הומר הולט
 | |||||||
| לידה | לואיסבורג, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | צ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | הומר אדאמס הולט | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות רוזווד, לואיסבורג, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
הומר אדמס הולט (באנגלית: Homer Adams Holt; ) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מוירג'יניה המערבית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כתובע הכללי ה-19 של מדינתו בשנים 1933–1937, ולאחר מכן ועד 1941 כמושל וירג'יניה המערבית ה-20.
ראשית חייו
הומר הולט נולד בעיר לואיסבורג שבווירג'יניה המערבית, כבנם של רוברט ביירן הולט ושל אמה ל. (לבית מקוורטר) הולט. הוא היה נכדו של הומר אלונסיוס הולט, שופט בית המשפט העליון של וירג'יניה המערבית, שנפטר זמן קצר לפני לידתו, וככל הנראה הוא נקרא על שמו. הוא למד בבית הספר הצבאי גרינברייר שבעירו, ולאחר מכן למד באוניברסיטת וושינגטון ולי, שם הוא היה חבר באחוות פי-קאפא-פסי, וסיים את לימודיו ב-1918. לאחר ששירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה, הוא שב ב-1920 לאוניברסיטת וושינגטון ולי, למד משפטים, וקיבל תואר ב-1923. ב-1924 נשא הולט לאישה את איזבל ווד, ונולדו להם שלושה ילדים. במשך שנתיים הוא לימד משפטים באוניברסיטה בה למד, ולאחר מכן עסק בעריכת דין בפאייטוויל בשנים 1925–1933.
התובע הכללי של וירג'יניה המערבית
ב-1932, בגיל 34, נבחר הולט לתפקיד התובע הכללי של וירג'יניה המערבית, תפקיד בו הוא שימש עד לבחירתו כמושל ב-1937. הוא נבחר במערכת הבחירות שבה איבדו הרפובליקנים את שליטתם ארוכת הימים במדינה. הוא עבד בשיתוף פעולה עם המושל הרמן קמפ כדי לחזק את מערכת הכספים של המדינה שקרסה בעקבות קריסת וול סטריט ב-1929. היה זה הולט שטען בפני בית המשפט העליון של וירג'יניה המערבית בתיקים שצצו בעקבות התיקון לחוקת המדינה שהגביל גביית מיסים. התיקון לחוקה, שהתקבל בבחירות של 1932, האיץ את המחסור בהכנסות של המדינה ושל גופי הממשל המקומי כאשר הגביל גביית מיסי רכוש. הולט שימש בתפקיד התובע הכללי בתקופה בה התרחש אסון המנהרה הוק נסט (Hawks Nest Tunnel disaster), אירוע רחב היקף של מחלת ריאות תעסוקתית בשנות ה-30 שאירע כתוצאה מכריית מנהרה ליד גשר גאולי שבווירג'יניה המערבית כחלק ממיזם הידרואלקטרי. לאחר מכן, הגן הולט ללא הצלחה על חברת יוניון קרביד (Union Carbide) בפסק הדין של בית המשפט העליון של ארצות הברית "ארצות הברית נגד מדינת וירג'יניה המערבית".[1]
מושל וירג'יניה המערבית
בנובמבר 1936 נבחר הולט כמושל וירג'יניה המערבית לאחר שהביס את מועמד הרפובליקנים השופט סאמרס ה. שרפ ביחס של 492,333 קולות מול 383,503 קולות. הוא היה המושל הראשון שהושבע לתפקידו בינואר במקום במרץ.
כמושל, הוא נקט בגישה שמרנית, וכמעט ולא הביע אמון במדיניות הניו דיל של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט. החל מראשית תקופת כהונתו כמושל, הפך הולט את היציבות הפיננסית למשען העיקרי של ממשלו, ותמך בהמשך גביית מס המכירות כדי לאזן את ההגבלות על הכנסות המדינה שנכפו על ידי התיקון לחוקה.
