מתיו נילי
.jpg) | |||||
| מתיו נילי, 1905. | |||||
| לידה | גרוב, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | מתיו מנספילד נילי | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות וודלון, פיירמונט, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
מתיו מנספילד נילי (באנגלית: Matthew Mansfield Neely; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה המערבית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל וירג'יניה המערבית ה-21 בשנים 1941–1945. לפני ואחרי תקופת כהונתו כמושל, כיהן נילי בשתי תקופות כהונה נפרדות בבית הנבחרים של ארצות הברית ובשלוש תקופות כהונה נפרדות בסנאט של ארצות הברית. בכך הוא היחידי מבין מושלי וירג'יניה המערבית שכיהן גם בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית. הוא גם היחידי מבין נציגי המדינה בסנאט שכיהן בשני המושבים שלה בו.
ראשית חייו
מתיו נילי נולד בעיירה גרוב שבווירג'יניה המערבית, כבנם של אלפרד ניולון נילי ושל מרי מרתה (לבית מוריס) נילי. אביו היה חוואי ורופא כפרי. משפחת אימו הייתה קשורה למשורר רוברט ברנס. הוא למד בקולג' סיילם בווירג'יניה המערבית, כיום אוניברסיטת סיילם, אך לא סיים את לימודיו לתואר. עם פרוץ מלחמת ארצות הברית-ספרד הוא התגייס לצבא ארצות הברית כטוראי. לאחר המלחמה הוא סיים לימודי תואר במשפטים באוניברסיטת וירג'יניה המערבית. ב-1903 נשא נילי לאישה את אלברטה רמייג'. נילי החל לעסוק בעריכת דין בעיר פיירמונט, וב-1908 נבחר כראש העיר שלה.
קריירה פוליטית
ב-1913 נבחר נילי בבחירות ביניים כנציג וירג'יניה המערבית בבית הנבחרים של ארצות הברית כמחליפו של ג'ון ויליאם דייוויס שהתפטר אז כדי לכהן כפרקליט המדינה של ארצות הברית. לאחר מכן הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות בבית הנבחרים ב--1914, 1916 ו-1918. ב-1920 הוא נוצח בשל זיקתו למדיניות של הנשיא וודרו וילסון.
ב-1922 נבחר נילי לראשונה מבין תקופות הכהונה שלו בסנאט של ארצות הברית. בניסיונו להיבחר לתקופת כהונה נוספת בסנאט ב-1928 הוא נוצח. ב-1930 הוא התמודד ונבחר למושב השני של וירג'יניה המערבית בסנאט, וב-1936 נבחר לתקופת כהונה נוספות במושב זה. ב-1940 הוא נבחר כמושל וירג'יניה המערבית, והתפטר מכהונתו בסנאט.
עד מהרה התחרט נילי על החלטתו להיבחר כמושל, ושקל ברצינות להתפטר מתפקידו ולהתמודד שוב בבחירות לסנאט של 1942. בשלב מאוחר יותר בחייו הוא הביע חרטה עמוקה על כהונתו כמושל. עם תום כהונתו כמושל ב-1945, הוא התמודד בבחירות למושבו הקודם בבית הנבחרים ונבחר, אך בבחירות של 1946 נוצח. כאשר זכה נילי במועמדות הדמוקרטים למשרת המושל ב-1940 כאשר עדיין כיהן כסנאטור, הפלגנות במפלגה הדמוקרטית באה שוב לידי ביטוי במאבק למינוי מחליפו של נילי בסנאט. כמושל היוצא, מינה הומר הולט לאייש את המושב בסנאט את קלרנס א. מרטין, בעוד שנילי, כמושל הנכנס, מינה את ג'וזף רוזייר, נשיא הקולג' המדינה של פיירמונט. מינוי מסוג זה נעשה על ידי המושל, כך שהסוגיה הייתה תלויה ברגע המדויק בה חדל נילי לכהן כסנאטור והיה למושל. הפילוג בין השמרנים ובין הליברלים במפלגה הדמוקרטית בווירג'יניה המערבית התרחב עוד יותר כאשר הסנאט אישר לבסוף את כהונתו של רוזייר לאחר התלבטות ממושכת.
