אלכסיי ברוסילוב
 | |
| אלכסיי ברוסילוב, 1917 | |
| לידה |
19 באוגוסט 1853 טביליסי, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 במרץ 1926 (בגיל 72) במוסקבה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
האימפריה הרוסית ברית המועצות |
| תקופת הפעילות | 1872–1924 (כ־52 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הפרשים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים של המשמר ה-2 מפקד הקורפוס ה-14 מפקד הקורפוס ה-12 מפקד הארמייה השמינית מפקד החזית הדרום-מערבית מפקד צבא האימפריה הרוסית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מלחמת העולם הראשונה המלחמה הפולנית-סובייטית | |
| עיטורים | |
|
אות מסדר סטניסלב ה"קדוש", דרגה שלישית (1877) אות מסדר אנה ה"קדושה", דרגה שלישית (1877) אות מסדר סטניסלב ה"קדוש", דרגה שנייה (1878) אות מסדר גאורגיוס ה"קדוש", דרגה שלישית (1914) אות מסדר גאורגיוס ה"קדוש", חרב משובצת יהלומים (1916) | |
אלכסיי אלכסייביץ' בוריסלוב (ברוסית: Алексе́й Алексе́евич Бруси́лов, נולד ב-19 באוגוסט (31 באוגוסט לפי הלוח היוליאני) 1853 – 17 במרץ 1926) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית בזמן מלחמת העולם הראשונה. הוא ידוע בעיקר בזכות הטקטיות ההתקפיות אותן הוא פיתח והשתמש בהן במתקפה שנשאה את שמו. הטקטיקות, שהביאו לתוצאות טובות בחזית, הועתקו לאחר מכן על ידי הגרמנים.[1]
שנותיו הראשונות ותחילת הקריירה
שנותיו הראשונות
ברוסילוב נולד בטביליסי באימפריה הרוסית. אביו היה רוסי ואילו אימו פולניה. אלכסיי היה דור שלישי לקצינים בצבא האימפריה הרוסית - סביו של אלכסיי נלחם כנגד נפוליאון במלחמת רוסיה–צרפת (1812) ואביו הגיע לדרגת לוטננט-גנרל לפני שנפטר משחפת ב-1856 בעת שהיה אלכסיי בן שלוש בלבד. אימו של אלכסיי מתה זמן קצר לאחר מכן בעודה משאירה את אלכסיי יתום. הוא גדל אצל קרובי משפחתו בעיר כותאיסי.
הוא חונך בביתו עד לגיל 14, אז עבר לבית ספר צבאי שמטרתו להכשיר ילדי אריסטוקרטים לשירות צבאי. ב-1872 נכשל ברוסילוב במהלך תחרות בבית הספר ולכן שיבצו אותו לחטיבת הדרגונים ה-15 ולא ליחידות העילית שנקראו "המשמר". עם זאת, בסיסה של חטיבת הדרגונים של ברוסילוב שובצה בקרוב לכותאיסי, דבר שאיפשר לו להישאר קרוב למשפחתו.
המלחמה הרוסית-עות'אמנית
ברוסילוב הצטרף לחטיבת הדרגונים באוגוסט 1872 כמפקד פלוגה. כישרונו הצבאי פתח בפניו דלתות במהירות וקודם זמן קצר לאחר גיוסו לתפקיד שליש גדוד. ב-1874 קיבל דרגת לוטננט.
ברוסילוב השתתף במלחמה העות'מאנית רוסית ב-1877-1878 וזכה להוקרה על אומץ לב שהפגין בשלוש פעמים שונות. יחידתו פעלה בחזית הדרומית בקווקז ולקחה חלק במתקפה על ארדהאן ועל כישרונו הצבאי בעת המתקפה קיבל את אות מסדר סטניסלב ה"קדוש" (דרגה שלישית) ומאוחר יותר גם את אות מסדר אנה ה"קדושה" (דרגה שלישית). במהלך המלחמה קודם ברוסילוב לדרגת "Stabskapitän" (אין דרגה מקבילה בעברית, בתרגום חופשי - "קפטן מטה"). בהמשך המלחמה הוביל ברוסילוב התקפות מוצלחות על העיר קארס עליהן הועלתה דרגתו במסדר סטניסלב ה"קדוש" לדרגה שנייה.
