אריטס פלמינג
 | |||||
| לידה |
פיירמונט, וירג'יניה, ארצות הברית (כיום בתחומי וירג'יניה המערבית) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | פיירמונט, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | אריטס ברוקס פלמינג | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות וודלון, פיירמונט, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
אריטס ברוקס פלמינג (באנגלית: Aretas Brooks Fleming; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה המערבית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל וירג'יניה המערבית השמיני בשנים 1890–1893.
ראשית חייו
אריטס פלמינג נולד בפיירמונט שבווירג'יניה (כיום בתחומי ווירג'יניה המערבית), כבנם של בנג'מין פ. פלמינג ושל רודה (לבית ברוקס) פלמינג. הוא היה בן למשפחה בולטת בעלת קשרים בפוליטיקה בכל רחבי האזור. פלמינג למד משפטים באוניברסיטת וירג'יניה, ובמהלך מלחמת האזרחים האמריקאית החל לעסוק בעריכת דין. ב-1865 הוא נשא לאישה את קרי מ. ווטסון, בתו של התעשיין ג'יימס א. ווטסון ואחותו של קלרנס ו. ווטסון, לימים סנאטור.
ראשית הקריירה הפוליטית
קשריה של משפחת פלמינג ומסירותה למפלגה הדמוקרטית הקנו לפלמינג הצלחה פוליטית ועסקית. ב-1872 הוא נבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה המערבית וכיהן בו עד 1875. ב-1878 הוא נבחר כשופט בסבב השיפוטי השני של המדינה, וכיהן על כס השיפוט עד בחירתו כמושל. בכול אופן, עניינו הבסיסי של פלמינג בפוליטיקה נשאב מהעניין המרכזי שלו בעסקים. הוא השקיע בחברות רכבות, קרקעות, עצים, נפט ופחם. לאחר 1886 הוא יצר שותפות עם הסנאטור ג'ונסון נ. קמדן. הוא זכה לתמיכה ולגיבוי מקמדן, והשניים הקדישו את מרצם לפיתוח אזור הפחם של מונוגליה העליונה.
מושל וירג'יניה המערבית
ב-1888, בתמיכתו של קמדן, זכה פלמינג במועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל וירג'יניה המערבית, ובבחירות הכלליות, שהיו השנויות ביותר במחלוקת בתולדות המדינה, ניצח את המועמד הרפובליקני נתן גוף. בספירת הקולות הראשונית הציג גוף הפרש של 106 קולות לטובתו, אך פלמינג קרא תיגר על זכות ההצבעה של תושבים אפרו-אמריקאים רבים במחוזות מרסר ומקדואל. הן גוף והן פלמינג הושבעו ביום ההשבעה כמושלים, אך המושל היוצא עמנואל ויליס וילסון, סירב לפנות את מקומו. בית המשפט העליון של וירג'יניה המערבית אישר את הישארותו של וילסון בתפקיד, והמחלוקת יושבה בסופו של דבר בהצבעה מפלגתית בבית המחוקקים ב-15 בינואר 1890, יותר משנה לאחר הבחירות.
כמושל, פעל פלמינג בהחלטיות ליצור סביבה ידידותית למגזר העסקי על ידי הגבלת כוחה של הממשלה והורדת מיסים. אי-הרצון של המדינה להתערב בכלכלה הפך את וירג'יניה המערבית למקום מקלט ליזמות. המסחר והתעשייה התרחבו בהתמדה, וכך יצרו משאבי עושר חדשים, ושילבו עוד יותר את המדינה בזרם המרכזי של כלכלת ארצות הברית.
עלו שאלות בנוגע לאישיותו של פלמינג ובנוגע לשאלה אם הוא הפיק רווחים אישיים מכהונתו כמושל. קיימת עדות מוצקה שפלמינג היה מעורב בעסקים, והוא אכן הרחיב את פעילויותיו הפיננסיות המגוונות כאשר כיהן בתפקיד. הוא פעל במסגרת תרבות אזורית שניזונה מרוח הקידמה, וכמושל, דמוקרט או רפובליקני, צופה ממנו לעשות שימוש בתפקידו כדי להמריץ את כלכלת המדינה ולמשוך אליה משקיעים. פלמינג יצר תוכנית כלכלית שהוא ציפה שממנה יפיקו רווחים הן המדינה והן הוא עצמו.
לאחר כהונתו כמושל
לאחר סיום כהונתו כמושל ב-1893 שב פלמינג לעיסוקו בעריכת דין, וקידם במרץ את עסקיו. יחד עם גיסו קלרנס ו. ווטסון, הוא יצר מספר חברות פחם שלאחר מכן מיזג אותם ב-1901 לחברת הפחם פיירמונט. המאמצים לחסל את התחרות הגיעו לשיאם ב-1903 כאשר חברת פיירמונט התמזגה אל חברת הפחם המאוחדת (Consolidation Coal Company) ממרילנד.
קבוצת פלמינג-ווטסון שלטה בחברת הפחם המאוחדת במשך 25 השנים הבאות. הם פעלו בתקופה של התרחבות תעשייתית משמעותית, וכך הם הצליחו להשתלט על רוב המכרות בשטחי הפחם של פיירמונט. הצלחתם עמדה בצל מותם של לפחות 361 גברים ונערים במכרות של מונוגה ב-1907. לאחר אסון מונוגה, הכיר פלמינג בעובדה שהצלחה בעסקים מצריכה את הבעלים להפעיל מקומות עבודה בטוחים. הוא הפעיל השפעה רחבה בקרב מפעילי מכרות הפחם בווירג'יניה המערבית, והוביל מהלך לייסוד משרד המכרות של ארצות הברית (United States Bureau of Mines) ב-1910. חזונו כלל טרנספורמציה תעשייתית שהוכוונה לטובת מדינתו. משפחת פלמינג-ווטסון בנתה כמה חברות בפיירמונט, והם שמרו על השליטה בחברת הפחם של פיירמונט ובחברת הפחם המאוחדת עד לשנות ה-20.
מותו
אריטס פלמינג נפטר בפיירמונט ב-13 באוקטובר 1923. הוא נטמן בבית הקברות וודלון שבעיר, שם אובליסק גדול מציין את מקום קבורתו. כמה רחובות בפיירמונט נושאים את שמו.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1696-1697
קישורים חיצוניים
- אריטס פלמינג באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אריטס פלמינג באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
- אריטס פלמינג באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אריטס פלמינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אריטס פלמינג40304241Q643158