אוקיי פטסון
 | |||||
| אוקיי פטסון, 1951 | |||||
| לידה | דינגס, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | בקלי, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | אוקיי לאונידס פטסון | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | פארק הזיכרון היי לון, אוק היל, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| |||||
אוקיי לאונידס פטסון (באנגלית: Okey Leonidas Patteson; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה המערבית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל וירג'יניה המערבית ה-23 בשנים 1949–1953.
ראשית חייו
אוקיי פטסון נולד בעיירה דינגס שבווירג'יניה המערבית כבנם של לאונידס סי. פטסון ושל לולה קורה (לבית גרוב) פטסון. הוא גדל בעיר מאונט הופ שבווירג'יניה המערבית. ב-1923 הוא נשא לאישה את ללי הוס, ולשניים נולדו שתי בנות. ב-1932 הוא נותר נכה ושתי רגליו נקטעו מתחת לברך כתוצאה מתאונת ציד.[1]
פטסון סיים תואר בוגר אוניברסיטה בקולג' ווסלין של וירג'יניה המערבית, והמשיך בלימודיו באוניברסיטת קרנגי מלון. ב-1949 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטת וירג'יניה המערבית ומקולג' ווסלין.
פטסון עבד כמוכר מכוניות וכמתווך מקרקעין במאונט הופ. בשנים 1935–1941 הוא כיהן כנשיא בית המשפט של מחוז פאייט, ולאחר מכן ועד 1944 כשריף של המחוז. בבחירות של 1944 הוא היה מנהל במסע הבחירות של הדמוקרטים, והיה חבר בחבר האלקטורים. המושל החדש שנבחר אז, קלרנס מדוז, מינה אותו כעוזרו האישי, תפקיד בו הוא שימש עד להתפטרותו בינואר 1948 כדי להתמודד על משרת המושל.
מושל וירג'יניה המערבית
פטסון זכה במועמדות הדמוקרטים למשרת מושל וירג'יניה המערבית בהפרש של 62,000 מול המתמודד על המקום השני, ונבחר ברוב של 110,000 קולות בבחירות הכלליות.
כמושל, זכור פטסון במיוחד בשל החלטתו להקים את בית הספר לרפואה הראשון של המדינה באוניברסיטת וירג'יניה המערבית בעיר מורגנטאון שבצפון המדינה, ולאו דווקא בצ'ארלסטון שבמרכז המדינה.[1] הוא גם היה זה שהחל בסלילת כביש האגרה של וירג'יניה המערבית, שהיה כביש של ארבעה נתיבים לכל אורך המדינה, אם כי לאחר תום כהונתו הוחלף הכביש על ידי מערכת הכבישים הבין-מדינתיים, ורק קטע דרך של שני נתיבים בלבד הושלם בין צ'ארלסטון לבין פרינסטון.
במהלך תקופת כהונתו כמושל, סגר פטסון, בהחלטה שהיום שנויה במחלוקת, את החקירה בפרשת היעלמותם של ילדי משפחת סודר (אנ'), וכינה את דרישת החקירה של ההורים "חסרת תקווה".[2]
במהלך תקופת כהונתו של פטסון כמושל, יצר בית המחוקקים את תפקיד נציב המס המדינתי והסמיכה רשויות מקומיות להטיל מס מכירות.[1]
הסופר ארל סטנלי גרדנר העניק לפטסון שבחים על החלטתו לערוך חקירה מחודשת קפדנית במקרה של הרוצח המורשע רוברט באלרד ביילי, כאשר עלו ספקות בנוגע לתוקף הרשעתו. גרדנר הקדיש את ספרו "ראש הערימה" (Top of the Heap) לפטסון.[3]
לאחר כהונתו כמושל
לאחר תום כהונתו כמושל, שימש פטסון כמנהל הכללי של כביש האגרה של וירג'יניה המערבית, שב לעיסוקו בתיווך מקרקעין, והיה לנשיא הבנק של מחוז ראלי. ב-1969 מינה אותו המושל ארץ' מור כחבר במועצת הנגידים של הקולג'ים והאוניברסיטאות.[1]
פטסון היה חבר מועצת הנאמנים של קולג' ווסלין, וחבר בכמה אגודות: הבונים החופשיים, אבירי ההיכל, המסדר הנאמן של האייל הקורא, ליונס, לשכת המסחר, הלגיון האמריקאי ובמסדר הנדיב והמגן של האיילים הקנדיים. במשך שנים הוא היה חבר במשמר הלאומי.
אוקיי פטסון נפטר בעיר בקלי שבווירג'יניה המערבית ב-3 ביולי 1989. הוא נטמן בפארק הזיכרון היי לון שבעיר אוק היל. לזכרו קרוי קטע של כביש 705 של וירג'יניה המערבית שמוביל אל בתי החולים האוניברסיטאיים של המדינה.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1709
קישורים חיצוניים
- אוקיי פסטון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אוקיי פטסון באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
- אוקיי פטסון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אוקיי פטסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
אוקיי פטסון40371086Q532683