בית ספר לקצינים בחיל הפרשים והמשך הקריירה
בשנת 1881 התחיל ברוסילוב ללמוד בבית הספר לקצינים של חיל הפרשים בסנקט פטרסבורג. שנתיים לאחר מכן מונה לתפקיד של מדריך רכיבה ומאז המשיך בבית הספר לעוד 13 שנים כאשר בהם ממלא תפקידים רבים וב-1896 אף היה לעוזר המנהל של בית הספר. בשנת 1900 הועלה לדרגת גנרל מיור והחל לעבוד בשירות הצאר. כמו כן בתקופה זו ברוסילוב התחתן בשנת 1884 ואף נולד לו בן שלוש שנים מאוחר יותר ב-1887.
בשנת 1902, בדרגת לוטננט-ג'נרל חזר ברוסילוב לבית הספר והפעם כמנהלו. בתקופתו נודע בית הספר לקצינים בחיל הפרשים כאחד מהמקומות המובחרים להכשרת קצינים בכל רוסיה. ברוסילוב יצא אף ללימודים בגרמניה, צרפת ואוסטרו-הונגריה כדי לשפר את ידיעותיו בתחום חיל הפרשים.
ב-1905 לאחר המהפכה ופטירתה של אשתו החליט ברוסילוב להתרחק ממרכז רוסיה. ב-1906 מונה למפקד דיוויזיית הפרשים של המשמר ה-2, ב-1908 מונה למפקד הקורפוס ה-14 במחוז ורשה ובתקופה זו גם נישא בשנית. ברוסילוב המשיך להתקדם בדרגות וב-1912 קיבל דרגת "גנרל פרשים" אז התמנה לסגן מפקד הכוחות במחוז ורשה. ב-1913 הועבר ברוסילוב מתפקידו לאחר שהסתכסך המושל הצבאי של ורשה שלטענתו ברוסילוב האשים אותו כ-"רוסי-גרמני"[2]. ברוסילוב פיקד כעת על הקורפוס ה-12 במחוז הצבאי של קייב.
מלחמת העולם הראשונה
תחילת המלחמה: 1914-1915
ביולי 1914 כשהחל הצבא הרוסי להניע כוחות למערב רוסיה (היכן שעבר הגבול עם הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית) קיבל ברוסילוב את הפיקוד על הארמייה הרוסית השמינית. הארמייה הרוסית השמינית פעלה בתחילת המלחמה באזור גליציה מול אוסטרו-הונגריה (ראו המערכה על גליציה) ובמהרה הצליחה להתקדם כ-150 קילומטר בתוך שטחי גליציה. ניצחונם של כוחות מדינות המרכז בשאר החזית המזרחית הכריחו את ברוסילוב לסגת לאחור למרות התקדמותו. על ניצחונותיו המרשימים קיבל את אות מסדר גאורגיוס ה"קדוש" מדרגה רביעית ושלישית.
בתחילת 1915 המשיכה הארמייה בפיקודו של ברוסילוב בקרבות מול כוחות אוסטרו-הונגרים ואף זכתה לניצחונות משמעותיים. הארמייה עברה את הרי הקרפטים ועלתה על הדרך לתקיפת הונגריה. הצאר ניקולאי השני ביקר את הארמייה השמינית והעלה את ברוסילוב לדרגה המקבילה ל-"גנרל ארבעה כוכבים". פעם נוספת, תבוסה של ארמיות רוסיות אחרות בחזית במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב הכריחה את ברוסילוב לסגת כחלק מנסיגה כללית של הצבא הרוסי (הנסיגה הגדולה). עד לספטמבר הארמייה השמינית נסוגה כ-180 קילומטר אל עבר אזור טרנופול.
מתקפת ברוסילוב
ערך מורחב – מתקפת ברוסילוב
ב-29 במרץ 1916 ניתן לברוסילוב הפיקוד על החזית הדרום-מערבית ואיתו גם חופש פעולה כמעט מוחלט. ההתקפות הרוסיות בטרם מינויו של ברוסילוב כללו הפגזות אריטלריה כבדות וריכוז כוח אנושי רב לנקודות מקומיות. על אף שטקטיקה זו זכתה להצלחה בתחילתה, התקפות הנגד של הגרמנים הצליחו לעצור התקפות אלה ופעם אחר פעם יצאו הרוסים כמובסים בקרב בו נקטו בטקטיקה זו.
