מארי לואיז, דוכסית פארמה

מארי לואיז, דוכסית פארמה
Maria Louise von Österreich
לידה	12 בדצמבר 1791; וינה, האימפריה הרומית ה"קדושה"
פטירה	17 בדצמבר 1847 (בגיל 56); פארמה, דוכסות פארמה
מדינה	האימפריה האוסטרית ; דוכסות פארמה
בן זוג	נפוליאון בונפרטה ; אדם אלברט פון נייפרג ; שארל רנה דה בומבלה
שושלת בית הבסבורג
תואר	קיסרית צרפת ומלכת איטליה ; דוכסית פארמה
אב	פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
אם	מריה תרזה מנאפולי וסיציליה
צאצאים	ראו בהמשך
	14 באפריל 1814 – 17 בדצמבר 1847; (33 שנים)
	→ ז'אן ז'אק רז'י דה קמברה קרלו השני, דוכס פארמה ←

מארי לואיז, דוכסית פארמה, או מריה לואיזה מאוסטריה (בגרמנית: Maria Louise von Österreich‏; 12 בדצמבר 1791 - 17 בדצמבר 1847) הייתה אשתו של נפוליאון בונפרטה, ולאחר תבוסתו מונתה בקונגרס וינה לדוכסית פארמה.

ביוגרפיה

ילדותה

מריה לואיזה נולדה בווינה ב-12 בדצמבר 1791, לפרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ולמריה תרזה מנאפולי וסיציליה, בתם של פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה קרולינה מאוסטריה.

תקופת ילדותה הייתה תקופת המלחמות הנפוליאוניות, ומריה לואיזה הושפעה מאוד מסבתה מריה קרולינה מאוסטריה שתיעבה את המהפכה הצרפתית, שהביאה למות אחותה מארי אנטואנט, מלכת צרפת. בשנת 1805 ברחה משפחתה להונגריה ולאחר מכן לגליציה, ובשנת 1806 ויתר אביה על התואר "קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"".

מריה לואיזה קיבלה חינוך מעולה, ושלטה מלבד לגרמנית אף באנגלית, בצרפתית, בספרדית, בלטינית ובאיטלקית. בהיות מריה לואיזה בת 15 מתה אמה, ואביה התחתן עם מריה לודוויקה מאוסטריה-אסטה.

נישואיה לנפוליאון

בשנת 1809 התחדשה הלחימה בין צרפת לאוסטריה, ושוב נאלצה המשפחה הקיסרית להימלט להונגריה. באותה שנה נחתם הסכם שנברון, ולאחר מכן החליט נפוליאון שעליו לשאת אשה שתעמיד לו יורש. בתחילה ניסה נפוליאון להתחתן עם אנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, אחותו של אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, אולם לאחר כישלון המגעים עם הרוסים, ביקש נפוליאון להתחתן עם מריה לואיזה, וב-7 בפברואר 1810 נחתם הסכם הנישואין על ידי קרל פיליפ שוורצנברג.

ב-11 במרץ 1811 התחתנה מריה לואיז על ידי שליח עם נפוליאון, שהיה מיוצג על ידי דודה הארכידוכס קרל, דוכס טשן, וב-27 במרץ נפגשה עם נפוליאון בקומפיין. ב-1 באפריל נחגגה החתונה הרשמית בכנסיית סן-ז'וזף בפריז, ולמחרת נערך טקס הכתרתה הרשמית בארמון הלובר.

מארי לואיז הייתה אישה צייתנית, והתאקלמה במהירות בחצר הקיסרית הצרפתית. בנוסף, טיפחה מארי לואיז קשרים חמים עם לואיז אנטואנט ז'אנה, דוכסית מונטבלו. על אף שנפוליאון עשה כל מאמץ לרצות את מארי לואיז, מערכת היחסים בין השניים היתה מעט קרה, משום היותה ביישנית, שלא כמו ז'וזפין דה בוארנה - אשתו הקודמת של נפוליאון.

בעקבות החתונה נוצר קשר ידידותי חזק בין אוסטריה לצרפת, ונפוליאון ופרנץ השני אף נעשו ידידים.

מארי לואיז נחשבה אשת חיל ומעולם לא התערבה בפוליטיקה, ובאופן פרטי הייתה מנומסת מאוד ועדינה. באירועים ציבוריים מיעטה מארי לואיז בדיבורים בעקבות ביישנותה, מה שגרם לעם לחשוב עליה שהיא יהירה ושחצנית.

ב-20 במרץ 1811 ילדה מארי לואיז את נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה, שקיבל את התואר מלך רומא, בהתאם לנוהג שבו יורש העצר של האימפריה הרומית ה"קדושה" נקרא מלך הרומאים. מארי לואיז הקדישה את זמנה לטיפול בבנה; היא דאגה שיובא אליה כל בוקר, ובקרה אותו במגוריו במהלך היום.

נפילתו של נפוליאון

במאי 1812, חודש לפני הפלישה הצרפתית לרוסיה, הגיעה מארי לואיז מלווה בנפוליאון לדרזדן, שם פגשה את אביה ואמה החורגת. אביה פרנץ אמר לנפוליאון שהוא יכול לסמוך על אוסטריה במלחמה המתקרבת. ב-29 במאי השאיר נפוליאון את מארי לואיז ובנם בדרזדן, כדי לקחת את האחריות על צבאו.

מארי לואיז נסעה לפראג, שם בילתה כמה שבועות עם המשפחה הקיסרית האוסטרית, וב-18 ביולי חזרה לסנט קלאוד. מארי לואיז שמרה על קשר עם נפוליאון לאורך כל המלחמה, ולאחר התבוסה הקשה ברוסיה, חזר אליה נפוליאון ב-18 בדצמבר 1812.

