נישואים באמצעות שליח
נישואים באמצעות שליח הוא טקס נישואים שבו לפחות אחד מבני הזוג אינו נוכח, ואת מקומו או מקומה ממלאים שליחים. נישואים כאלה מתרחשים כאשר אחד מבני הזוג נעדר מסיבות שאינן תלויות בו כגון שירות צבאי, מאסר או גלות או כאשר נישואין בין שני בני זוג אלה אסורים מבחינה חוקית בטריטוריה בה אחד מהם או שניהם נמצאים.
היסטוריה
נישואים באמצעות שליח היו נפוצים בקרב האצולה הגבוהה ובתי המלוכה של אירופה החל מימי הביניים, כאשר אצילים נישאו בנישואים פוליטיים עם בעלי ברית מארצות מרוחקות, וביקשו לממש את חוזה הנישואים בהקדם אפשרי מבלי להגיע פיזית אל ארצה של הכלה. אמצעי התחבורה לא היו נוחים ובטוחים מספיק עבור תנועה בלתי הכרחית של מלך או אציל בכיר ולעיתים הייתה אף שכנה בהיעדרותו מנחלתו בשל מרד העלול לפרוץ בהיעדרו. המנהג הפך לסמל סטטוס של אצולה גבוהה גם כאשר לא היה נחוץ למעשה, וכאשר בני הזוג נפגשו זמן קצר יחסית לאחר קיום הטקס. נישואים באמצעות שליח היו נוהג מקובל שגווע רק במחצית השנייה של המאה ה-19. נפוליאון בונפרטה נישא ב-1811 באמצעות שליח למארי לואיז, דוכסית פארמה (הטקס נערך ב-11 במרץ והשניים נפגשו ב-27 במרץ).
ב-10 באוגוסט 2003 נשא הקוסמונאוט יורי מלנצ'נקו (אנ'), ששהה אותה עת בתחנת החלל הבינלאומית, את יקטרינה דמיטרובה באמצעות שליח.
ביהדות
ערך מורחב – קידושין באמצעות שליח
הנישואים ביהדות מורכבים משני שלבים: קידושין ונישואין, שההפרש ביניהם כיום במסגרת טקס חופה וקידושין הוא דקות ספורות.
ניתן לבצע קידושי כסף ושטר באמצעות שליח. האיש יכול למנות שליח לקדש, והאישה יכולה למנות שליח לקבל את הקידושין. (משנה, מסכת קידושין, פרק ב', משנה א'). כך שתאורטית שליחו של הבעל יכול לקדש את האישה באמצעות שלוחה, ללא נוכחות שני הצדדים.
קידושין כאלו נדירים ביותר בימינו, שכן נהוג כיום להצמיד את הקידושין לנישואין, שבהם יש צורך בנוכחות החתן והכלה. מקרה מפורסם שבו נערכו קידושין בצורה זו היה בין יגאל עמיר ולריסה טרימבובלר, שאושרו כתקפים על ידי בית הדין הרבני בירושלים.
לפי פסק דין של בג"ץ יש להכיר בנישואים של אזרחים ישראלים שנערכו כנישואים אזרחיים בחו"ל באמצעות מיופי כוח, ללא נוכחות בני הזוג, בתנאי שנישואים כאלה הם חוקיים ומוכרים במדינה בה בוצעו (למשל אל סלוודור).[1]
בארצות הברית
המדינות טקסס, קולורדו, קליפורניה ומונטנה הן המדינות היחידות בארצות הברית המתירות לקיים נישואים באמצעות שליח, כאשר רק מונטנה מאפשרת ששני בני הזוג לא יהיו נוכחים בטקס (ובלבד שאחד מהם הוא תושב המדינה או משרת בכוחות המזוינים של ארצות הברית).[2][3] לרוב מדובר בנישואים כאשר אחד מבני הזוג משרת בצבא, או חתונות של מהגרים.
בראשית המאה ה-20 התקיים מנהג במסגרתו שלחו גברים מקליפורניה והוואי תמונות שלהם ליפן, על מנת להתחתן באמצעות שליח עם כלות מיועדות, ששלחו אף הן את תמונותיהן לארצות הברית. הדבר אפשר לאשת האיש ("Picture Bride") להגר לארצות הברית כאשה הנשואה לאזרח אמריקאי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25014804נישואים באמצעות שליח