עמנואל ויליס וילסון
 | |||||
| לידה |
הרפרס פרי, וירג'יניה, ארצות הברית (כיום בתחומי וירג'יניה המערבית) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | צ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות ספרינג היל, צ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
עמנואל ויליס וילסון (באנגלית: Emanuel Willis Wilson; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה המערבית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל וירג'יניה המערבית השביעי בשנים 1885–1890.
ראשית חייו
עמנואל ויליס וילסון נולד בהרפרס פרי שבווירג'יניה (כיום בתחומי וירג'יניה המערבית), כבנם של ג'יימס פיצג'רלד וילסון, ושל מריה (לבית ספנגלר) וילסון, שניהם מהגרים אנגלים. היו לו שני אחים ושלוש אחיות. לאחר לימודים במערכת החינוך הציבורית ועבודה במחסן הנשק הפדרלי בהרפרס פרי, למד וילסון משפטים, וב-1869 התקבל ללשכת עורכי הדין.
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1870 נבחר וילסון מטעם המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של וירג'יניה המערבית. ב-1872 הוא נבחר לסנאט המדינתי. ב-1874 נשא וילסון לאישה את הנרייטה ס. קוטון, והתיישב בצ'ארלסטון. הוא נבחר שוב לשתי תקופות כהונה בבית הנבחרים וכיהן בשנים 1877–1881. ב-1880 הוא נבחר כיושב ראש בית הנבחרים. במהלך הקריירה שלו כמחוקק, קידם וילסון חקיקה בשם עובדי הרכבות ולמניעת אפליה בתשלומים לחברות הרכבות.
מושל וירג'יניה המערבית
אף על פי שהיה נואם מוכשר, שכונה לעיתים "וינדי" וילסון, הוא לא היה איש ארגון פוליטי בעל השפעה, ונוצח בניסיונותיו להיבחר לקונגרס ולתפקיד התובע הכללי. עם זאת, ב-1884 עלה בידו להיבחר כמושל וירג'יניה המערבית כאשר רכב על גל של אי-שביעות רצון ממיסוי במגזר הכפרי, והביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית אדווין מקסוול ביחס של 71,438 מול 66,149 קולות.
כמי שתואר על ידי ההיסטוריון אוטיס רייס כ"אויב הבולט ביותר של זכויות התאגידים" בקרב מושלי המדינות של אותה תקופה,[1] ייצג וילסון את הדמוקרטים הכפריים המסורתיים, בניגוד לרפובליקנים ולאגף תומכי התעשייה של מפלגתו. הוא קרא לשיפורים בבטיחות המכרות ולרגולציה של ענף הרכבות. בנאומיו לפני בית המחוקקים הוא הקדיש פרק זמן משמעותי להתנהלות חברות הרכבות שלדבריו גרמה למדינה עלויות בהיקף של מיליוני דולרים, וקראה לתיקון תקנות פדרליות ומדינתיות. הנוהג המפלה המרכזי מבין אלו שווילסון שאף לשים לו קץ היה הנוהג המקובל של חיוב בסכום גבוה יותר של קרונות משא קצרים בהשוואה לקרונות משא ארוכים. הוא גם המליץ על חקיקה לאסור על הנוהג של חברות הרכבת לתת כרטיסי נסיעה בחינם לפקידי ציבור. הוא המליץ על הרחבת החוקים שנגעו להתנהלות מושחתת כך שיתייחסו לשוחד במינוי מועמדים למשרות פוליטיות. בנאומו בפני בית המחוקקים בשנת 1889, קידם וילסון חקיקה להגבלים עסקיים והרחיב את ההגירה למדינה, לצד רישום מצביעים כדרך לצמצם שחיתות בבחירות.
כמי שכיהן כמושל בשיאו של סכסוך הטפילד-מק'קוי, התנגד וילסון לבקשתה של קנטקי לעצור ולהסגיר את התובעים של הטפילד, ועל פי הוראותיו, תבעה וירג'יניה המערבית את קנטקי על שחרור אנשי הטפילד שחצו את הגבול בין שתי המדינות באופן בלתי חוקי. דוויל אנס הטפילד קרה לבנו על שמו של וילסון, לכבודו.
ב-1887 פעל וילסון יחד עם קבוצה קטנה של מחוקקים לבלום את בחירתו מחדש של עמיתו הדמוקרטי ג'ונסון נ. קמדן לסנאט של ארצות הברית. קמדן ייצג את סיעות תומכי התעשיינים במפלגה הדמוקרטית. אף על פי שכהונתו של וילסון כמושל הסתיימה למעשה במרץ 1889, הוא המשיך לכהן בתפקיד במשך 11 החודשים הבאים, עד שנפתרה המחלוקת בנוגע לבחירות למשרת המושל של 1888 בין הרפובליקני נתן גוף לבין הדמוקרט אריטס פלמינג, שהוכרעה לטובתו של פלמינג.
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, שב וילסון לעיסוקו בעריכת דין, וב-1891 סייע בניסוח נוסח חדש לחוק הבחירות.
עמנואל ויליס וילסון נפטר בצ'ארלסטון ב-28 במאי 1905. הוא נטמן בבית הקברות ספרינג היל שבעיר.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1695-1696
קישורים חיצוניים
- עמנואל ויליס וילסון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- עמנואל ויליס וילסון באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
- עמנואל ויליס וילסון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- עמנואל ויליס וילסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עמנואל ויליס וילסון40304236Q642156