בוב וייז (מושל וירג'יניה המערבית)

בוב וייז
Bob Wise
	בוב וייז, 2008.
לידה	וושינגטון הבירה, ארצות הברית
שם מלא	רוברט אלזוורת' וייז הבן
מדינה	ארצות הברית
	15 בינואר 2001 – 17 בינואר 2005; (4 שנים)
	→ ססיל אנדרווד ג'ו מנצ'ין ←
	3 בינואר 1983 – 3 בינואר 2001; (18 שנים)
	→ מייק סטטון שלי מור קפיטו ←
	1 בדצמבר 1980 – 9 בדצמבר 1982; (שנתיים)
	→ ויליאם ט. ברדרטון הבן טוד ג'. קאופמן ←

רוברט אלזוורת' וייז הבן (באנגלית: .Robert Ellsworth Wise Jr;‏ ‏‏נולד ב־2 בינואר 1948) הוא פוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה המערבית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של מדינתו בשנים 1980–1982, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1983–2001, ולאחר מכן ועד 2005 כמושל וירג'יניה המערבית ה-33.

ראשית חייו

בוב וייז נולד בוושינגטון הבירה וגדל במחוז קנאווה שבווירג'ניה המערבית יחד עם הוריו ושתי אחיותיו, והתחנך בבית הספר ג'ורג' וושינטון שבצ'ארלסטון הסמוכה. אביו עבד בענף הביטוח עבור קבוצת מקדונו קפרטון במשך שלושים שנה.^[1] בבית הספר התיכון הוא עסק באתלטיקה, התמודד במרוצים למרחקים של מיל וחצי מיל, ונבחר כסגן נשיא מועצת התלמידים.

ב-1966 החל וייז את לימודיו באוניברסיטת דיוק, וארבע שנים מאוחר יותר סיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה במדע המדינה.^[2] לאחר סיום לימודיו הוא החל ללמוד בבית ספר למשפטים, ועבד כעוזר בבית חולים פסיכיאטרי בקליפורניה, עד שהתקבל לאוניברסיטת יוסטון.^[1] לצורך לימודיו הוא עבר להתגורר בטקסס, ובסופו של דבר עבר לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טוליין שבניו אורלינס, שם הוא עבד במלצרות במשמרות לילה עד אשר קיבל תואר במשפטים.

ב-1975 סיים וייז את לימודיו בטוליין, ופתח משרד עורכי דין בצ'ארלסטון. הוא ייצג כורי פחם בתביעות פיצויים לעובדים, ותמך במאמצים קהילתיים לשיקום ניצולי השיטפון בנהר באפלו של 1972. ב-1978 הוא סייע שוב בסוגיות שהיו קשורות לפיתוח מחדש של אלו שהושפעו מהשיטפונות במחוז מינגו.

סנאטור בווירג'יניה המערבית

את הקריירה הפוליטית שלו החל וייז ב-1980, כאשר התמודד מול נשיא הסנאט של וירג'יניה המערבית ויליאם ברדרטון בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית במחוז קנאווה. עם תמיכת אגודת החינוך של וירג'יניה המערבית ושל איגודים מקצועיים נוספים במדינה, הביס וייז את ברדרטון בבחירות המקדימות, והמשיך לבחירות הכלליות בנובמבר, שם הוא זכה במושב בסנאט של וירג'יניה המערבית.^[3]

בימיו הראשונים בזירה הפוליטית, בלט וייז עם סגנון מסע הבחירות מלא החיות, במיוחד בעצרות, והוא כונה על ידי העיתון Charleston Daily Mail ב-1982 "ילד הפלא של הפוליטיקה של וירג'יניה המערבית".^[4]

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

ב-1982 התמודד וייז על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא ניצח בבחירות מקדימות שהיו תחרותיות מאוד, והמשיך והביס את חבר בית הנבחרים המכהן, הרפובליקני מייק סטטון, לאחר שזכה ב-58 אחוזים מהקולות. ניצחונו זה היה הראשון מבין תשע תקופות כהונה רצופות לבית הנבחרים בהם ניצח וייז. במהלך 18 שנותיו בבית הנבחרים, הוא התמודד בבחירות פעם אחת ב-1990 ללא יריבים שניצבו מולו, ב-1988 זכה ברוב של 74 אחוזים מול הרפובליקני פול הארט, וב-1994 זכה ברוב של 64 אחוזים מול הרפובליקני סמואל קרבוטה.

בעת כהונתו בקונגרס, שימש וייז בתפקידים כמו מצליף ויועץ בענייני הליכי הבית. הוא ייצג את מחוז הבחירה השני לקונגרס של וירג'יניה המערבית, ששטחו משתרע מהרפרס פרי ועד נהר אוהיו, ונחשב לאחד ממחוזות הבחירה הגדולים ביותר ממזרח לנהר המיסיסיפי. באותה תקופה הצטרף וייז לוועדת התחבורה והתשתיות של בית הנבחרים, תפקיד שאפשר לו להשיג סיוע פדרלי עבור מיזמי כבישים בווירג'יניה המערבית.