ב-1948 נבחר נילי שוב לסנאט, והחל את תקופת כהונתו השלישית הבלתי רצופה בו. הוא כיהן בסנאט עד למותו ב-1958.
כסנאטור הציע נילי את הצעת חוק "מחלקת השלום" (Department of Peace) ב-1935. הוא שב והגיש את הצעת החוק גם ב-1939. ב-1937, יחד עם הסנאטור הומר בון ועם חבר בית הנבחרים וורן מגנוסון, הוא הגיש את הצעת חוק המכון הלאומי לסרטן שנחתם באוגוסט אותה שנה על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט.
נילי היה איש סיעת תומכי הניו דיל במפלגה הדמוקרטית. הוא תמך בעבודה מאורגנת ובזכויות האזרח. במהלך תקופות כהונתו בסנאט בשנות ה-30 הוא קידם חקיקה נגד מעשי לינץ', אך חקיקה זו לא עברה. ב-1956 הוא לא חתם על המניפסט הדרומי (אנ'), אף על פי שבווירג'יניה המערבית הונהגה הפרדה גזעית בבתי הספר בתקופה שלפני פסק דין בראון נגד מועצת החינוך,[1] אך הוא לא הצביע בעד חוק זכויות האזרח של 1957 (אנ').[2] כאשר שב נילי לסנאט לאחר כהונתו כמושל ולאחר תקופת כהונה נוספת בבית הנבחרים, הוא איבד את מעמדו הבכיר, אם כי היו לו ידידים רבים בקרב הסנאטורים הבכירים. הוא מונה כיושב ראש ועדת מחוז קולומביה של הסנאט, שם הוא היה לתומך בולט ב"שלטון בית" למחוז, וקרא למעשה שממשלת המחוז תועבר לרוב של האזרחים האפרו-אמריקאים שלו. כמה שנים לאחר מותו עבר החוק לשלטון בית במחוז על ידי שני בתי הקונגרס.
מותו
מתיו נילי נפטר בוושינגטון די. סי. ב-18 בינואר 1958, בעת שכיהן בסנאט. הוא נטמן בבית הקברות וודלון שבפיירמונט, וירג'יניה המערבית.
כמי שבמשך כל הקריירה הפוליטית שלו נודע כנואם מוכשר, ייסדה אוניברסיטת המדינה של פיירמונט לכבודו תחרות נאומים שמתקיימת מדי שנה.[3] נכדו, ריצ'רד נילי (אנ'), היה סופר ופוליטיקאי שכיהן כנשיא בית המשפט העליון של וירג'יניה המערבית.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1707-1708
קישורים חיצוניים
- מתיו נילי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- מתיו נילי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- מתיו נילי באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
- מתיו נילי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- מתיו נילי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Senate – March 12, 1956". Congressional Record. 102 (4). U.S. Government Printing Office: 4459–4461.
- ^ HR. 6127. CIVIL RIGHTS ACT OF 1957. MOTION THAT SENATE CONCUR IN HOUSE-APPROVED PROVISION PERMITTING A JURY TRIAL IN SOME CRIMINAL CONTEMPT CASES INVOLVING VOTING RIGHTS.
- ^ Winners of M.M. Neely Persuasive Speaking Contest Announced, Fairmont State University, May 18, 2011.
מתיו נילי40366111Q363974
- מושלי וירג'יניה המערבית
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הדמוקרטית
- חברי הסנאט של ארצות הברית מווירג'יניה המערבית
- סנאטורים חברי המפלגה הדמוקרטית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מווירג'יניה המערבית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית
- ראשי עיריות בארצות הברית
- בוגרי אוניברסיטת וירג'יניה המערבית
- עורכי דין אמריקאים במאה ה-20
- אמריקאים שנולדו ב-1874
- אמריקאים שנפטרו ב-1958