ויליאם מקורקל
 | |||||
| לידה | לקסינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | צ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | ויליאם אלכסנדר מקורקל | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות ספרינג היל, צ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
ויליאם אלכסנדר מקורקל (באנגלית: William Alexander MacCorkle; ) היה איש חינוך, עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה המערבית, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל וירג'יניה המערבית התשיעי בשנים 1893–1897.
ראשית חייו
ויליאם מקורקל נולד באחוזת משפחתו ליד לקסינגטון שבווירג'יניה, כבנם של ויליאם מקורקל, מייג'ור בצבא הקונפדרציה, ומרי הסטר (לבית מוריסון) מקורקל. מוצא משפחתו היה סקוטי-אירי, ואבות אבותיו הגיעו משבט טורקוויל או מקטורקוויל שבהיילנדס הסקוטיים, שבתקופה המודרנית שונה למקורקל. באוטוביוגרפיה שלו הוא ציין שהוא הגיע לווירג'יניה המערבית במקרה. אדם ממחוז פוקהונטס עבר בבית משפחתו בווירג'יניה כאשר כרכרתו נשברה, הוזמן לארוחת ערב, וסיפר שהוא זקוק למורה בבית הספר שבו הוא היה חבר בחבר הנאמנים.
לאחר שבמשך זמן קצר הוא לימד בבית ספר במחוז פוקהונטס שבווירג'יניה המערבית, הוא למד באוניברסיטת וושינגטון ולי שבעיר הולדתו. ב-1879 הוא שב לווירג'יניה המערבית, ופתח משרד עורכי דין בצ'ארלסטון, וגם שם לימד בבית ספר. בשנים 1880–1889 הוא שימש כתובע של מחוז קנאווה. ב-1884 הוא נשא לאישה את בל גושום. מקורקל החזיק בדעות מוצקות בנוגע לקונפדרציה. ב-8 בדצמבר 1889 הוא הכה את המרשל של ארצות הברית, ו. ג'. וייט במלון רפנר שבצ'ארלסטון, לאחר שזה האחרון העיר הערות מזלזלות כלפי נשיא הקונפדרציה לשעבר ג'פרסון דייוויס שנפטר אז.[1]
מושל וירג'יניה המערבית
ב-1892 נבחר מקורקל מטעם המפלגה הדמוקרטית כמושל וירג'יניה המערבית, לאחר שניצח את מועמד המפלגה הרפובליקנית תומאס א. דייוויס בהפרש של פחות מ-4,000 קולות. הוא היה האחרון מבין שישה מושלים דמוקרטים שכיהנו ברציפות במדינה במשך 26. שנים, התקופה הארוכה ביותר בתולדות המדינה בה איישה מפלגה אחת את מעון המושל. בנאום ההשבעה שלו הוא חזה ש"המדינה עוברת במהירות לשליטה של בעלי קרקעות שבאים מחוצה לה". הוא טען ש"האנשים שכיום רוכשים את האקרים הרבים של רוב הקרקעות רבות הערך במדינה הם לא אזרחים ורק רכשו אותם כדי להביא לבתיהם בצפון את תוצאות ניצול האדמות של וירג'יניה המערבית." הוא הזהיר שתוך זמן קצר עשויה המדינה להיות במצב של וסאליות תחת הצפון והמזרח, במצב דומה של אירלנד כלפי אנגליה.
כמושל, הוא קידם את הרחבת המימון למוסדות ציבור ושיפר את מערכת התחבורה. באמצעות מסע פרסום, הוא קידם באופן פעיל את משאבי הטבע של המדינה כדי למשוך תעשיות אליה. מקורקל התנגד לתנועת הפועלים שהלכה והתפתחה בקרב כורי הפחם, ושיגר כוחות מיליציה מדינתיים כדי לשבור שביתה.
לאחר שב-1894 נבחר רוב רפובליקנים לבית המחוקקים של המדינה, לא עלה בידו של מקורקל להגשים את תוכניות מפלגתו, והוא שיתף פעולה עם האופוזיציה של הדמוקרטים במאמצים להעלות הסטנדרטים של מוסדות המדינה וכדי לשחרר את סוכנויות המדינה מהשפעות הפוליטיקה.
כמו מושלים אחרים של וירג'יניה המערבית, היה מקורקל מודאג בנוגע לכבישי המדינה. הוא חזה את הצורך באיחוד מערכת הכבישים תחת סוכנות מדינתית. במהלך תקופת ממשלו, הוא לווה כספים על חשבונו האישי כדי להשלים את תיעוד הקרקעות במשרד האדמות של וירג'יניה בריצ'מונד. הוא קידם את שליטת מועצת הבריאות של וירג'יניה המערבית בחינת הרופאים שהיו מעוניינים לעסוק ברפואה במדינה. הוא הציע שהבנקים יידרשו לשמור לפחות 15 אחוזים מהפיקדונות במצב נזיל, והמליץ על חקירתן של חברות ביטוח שביקשו לנהל את עסקיהם במדינה.
לאחר כהונתו כמושל
לאחר תום כהונתו כמושל, שב מקורקל לצ'ארלסטון ועסק בעריכת דין. במסעותיו הרבים, הוא המשיך ליצור יחסי ציבור למשאבי המדינה. ב-1900 נאם מקורקל בפני הוועידה הדרומית לבעיות הגזע שהתכנסה במונטגומרי, אלבמה. נושא נאומו היה "תבונת הכושי וזכות הקניין", שבו הוא הציג בלהט את דעותיו בעד הזכויות לאפרו-אמריקאים.[2]
ב-1910 נבחר מקורקל לסנאט של וירג'יניה המערבית. הוא גם היה המייסד והנשיא של בנק האזרחים הלאומי, שמאוחר יותר התמזג עם הבנק הלאומי של צ'ארלסטון. ב-1928 יצאה לאור האוטוביוגרפיה שלו תחת השם "זיכרונות של חמישים שנה בווירג'יניה המערבית" (The Recollections of Fifty Years).[3]
מותו
ויליאם מקורקל נפטר במעונו, "זריחה" (Sunrise) שבצ'ארלסטון ב-24 בספטמבר 1930. הוא נטמן בבית הקברות ספרינג היל שבעיר.
בראשית שנות ה-60 היה מעונו למוזיאון לילדים. ב-1974 הוכנס הבניין אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[4] המוזיאון, שכיום קרוי מוזיאון התגליות אוומפטו (Avampato Discovery Museum), הועבר ב-2003 למרכז קליי שבמרחק של 3 ק"מ ממרכז צ'ארלסטון, וכיום מעונו לשעבר של מקורקל משמש משכן למשרד עורכי דין.
דרך שדרות מקורקל, שהוא ציר תנועה ראשי בצ'ארלסטון, עובר כביש 60 הארצי.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1697
קישורים חיצוניים
- ויליאם מקורקל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם מקורקל באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית.
- ויליאם מקורקל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם מקורקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "The Logan County banner". (Logan, WV). December 12, 1889.
- ^ MacCorkle, William Alexander, The Negro and the intelligence and property franchise, Cincinnati, The Robert Clarke Company, Printers, 1900.
- ^ William Alexander MacCorkle, The Recollections of Fifty Years of West Virginia, J. P. Putnam's sons, 1928.
- ^ National Register of Historic Places Inventory Nomination Form". Sunrise. State of West Virginia, West Virginia Division of Culture and History, Historic Preservation. 2009-04-04.
ויליאם מקורקל40304248Q883486