בעת כהונתו בבית הנבחרים, שימש וייז כחבר ועדת החינוך והעבודה של בית הנבחרים והיה חבר בצוות ההנהגה של המפלגה הדמוקרטית. בין הישגיו הבולטים במהלך תקופה זו היו חוק הזכות לדעת בתחום הכימיה, תיקון וייז לחוק האוויר הנקי, והחוק הפדרלי לשוויון בבריאות הנפש.^[5]

היה זה בתקופת כהונתו של וייז בקונגרס כאשר נציג אחר של וירג'יניה המערבית, ובנקודת זמן מסוימת ותיק חברי הקונגרס, רוברט בירד, כינה את וייז "מנוע קיטור עם מכנסיים", בהתייחסו למסירותו הבלתי נלאית של וייז ושירותו לציבור בוחריו.^[1]

מושל וירג'יניה המערבית

בחירתו וראשית כהונתו

ב-2000, לאחר 18 שנות כהונה בקונגרס, עזב וייז את מושבו הבטוח, ושב לוירג'ניה המערבית כדי לנצח בבחירות המקדימות של הדמוקרטים על משרת מושל וירג'יניה המערבית. הוא זכה ב-63 אחוזים מהקולות,^[6] והמשיך והתמודד בבחירות הכלליות מול המושל המכהן, הרפובליקני ססיל אנדרווד. במסע הבחירות שלו הדגיש וייז בנאומיו את הכלכלה, החינוך, הבריאות ואת תעשיית האנרגיה. בסופו של דבר הוא זכה ב-50 אחוזים מהקולות מול 47 האחוזים של אנדרווד.^[7]

ב-15 בינואר 2001 הושבע וייז כמושל על ידי השופט דן אוהנלון.^[4] בנאום ההשבעה שלו הוא דיבר שוב על שיפור מערכות הבריאות והחינוך, וכן על הפיכת הכלכלה על פיה.^[8] זמן קצר לאחר השבעתו היה על וייז להתמודד עם שיטפונות נרחבים בדרום-מערב המדינה.^[9]

חינוך

לאחר שזכה בשבחים על טיפולו בשיטפונות, יכול היה וייז לגשת לטפל בסדר היום שלו בנושאי החינוך והבריאות. בתחום החינוך, הוא קידם את מימון מלגות ה-Promise (מתן הזדמנויות אמיתיות למקסום הצטיינות של סטודנטים מקומיים, באנגלית: Providing Real Opportunities for Maximizing Instate Student Excellence). תוכנית זו מומנה באמצעות הגרלות בלוטו אלקטרוני, וקיבלה השראה ממלגות HOPE בג'ורג'יה.

המלגות הראשונות הוענקו ב-2002 ובמסגרתן שולם שכר לימוד מלא לסטודנטים שהשיגו ציון של לפחות 3.0 ממוצע בבית הספר התיכון בשילוב של ציון של 1,000 נקודות במבחני SAT ולמדו בקולג' מדינתי, אוניברסיטה, או קולג' פרטי בתחומי המדינה.

וייז היה מושל וירג'יניה המערבית הראשון שהציע מענקים למימון מלא של הלימודים הגבוהים. הוא גם הקים קו חם אל המושל לבתי ספר בטוחים, ודאג לחקיקה למימון גני ילדים מעל גיל 4.

פעילויות נוספות כמושל

כמושל, עלה בידו של וייז להרחיב את ההרשמה לתוכנית ביטוח הבריאות לילדים הפדרלית (Children's Health Insurance Program). התוכנית אפשרה לילידים למשפחות בעלות הכנסה של פחות מ-34,000 דולר לשנה להיות זכאים לביטוח בריאות.^[4]

וייז התמודד עם לחצים ממושכים בנושא התקציב במשך כל תקופת כהונתו כמושל. אלו כללו עלויות סלילת כבישים ועבודות בהם, הוצאות חינוך, תקציב התפעול המדינתי, ושכר המורים.^[1] באמצע תקופת כהונתו חוותה ארצות הברית שפל כלכלי, ווייז הציע קיצוצי תקציב של 10 אחוזים כדי לעמוד בדרישות של הכנסות המדינה ועדיין לנסות לבצע את העבודות הציבוריות בתשתיות ולמנוע חוב לטווח ארוך.^[3]

וייז גם ניסה למשוך למדינה עסקים באמצעות תוכנית נרחבת של מיסוי וסיוע בתשתיות. במקרה אחד, נתנה המדינה מענקים בהיקף של 215 מיליון דולר כדי לתמרץ השקעה של מיליארד דולר במיזמים, כמו אלו של "המכון למדעי המוח על שם רוקפלר" (Rockefeller Neuroscience Institute), קבלס (Cabela's), המרכז לפיתוח ביוטכנולוגי של אוניברסיטת מרשל, והקונסורציום להייטק של וירג'יניה המערבית.^[10] הוא גם הפנה את תשומת ליבו לנוהגי כריית השטח בפסגות ההרים.

