יוסף חריש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף חריש
היועץ המשפטי לממשלה ה־8
19861993
(כ־7 שנים)
תחת ראש ממשלת ישראל שמעון פרס, יצחק שמיר ויצחק רבין

יוסף חריש (15 בספטמבר 1923 - 6 בנובמבר 2013) היה היועץ המשפטי השמיני לממשלה, שופט וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

ביוגרפיה

יוסף חריש נולד בירושלים למשפחה דתית ולמד בישיבת תפארת צבי. לאחר שפרק עול מצוות עבר ללמוד בגימנסיה. התנדב לארגון ההגנה ושירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במהלך "השבת השחורה" נעצר על ידי הבריטים ונאסר יחד עם חברי הגנה נוספים במחנה המעצר בלטרון. הוא ישב שם במשך חצי שנה. במלחמת העצמאות היה קצין וסייע להקמת חיל השלישות.

בתקופת הצנע שימש כעוזרו האישי של דב יוסף, שר האספקה והקיצוב, ובמקביל למד משפטים לתואר הראשון ושני אוניברסיטה העברית. במרץ 1954 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל[1] במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. לאחר מכן הצטרף לפרקליטות המדינה. בשנת 1958, בגיל 35, מונה לשופט בבית משפט השלום. ב-1969 התמנה כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב,[2] בו הגיע לדרגת סגן נשיא בשנת 1984.

באפריל 1986 פרש לגמלאות ובחודש יוני, בעקבות פרשת קו 300, שבה הודח היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר, מונה חריש במקומו.

במסגרת תפקידו קבע מספר הנחיות במסגרת "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה":

נושאים בולטים שבהם טיפל במהלך כהונתו:

כיהן בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה עד 1 בנובמבר 1993.

חריש היה נשוי פעמיים ונולדו לו ארבעה ילדים, בהם מנכ"ל עמותת "לשובע", גיל-עד חריש. התגורר בשכונת רמת אביב שבתל אביב.

נפטר ב-6 בנובמבר 2013[4] ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38790592יוסף חריש