באפריל 1813 הצטרפו פרוסיה ובריטניה למלחמה נגד נפוליאון, והכריזו מלחמה על צרפת, אולם אוסטריה נשארה נייטרלית לבינתיים. ב-30 במרץ 1813 יצא נפוליאון לגרמניה, ומארי לואיז מונתה לעוצרת הקיסרות. באוגוסט 1813 הצטרפה אוסטריה למלחמה נגד צרפת, אולם מארי לואיז ניסתה לשכנע את אביה לפרוש מהלחימה נגד נפוליאון. ב-19 באוקטובר 1813 הובס נפוליאון בקרב לייפציג, וב-9 בנובמבר חזר לסן-קלאוד.

ב-23 בינואר 1814 מארי לואיז מונה לעוצרת הקיסרות בפעם השנייה, וב-25 בינואר בשעה 03:00 לפנות בוקר, חיבק נפוליאון את בנו בפעם האחרונה, ועזב כדי להוביל את צבאו על מנת להדוף את פלישת בעלות הברית מהצפון.

על אף שבעלות הברית התקרבו לפריז, לא רצתה מארי לואיז לעזוב את העיר, משום שהייתה בטוחה שעקב היותה בתו של פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה ינהגו בה כוחות בעלות הברית בצורה יפה. בנוסף קיוותה שבנה נפוליאון השני יירש את נפוליאון במקרה שהלה יודח, וכן פחדה שעזיבתה תחזק את תומכיהם של בית בורבון. לבסוף שוכנעה מארי לואיז על ידי אנרי ז'אק גיום קלארק לעזוב את העיר, וב-29 במרץ עזבה מארי לואיז את פריז, יום לפני שנכנסו אליה בעלות הברית.

מארי לואיז ופמלייתה עברו לבלואה, שם הייתה מוגנת מפני בעלות הברית. ב-3 באפריל הסנאט הצרפתי ביוזמת טליראן הודיע על הדחת נפוליאון מכס הקיסרות, וב-7 באפריל נודע הדבר למארי לואיז. מארי לואיז רצתה לחזור לפריז, אך שוכנעה על ידי רופאה ז'אן-ניקולא קלוריבסאר ועל ידי הדוכסית מונטבלו לא לעשות זאת.

ב-11 באפריל התפטר נפוליאון מתפקידו ללא תנאי, אך מארי לואיז שמרה על תואר הקיסרית, וקיבלה את השליטה בדוכסות פארמה תוך שבנה ממונה ליורש העצר אחריה. ב-16 באפריל שוכנעה מארי לואיז על ידי אביה לנסוע לווינה, וב-23 באפריל הגיעה לווינה, שם נפגשה עם בני משפחתה.

קונגרס וינה

בקיץ 1814 שלח אביה את אדם אלברט פון נייפרג ללוות את מארי לואיז לעיירת הנופש אקס-לה-בן, על מנת למנוע ממנה להצטרף לנפוליאון. מארי לואיז רצתה להתחתן עם פון נייפרג, אשר היה ידיד של מטרניך, ואף ייצג אותה בקונגרס וינה, אולם החדשות על כך לא התקבלו בעין יפה בעיני הציבור האוסטרי והצרפתי.

כאשר נמלט נפוליאון מהאי אלבה, שלחה לה אמה החורגת הזמנה להשתתף בתפילות להצלחת הצבא האוסטרי, אולם מארי לואיז דחתה את ההזמנה המעליבה. ביוני 1815 הובס נפוליאון בקרב ווטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה. לאחר מכן הוא לא ניסה ליצור עמה קשר נוסף.

בקונגרס וינה קיבלה מארי לואיז את דוכסות פארמה, אך הוחלט שלאחר מותה תועבר הדוכסות לבית בורבון, משום שבעלות הברית התנגדו שצאצא של נפוליאון ישלוט בנחלה כלשהי באירופה.

דוכסית פארמה

ב-18 באפריל 1816 הגיעה מארי לואיז לדוכסות פארמה, והתקבלה בהתלהבות רבה על ידי התושבים. בדצמבר אותה שנה הדיחה מארי לואיז את ראש הממשלה המכהן, ומינתה במקומו את פון נייפרג. בשנת 1821 מת נפוליאון באי סנט הלנה, וזמן קצר לאחר מכן התחתנה מארי לואיז עם פון נייפרג.

בשנת 1829 מת פון נייפרג, ומארי לואיז לקחה זאת באופן קשה, על אף שנמנעה מלהתאבל עליו בפומבי, על פי דרישת בני משפחתה.

בשנת 1831 פרצו ברחבי הדוכסות מהומות של הקרבונארי, ומארי לואיז נאלצה להחליף את ראש ממשלתה. לאחר מכן שלחה מכתב לאביה בבקשת עזרה, ואכן צבא אוסטרי נשלח לדוכסות ודיכא את המרידה. על מנת למנוע מהומות נוספות, חננה מארי לואיז את ראשי המתמרדים.

בשנת 1833 שלח מטרניך למארי לואיז את שארל רנה דה בומבלה, ובשנת 1834 התחתנו השניים.

ב-9 בדצמבר 1847 חלתה מארי לואיז בדלקת קרום הריאה, וב-17 בדצמבר נפטרה ונקברה בווינה, שלט האצולה שלה משמש את חברת הקוסמטיקה האיטלקית, אקווה די פארמה.