בדצמבר 2002 נבחר וייז כיושב ראש אגודת המושלים של מדינות הדרום. לראשונה מזה 40 שנה אירחה צ'ארלסטאון את כינוס המושלים השנתי. וייז גם שימש כיושב ראש הוועדה למשאבי טבע של אגודת המושלים הלאומית, ושל מועצת האנרגיה של מדינות הדרום.^[3]

לאחר כהונתו כמושל

הברית לחינוך מעולה

ב-2005 היה וייז לנשיא "הברית לחינוך מעולה" (Alliance for Excellent Education), ארגון ללא כוונת רווח המוקדש לצורך להבטיח שכל התלמידים, במיוחד אלו שבאופן מסורתי לא נחלו הצלחות, יסיימו את לימודיהם בבית הספר התיכון מוכנים להצלחה כתלמידי קולג', עובדים ואזרחים.^[3] הארגון נוסד ב-1999 על ידי ג'ראד ולילו לידס, ובסיסו בוושינגטון הבירה. תחת הנהגתו של וייז, היה הארגון לגורם מוביל סוגיות מדיניות חינוך מובילות, כמו חינוך דיגיטלי, אוריינות של מתבגרים, והגדלת שיעור מסיימי בתי הספר התיכון.

במסגרת פעילות הארגון, התמקד המיזם ב-2016 ב"יום הלמידה הדיגיטלית" בהרחבת הגישה של התלמידים לאינטרנט. וייז ונציבת התקשורת הפדרלית, ג'סיקה רוזנוורסל, דנו בדרכים בהנגשת קישוריות פס רחב לתלמידים מחוץ לכיתה, כולל תוכנית במחוז החינוך של עמק קוצ'לה שמציידת אוטובוסים להסעת תלמידים בנתבים אלחוטיים, שחונים בקהילות עם אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, וכך מתאפשר לתלמידים להישאר מחוברים לאינטרנט גם לאחר שעות הלימודים.^[11]

המועצה הלאומית לתקני הוראה מקצועיים

בשנים 2009–2015 שימש וייז כיושב ראש "המועצה הלאומית לתקני הוראה מקצועיים" (National Board for Professional Teaching Standards). המועצה היא ארגון ששואף לקדם מצוינות בהוראה ברחבי ארצות הברית. הוא צמח כתוצאה מדוח מ-1983 של "הוועד הלאומית למצוינות בחינוך" (National Commission on Excellence in Education) שכותרתו הייתה "אומה בסיכון" (A Nation at Risk). הדוח פירט שקיעה חזקה בתקנים ובביצועים של החינוך האמריקאי. הדוח התרכז בצורך לשיפוץ יסודי של מערכת החינוך בארצות הברית.

ביוני 2012 ישב וייז בראש האירוע לחגיגות 25 שנים למועצה שהתקיימו בקפיטול של ארצות הברית. באירוע נשא דברים בין השאר מזכיר החינוך של ארצות הברית לשעבר ריצ'רד ריילי.^[12]

חיים אישיים

במהלך תקופת כהונתו בקונגרס, הכיר וייז את סנדרה קסבר וייז, ששימשה באותה תקופה כיועצת לוועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים. השניים נישאו ונולדו להם בן ובת. לוייז חגורה שחורה בטאקוונדו. הוא ורעייתו מתגוררים בוושינגטון הבירה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוב וייז בוויקישיתוף

בוב וייז באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
בוב וייז באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
בוב וייז באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
בוב וייז באתר The Political Graveyard (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בוב וייז (מושל וירג'יניה המערבית)40529135Q780398

[אנציקלופדיה-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 "Bob Wise". West Virginia Encyclopedia.

[2] "Duke alumni". Duke University. Archived from the original on April 15, 2014.

[תרבות-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 Robert Ellsworth Wise Jr. West Virginia Culture. Archived from the original on April 24, 2014.

[ראיון-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 Governor Bob Wise interview by Dam O'hanlon. Huntington Quarterly. Archived from the original on November 16, 2018.

[5] Bob Wise - Alliance for Excellent Education. Archived from the original on April 8, 2014.

[6] Ourcampaigns - May 09, 2000 WV Governor - D Primary

[7] Ourcampaigns - November 07, 2000 WV Governor

[8] Inaugural Address of Governor Bob Wise January 15, 2001

[9] Floods in Virginia and West Virginia Cause Two Deaths, The New York Times, July 30, 2001.

[10] Gov. Bob Wise's legacy, Herald Mail, January 14, 2005.

[11] "Digital Learning Day Live! / Digital Equity & Access". Archived from the original on April 19, 2016.

[12] NBPTS 25th Anniversary Celebration on June 12, 2012 - Full Presentation

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

בוב וייז (מושל וירג'יניה המערבית)

תוכן עניינים

ראשית חייו

סנאטור בווירג'יניה המערבית

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית