פרקליט המדינה של ארצות הברית

פרקליט המדינה של ארצות הברית
איוש נוכחי	נואל פרנסיסקו
תאריך כניסה לתפקיד	19 בספטמבר 2017
ייסוד המשרה	אוקטובר 1870
איוש ראשון	בנימין בריסטוב

הארגון של משרד פרקליט המדינה.

פרקליט המדינה של ארצות הברית ( באנגלית United States Solicitor General ובקיצור USSG) הוא בעל התפקיד השלישי בחשיבותו במחלקת המשפטים של ארצות הברית, (שווה בדירוג עם המשנה לתובע הכללי). פרקליט המדינה קובע את העמדה המשפטית שארצות הברית תנקוט בבית המשפט העליון. בנוסף לפיקוח ולניהול תיקים שבהם הממשלה צד, משרד הפרקליטות גם מגיש תזכירי (brief) "אמיקוס קוריא" במקרים בהם יש לממשל הפדרלי עניין משמעותי בסוגיה המשפטית. פרקליטות המדינה מייצגת את הממשלה כמעט בכל מקרה שבו ארצות הברית היא צד, וגם ברוב המקרים שבהם הממשלה הגישה תזכיר אמיקוס קוריא. משרד פרקליט המדינה בוחן תיקים בהם בתי המשפט הפדרליים לערעורים(אנ') פסקו נגד ארצות הברית וקובע האם הממשלה תערער לבית המשפט העליון.

הרכב משרד הפרקליט הכללי

פרקליט המדינה נעזר בארבעה משנים לפרקליט ושבעה-עשר עוזרי הפרקליט. שלושה מהמשנים לפרקליט הם במשרה קבועה במשרד המשפטים. המשנה הנותר, ידוע כ"משנה הראשי", ומכונה לפעמים "המשנה הפוליטי", הוא מתפטר בדרך כלל עם כניסת ממשל חדש, זאת בדומה לפרקליט המדינה עצמו.

חשיבות

פרקליט המדינה, שמשרדיו ממוקמים בבניין בית המשפט העליון וגם במטה מחלקת המשפטים, מכונה "השופט העשירי" כתוצאה מהקשר ההדוק בין השופטים לבין פרקליט המדינה (וצוות פקידי בית המשפט וצוות הפרקליטות). משרד פרקליט המדינה טוען בדרך כלל עשרות פעמים במהלך המושב השנתי של בית המשפט, וכך הוא הטוען התדיר ביותר בפני בית המשפט. כתוצאה מכך, פרקליט המדינה נוטה להיות נינוח במהלך הדיונים, בעוד שהטוענים האחרים יהיו לחוצים. כמו כן, כאשר משרדו של פרקליט המדינה תומך בבקשת ערעור לבית המשפט העליון, הבקשה לערעור מתקבלת לעיתים תכופות. תופעה ראויה לציון בהתחשב בכך שבכל מושב מתקבלות רק 75-125 מתוך למעלה מ -7,500 בקשות שהוגשו.

מלבד השופטים עצמם, פרקליט המדינה הוא בין המשפיעים הידעניים ביותר בין המשפטנים העוסקים בהתדיינות המשפטית של בית המשפט העליון. חמישה מפרקליטי המדינה התמנו מאוחר יותר כשופטים בבית המשפט העליון: ויליאם הווארד טאפט (ששימש כנשיא ה -27 של ארצות הברית לפני שהפך לנשיא בית המשפט העליון), סטנלי פורמן ריד, רוברט ה. ג'קסון, ת'ורגוד מרשל ואלנה קגן. גם כמה מבעלי התפקידים הזוטרים יותר בלשכת פרקליט המדינה, התמנו מאוחר יותר לבית המשפט העליון. לדוגמה, נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס הבן, היה המשנה הראשי לפרקליט, השופט העליון סמואל אליטו היה עוזר הפרקליט. רוברט בורק היה פרקליט המדינה היחיד (אמנם לא פרקליט מכהן) שמונה למועמד לעליון ומועמדותו לא אושרה. עם זאת, מעולם לא נדחה מינוי לבית המשפם העליון של פרקליט מדינה מכהן. שמונה פרקליטי מדינה נוספים שירתו בבתי המשפט לערעורים של ארצות הברית.

