרית מוריץ פון אופנברג מתפקידו.
לקראת סוף ספטמבר כבשו הרוסים את כל מזרח גליציה ובוקובינה כולל העיר צ'רנוביץ. ב-10 בנובמבר עבר הצבא הרוסי את הרי הקרפטים והחל לפעול מערבה מההרים. בנוסף לכך החל הצבא הרוסי במצור על פשמישל שנמשך כ-100 ימים. הרוסים הפסיקו את המתקפה רק בעקבות הריסת גשרים על הנהרות והגעת תגבורת גרמנית לאזור.
השלכות הקרב
הרוסים לא הצליחו להביס את צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית אך הצלחותיהם איזנו במידה מסוימת את התבוסה שהם נחלו באזור פרוסיה המזרחית. ההצלחה רוסית בקרב אפשרה לסרביה להמשיך בלחימה עד לשנת 1915.
הצבא האוסטרי לא הצליח לשקם את עצמו לאחר הקרב והיה צריך להסתמך על העזרה מבן ברית העיקרי שלה - האימפריה הגרמנית. בשל כך לא יכלו הגרמנים להעביר כוחות נוספים משמעותיים לחזית המערבית. בשנת 1915 הם אף נאלצו להעביר כוחות ממערב למזרח.
השליטה הרוסית בשטחים שנכבשו נמשכה כ-9 חודשים, עד לקיץ 1915.
קישורים חיצוניים
- תיאור הקרב
- תיאור מפורט של הקרב (ברוסית)