בתוכניתו, ברוסילוב העדיף מתקפה על פני כל החזית ולא בנקודות ספציפיות במטרה שהאויב יאבד את הסדר בצבאו עד כדי כך שבנקודה מסוימת ייכנע. ברוסילוב העדיף אש ארטילריה קטנה ומדויקת על פני ההפגזות המאסיביות שננקטו קודם לכן, גם כי האמין שאלה יביאו יותר תוצאות וגם כדי לחסוך במשאבים. ההפגזות של הארטילריה יתמקדו בנקודות אסטרטגיות לאויב כמו צומתי כבישים, מפקדות ועוד שיפגעו ביכולת הפיקוד של האויב להשליט סדר על כל החזית. קצין גרמני שניצב מול צבאו של ברוסילוב באותו זמן, למד את אותה הטקטיקה והשתמש בה מאוחר יותר במתקפת האביב בחזית המערבית ב-1918. ברוסילוב היה בטוח בטקטיקה שלו ואף לא דאג לנצל את הכוח האנושי שהיה זמין לו והחליט להעביר אוגדות מסוימות לחזיתות אחרות כל עוד ההתקפות שלהם קרובות לחזית שבפיקודו.
הטקטיקה החדשנית של ברוסילוב זכתה להצלחה אדירה יחסית לשאר מלחמת העולם הראשונה. במהלך שלושת החודשים הראשונים, כוחותיו של ברוסילוב התקדמו (בממוצע) כ-30 קילומטר לאורך חזית שאורכה 400 קילומטר ולקיחת 400,000 אוסטרו-הונגרים כשבויי מלחמה. למרות כל זאת, קבוצת הארמיות שהייתה אמורה לתמוך בברוסילוב בצפון לא קיבלה הוראה לעזור לברוסילוב ולכן הגרמנים הצליחו לעצור את ההתקדמות הרוסית לאחר שהעבירו 17 דיוויזיות מהחזית המערבית אל המזרח. על ניצחונותיו המרשימים זכה ברוסילוב בחרב משובצת יהלומים ממסדר גאורגיוס ה"קדוש" - אחד משמונת הגנרלים שקיבלו ציון נדיר זה בזמן מלחמת העולם הראשונה.
ריכוז רעיונותיו העיקריים של ברוסילוב:
- לבצע התקפה רחבה לאורך חזית של למעלה מ-30 קילומטר.
- להגביל את הזמן בו יבוצעו הפגזות הארטילריה, לא יותר מ-5 שעות.
- לקדם את הארטילריה בחזית בסודיות תוך שיתוף פעולה עם חיל הרגלים.
- את עיקר האנשים להשאיר כרזרבה מאחור ולשלוח אותם לקרב רק לאחר שהושגה פריצה בקווי אויב. לא להשתמש בחיל הפרשים.
- לקרב את קווי החפירות ככל הניתן לקווי האויב לפני הקרב.
1917 והמהפכה ברוסיה
במהפכת פברואר תמך ברוסילוב בהתפטרות הצאר. כשנשאל על ידי הסטאבקה לדעתו על התפטרות הצאר, ענה ברוסילוב "ברגעים אלו הדבר החשוב ביותר הוא לייצב את עמדותינו כדי להמשיך במלחמה כנגד האויב הקיצוני... חשוב למהר ולהכחיד את הלהבות אחרת נצטרך להתייצב אל מול השלכות קטסטרופליות".
במאי 1917 מונה ברוסילוב למפקד הצבא הרוסי. במהלך תקופה זו ברוסילוב תמך במהפכה אך דאגתו העיקרית הייתה המלחמה ולא המצב הפנימי ברוסיה. ברוסילוב האמין שעד אשר תגמר המלחמה על כל האזרחים ברוסיה והצבא לציית ולשמור על נאמנות לשלטון המרכזי של הצאר.
עמדתו הפוליטית עמדה בעוכריו ולאחר כישלון מתקפת יוני הוחלף ברוסילוב כמפקד הצבא ולאחר מכן חזר למוסקבה. במהלך מהפכת אוקטובר נפצע ברוסילוב ברגלו מרסיס שחדר לחדר האמבטיה שבביתו.
ברית המועצות
למרות שברוסילוב לא חלק אידאולוגיה משותפת לחלוטין עם אף אחת מהתנועות (הצבא הלבן או הצבא האדום) החליט ברוסילוב לעזור לצבא האדום שאליו היה קרוב יותר אידאולוגית, גם אם לא לחלוטין. ברוסילוב היה חלק מועדה מיוחדת שעזרה לקבוע את הגודל והמבנה של הצבא האדום. ב-1924 פרש ברוסילוב (למרות שהמשיך לשאת בתפקידים רשמיים) אל ביתו במוסקבה ואל אשתו החולה.[דרושה הבהרה] שנתיים לאחר מכן ב-1926 נפטר ברוסילוב ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה כאשר בהלווייתו חלקו לו כבוד הן אנשי רוסיה החדשה (הבולשביקים) והן אנשי רוסיה הישנה (המעמד העליון).
קישורים חיצוניים
- אלכסיי ברוסילוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
34569768אלכסיי ברוסילוב