בתוך מחלקת המשפטים, יש לפרקליט המדינה השפעה משמעותית על כל הערעורים המובאים על ידי המחלקה. פרקליט המדינה הוא בעל המשרה היחיד המחויב באופן סטטוטורי להיות "מלומד במשפט". בכל פעם שמחלקת המשפטים זוכה במשפט והצד המפסיד מערער, המחלקה הרלוונטית של משרד המשפטים מייצגת את המחלקה בדיונים. עם זאת, כאשר משרד המשפטים הוא הצד המפסיד במשפט, ניתן להגיש ערעור רק באישור פרקליט המדינה. לדוגמה, אם מחלקת הנזיקין תפסיד במשפט בבית משפט פדרלי מחוזי, לא ניתן לערער על פסק דין זה ללא אישורו של פרקליט המדינה.

הליך "הקריאה להשקפותיו של פרקליט המדינה"

כאשר בית המשפט שוקל האם להוציא צו עיון מחדש בתיק שהממשל הפדרלי אינו צד בו, יבקש בית המשפט לפעמים מפרקליטות המדינה לשקול, בהליך המכונה "קריאה להשקפותיו של פרקליט המדינה" (באנגלית Call for the Views of the Solicitor General - CVSG). בתגובה לקריאה זו יגיש פרקליט המדינה תזכיר (brief) בו יביע דעתו בשאלה אם ראוי להוציא צו עיון מחדש, ובדרך כלל גם יביע את דעתו בשאלה מי מהצדדים צודק.

אף על פי ש"הקריאה להשקפותיו" היא רק בקשה, הרי שמשרד פרקליט המדינה מתייחס אליו כצו. פיליפ אלמן, ששימש בזמנו כמשנה לפרקליט המדינה, והתפרסם ככותב התזכיר בתיק בראון נגד מועצת החינוך כתב באותו תזכיר: "כאשר בית המשפט העליון מזמין אותך, זה כמו צו מלכותי. פשוט אי אפשר לסרב".

"קריאה להשקפותיו של הפרקליט" תוצא על ידי בית המשפט כאשר השופטים סבורים כי העתירה חשובה ושוקלים לאשרה. ובכל זאת הם מעוניינים בחוות דעת משפטית נוספת. דוגמאות כוללות תיקים בהם יש אינטרס פדרלי; תיקים שבהם אין תקדימים מבוססים; תיקים מורכבים או כאלה שישפיעו על נושאים אחרים.

ה"קריאה להשקפות הפרקליט" לא מציינת מועד להגשה. הפרקליטות נוהגת להגיש את התזכירים בשלושה מועדים. בסוף מאי כך שבית המשפט יוכל לדון בהן לפני תום המושב השנתי שלו, החל בדרך כלל בסוף יוני או תחילת יולי; באוגוסט, לעתירות שבית המשפט ידון בהם עם תחילת המושב השנתי הבא בתחילת אוקטובר; בדצמבר, לעתירות שבית המשפט ידון בהמשך המושב^[1].

מסורות

מספר מסורות התפתחו מאז הוקם משרד התובע הכללי בשנת 1870.

אחת המסורות, שהיא אולי ייחודית לארצות הברית, היא נוהג של "הודאה בטעות". אם פרקליט המדינה לא מסכים עם פסק דין שהתקבל בבית משפט תחתון, אפילו שזה היה לטובת הממשלה, הוא רשאי ל"הודות בטעות". במקרה כזה בית המשפט העליון יבטל את פסק הדין ויחזיר את התיק לדיון מחודש בבית המשפט התחתון.