הולט היה חסר אמון כלפי מנהיגי איגודי העובדים. כאשר ב-1939 צעדו 2,500 כורים ממקומות עבודתם במחוזות פאייט, ראלי, מרסר ומקדואל, הוא שלח להם מכתב בו הוא הבטיח את תמיכתו בהם אם הם ישובו לעבודה ללא חוזים עם האיגודים המקצועיים. בכירי האיגודים המקצועיים במדינה זעמו על צעדו זה, והם בחרו בסנאטור מתיו נילי כמועמדם לתפקיד המושל בבחירות הבאות, זאת כמשקל נגד למועמדו של הולט, ר. קארל אנדרוז. בדומה לעמדתו בנושא השביתות בענף הפחם, הייתה עמדתו בנוגע למדיניות הניו דיל. הוא זיהה את עצמו עם "סיעת בית הנבחרים" של המפלגה הדמוקרטית בווירג'יניה המערבית, והתנגד לסיעת הליברלים תומכי הניו דיל בראשות נילי וכמה ממנהיגי האיגודים המקצועיים.
בעת שכיהן כמושל, פעל הולט כדי לשמור על השלמות הפיננסית של המדינה. הוא חלק על דעתם של מנהיגי מערכת החינוך שנדרשה חקיקה מיוחדת כדי להוסיף מימון לבתי הספר הציבוריים. ועדיין, הוא תמך במהלך לאספקת ספרי לימוד בחינם עבור התלמידים. ב-1938 הוא תמך בהתלהבות בקבלת תיקון לחוקת המדינה שעל פיו היו אמורים להיבחר בבחירות רק המושל, התובע הכללי ומבקר המדינה, תיקון שלא אושר על ידי ציבור הבוחרים במשאל העם שנערך באותה שנה.
הולט היה מושל וירג'יניה המערבית במהלך התקופה בה מיזם הסופרים הפדרלי של מינהל קידום העבודות החל לעבוד על "וירג'יניה המערבית: מדריך למדינת ההרים" ב-1939. הולט לא היה מעוניין שהמדריך יפורסם. הוא האמין שהמדריך יוציא שם רע למדינה ושהוא היה "תעמולה מתחילתו ועד סופו".[2]
כאשר זכה נילי במועמדות הדמוקרטים למשרת המושל ב-1940 כאשר עדיין כיהן כסנאטור, הפלגנות במפלגה הדמוקרטית באה שוב לידי ביטוי במאבק למינוי מחליפו של נילי בסנאט. כמושל היוצא, מינה הולט לאייש את המושב בסנאט את קלרנס א. מרטין, בעוד שנילי, כמושל הנכנס, מינה את ג'וזף רוזייר, נשיא הקולג' המדינה של פיירמונט. מינוי מסוג זה נעשה על ידי המושל, כך שהסוגיה הייתה תלויה ברגע המדויק בה חדל נילי לכהן כסנאטור והיה למושל. הפילוג בין השמרנים ובין הליברלים במפלגה הדמוקרטית בווירג'יניה המערבית התרחב עוד יותר כאשר הסנאט אישר לבסוף את כהונתו של רוזייר לאחר התלבטות ממושכת.
15 שנים לאחר מכן ערק הולט משורות הדמוקרטים, ובבחירות של 1956 הוא תמך ברפובליקני צעיר בשם ססיל אנדרווד למשרת המושל.
לאחר כהונתו
לאחר תום כהונתו כמושל, חידש הולט את עיסוקו בעריכת דין, והיה היועץ המשפטי הראשי של חברת יוניון קבריד בניו יורק, החברה שעמדה מאחורי אסון המנהרה הוק נסט. הולט היה חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת וושינגטון ולי בין השנים 1940–1969.
הומר הולט נפטר בצ'ארלסטון ב-16 בינואר 1975. הוא נטמן בבית הקברות רוזווד שבלואיסבורג.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1706-1707
קישורים חיצוניים
- הומר הולט באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- הומר הולט באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
- הומר הולט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- הומר הולט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
הומר הולט40347477Q364030