רשימת פרקליטי המדינה

	דיוקן	שם	תקופת כהונה		שירת תחת הנשיא (ים)
1		בנימין בריסטוב	אוקטובר 1870	נובמבר 1872	יוליסס גראנט
2		סמואל פיליפס	נובמבר 1872	מאי 1885	יוליסס גראנט
3		ג'ון גוד	מאי 1885	אוגוסט 1886	גרובר קליבלנד
4		ג'ורג' ינקס	יולי 1886	מאי 1889	גרובר קליבלנד
5		אורלו צ'פמן	מאי 1889	ינואר 1890	בנג'מין הריסון
6		וויליאם טאפט	פברואר 1890	מרץ 1892	בנג'מין הריסון
7		צ'ארלס אולדריץ'	מרץ 1892	מאי 1893	בנג'מין הריסון
8		לורנס מקסוול	אפריל 1893	ינואר 1895	גרובר קליבלנד
9		הולמס קונרד	פברואר 1895	יולי 1897	גרובר קליבלנד
10		ג'ון ריצ'רדס	יולי 1897	מארס 1903	ויליאם מקינלי
11		הנרי הויט	פברואר 1903	מארס 1909	טדי רוזוולט
12		לוייד באוורס	אפריל 1909	ספטמבר 1910	ויליאם טאפט
13		פרדריק להמן	דצמבר 1910	יולי 1912	ויליאם טאפט
14		ויליאם בוליט	יולי 1912	מרץ 1913	ויליאם טאפט
15		ג'ון דייוויס (פרקליט)	29 באוגוסט 1913	21 בנובמבר 1918	וודרו וילסון
16		אלכסנדר המלך	21 בנובמבר 1918	24 במאי 1920	וודרו וילסון
17		ויליאם פרירסון	יוני 1920	יוני 1921	וודרו וילסון
18		ג'יימס בק	יוני 1921	יוני 1925
19		ויליאם מיטשל	4 ביוני 1925	4 במארס 1929	קלווין קולידג'
20		צ'ארלס יוז	מאי 1929	אפריל 1930	הרברט הובר
21		תומאס תאצ'ר	מרץ 1930	מאי 1933	הרברט הובר
22		ג'יימס ביגס	מאי 1933	אפריל 1935	פרנקלין רוזוולט
23		סטנלי ריד	אפריל 1935	27 בינואר 1938	פרנקלין רוזוולט
24		רוברט ג'קסון	מרץ 1938	18 בינואר 1940	פרנקלין רוזוולט
25		פרנסיס בידל	22 בינואר 1940	25 באוגוסט 1941	פרנקלין רוזוולט
26		צ'ארלס פהי	1 בנובמבר 1941	ספטמבר 1945	פרנקלין רוזוולט
27		הווארד מקגרת'	אוקטובר 1945 - אוקטובר 1946	הארי טרומן
28		פיליפ פרלמן	יולי 1947	אוגוסט 1952	הארי טרומן
29		וולטר קאמינגס	דצמבר 1952	מארס 1953	הארי טרומן
30		סיימון סובלוף	פברואר 1954	יולי 1956	דווייט אייזנהאואר
31		לי רנקין	אוגוסט 1956	ינואר 1961	דווייט אייזנהאואר
32		ארצ'יבלד קוקס	ינואר 1961	יולי 1965	ג'ון קנדי
33		ת'ורגוד מרשל	23 באוגוסט 1965	30 באוגוסט 1967	לינדון ג'ונסון
34		ארווין גריזוולד	אוקטובר 1967	21 במארס 1973	לינדון ג'ונסון
35		רוברט בורק	21 באוגוסט 1973	20 בינואר 1977	ריצ'רד ניקסון ג'רלד פורד
36		דניאל פרידמן	20 בינואר 1977	28 במרץ 1977	ג'ימי קרטר
37		וייד מק-קרי	28 במרץ 1977	20 בינואר 1981	ג'ימי קרטר
38		רקס לי	אפריל 1981	1 ביוני 1985	רונלד רייגן
39		צ'ארלס פריד	1 ביוני 1985	20 בינואר 1989	רונלד רייגן
40		ויליאם ברייסון	20 בינואר 1989	26 במאי 1989	ג'ורג בוש האב
41		קנת' סטאר	26 במאי 1989	20 בינואר 1993	ג'ורג בוש האב
42		ויליאם ברייסון	20 בינואר 1993	7 ביוני 1993	ביל קלינטון
43		דרו דייס	7 ביוני 1993	1 ביולי 1996	ביל קלינטון
44		ולטר דלינגר	1 ביולי 1996	13 בנובמבר 1996	ביל קלינטון
45		סת' וקסמן	13 בנובמבר 1996	20 בינואר 2001	ביל קלינטון
46		ברברה אנדרווד	20 בינואר 2001	11 ביוני 2001	ג'ורג' בוש הבן
47		טד אולסון	11 ביוני 2001	10 ביולי 2004	ג'ורג' בוש הבן
48		פאול קלמנט	11 ביולי 2004	19 ביוני 2008	ג'ורג' בוש הבן
49		גרגורי גר	19 ביוני 2008	16 בינואר 2009	ג'ורג' בוש הבן
49		אדוין קנידלר	16 בינואר 2009	19 במרץ 2009	ברק אובמה
49		אלנה קגן	19 במרץ 2009	17 במאי 2010	ברק אובמה
50		ניל קטיאל	17 במאי 2009	9 ביוני 2010	ברק אובמה
51		דון ורלי	9 ביוני 2010	25 ביוני 2016	ברק אובמה
52		איאן גרשנגום	25 ביוני 2016	20 בינואר 2017	ברק אובמה
53		נואל פרנסיסקו	20 בינואר 2017	10 במרץ 2017	דונלד טראמפ
54		ג'פרי וול	10 במרץ 2017	19 בספטמבר 2017	דונלד טראמפ
55		נואל פרנסיסקו	19 בספטמבר 2017	מכהן כיום	דונלד טראמפ