מנהלת ההתיישבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנהלת ההתיישבות
סמל משרד הביטחון, אליה כפופה המנהלה
סמל משרד הביטחון, אליה כפופה המנהלה
צילום אוויר של אזור התעשייה שער בנימין, בו יימצאו משרדי מנהלת ההתיישבות
צילום אוויר של אזור התעשייה שער בנימין, בו יימצאו משרדי מנהלת ההתיישבות
מידע כללי
תחום שיפוט תחום היישובים הישראלים ביהודה ובשומרון
משרד אחראי משרד הביטחון
סוכנות אם המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון
סוכנות בת מנהלת תיאום וקישור
תאריך הקמה מרץ 2023
ראש יהודה אליהו
מטה מרכזי בית אל

מנהלת ההתיישבות היא גוף אזרחי ישראלי, הכפוף למשרד הביטחון, שמנהל מטעם מדינת ישראל את הפעילות האזרחית הישראלית, כגון פיתוח ובנייה, בחלקים משטחי יהודה ושומרון שבהם המדינה לא החילה את סדרי המנהל והשיפוט שלה. אכיפת הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C נמצאת גם כן באחריות המנהלה.[1]

מאז כיבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים ביוני 1967 היה הממשל ביהודה ושומרון כפוף לפיקוד המרכז של צבא הגנה לישראל, ובפועל השלטון הישראלי ביהודה ושומרון היה צבאי. בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל ה-37 הוחלט להוציא את תחומי הפעילות של המנהלה לאחריות אזרחית, ובעקבות זאת הוחל במרץ 2023 בתהליך הפרדת מנהלת ההתיישבות מהמנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, האחראי על התחומים האזרחיים ביהודה ושומרון עד לנקודה זו.[2]

ראש מנהלת ההתיישבות מאז הקמתה הוא יהודה אליהו.[3]

היסטוריה

קודם ההקמה

מיד לאחר כיבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים הוחל ממשל צבאי ישראלי באזורים אלו ובחבל עזה. ממשל זה היה אמון הן על ההיבט הביטחוני והן על הטיפול באוכלוסייה האזרחית, ותחתיו התקיים מטה המינהל האזרחי שכלל שני ענפים: ענף כלכלה וענף מינהל ושירותים. בראש הענפים עמדו קציני צבא ולידם פעלו קציני מטה אזרחיים שהיו כפופים להם מבצעית אך מקצועית היו שליחים של משרדי ממשלה אזרחיים.[4] בנוסף מונה "מתאם העניינים האזרחיים בשטחים המוחזקים", ולרוב נשארו ראשי הערים ביהודה, בשומרון ובחבל עזה בתפקידיהם, והמשיכו לנהל את העניינים האזרחיים בערים הגדולות. לכל נפה מונה מושל צבאי בדרגת סגן אלוף. בירות שבע הנפות שהוקמו היו חברון, בית לחם, רמאללה, יריחו (עבור נפת ירדן),[5] שכם, ג'נין וטולכרם.

בספטמבר 1981 החליט שר הביטחון, אריאל שרון, להפריד בין המשימה הרגילה של צה"ל להגן על מדינת ישראל ותושביה מפני איומים חיצוניים, לבין אחריותו לדאוג לצרכיה האזרחיים של האוכלוסייה שבשליטת ישראל.[6] לשם כך הוא הפריד את המנהל האזרחי מהממשל הצבאי והותיר בידי הממשל הצבאי רק את האישור הסופי לפעולות בעניינים אזרחיים. ב-4 בנובמבר 1981 פוצלו הסמכויות. המושלים הצבאיים הפכו לקציני המנהל האזרחי, וסמכויותיהם צומצמו לנושאים אזרחיים בלבד. ראש המנהל האזרחי היה כפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים, היחידה האחראית למימוש מדיניות הממשלה בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, שכפופה למשרד הביטחון. במקביל הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קצינים בדרגת אלוף-משנה, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים לאלוף פיקוד המרכז וממנו למטכ"ל ולשר הביטחון.[7] לאחר האינתיפאדה הראשונה הורחבה פריסת צה"ל והוקמה אוגדת אזור יהודה ושומרון. המרחבים פוצלו לשש חטיבות מרחביות: חטיבת מנשה, חטיבת אפרים, חטיבת שומרון, חטיבת בנימין, חטיבת יהודה וחטיבת עציון, שלכל אחת מרחב משלה.

בשנת 1995, כחלק מהסכם אוסלו ב', הועברו חלק מסמכויות המנהל האזרחי לרשות הפלסטינית, ותפקידי המושלים הצבאיים של המנהל האזרחי בכל נפה בוטלו. כיוון שבידי ישראל נותרו סמכויות אזרחיות וביטחוניות רבות, היה צורך בתיאום של ממשלת הרשות עם הרשויות הישראליות, ולכן הוקמה מנהלת תיאום וקישור ותחתיה מפקדות תיאום וקישור (מת"קים). מנהלת זו כפופה למנהל האזרחי, ולכן היא חלק מצה"ל, ותפקידיה ניהול תחומי האחריות הישראליים ביחס לפלסטינים במרחב.

ההקמה

במהלך השנים הועברה ביקורת בקרב תושבי יהודה ושומרון הישראלים על התנהלותו של המנהל האזרחי.[2]

בממשלת ישראל ה-37 מונה בצלאל סמוטריץ' לשר במשרד הביטחון האחראי על המנהל האזרחי. סמוטריץ' הורה במרץ 2023 על הקמת מנהלת ההתיישבות, כגוף אזרחי נפרד מהמנהל האזרחי הצבאי.[1]

בפברואר 2023 אישרה ממשלת ישראל את מינויו של יהודה אליהו, שהיה בעבר שותפו של סמוטריץ' להקמת תנועת רגבים, לראש המנהלה.[2][8] בתחילת דרכה של המנהלה היו בה 12 תקנים.[9]

כחלק מהליך ההקמה, ב-1 ביולי 2024 עברו הסמכויות המשפטיות מיועמ"ש המנהל האזרחי ליועמ"ש מנהלת ההתיישבות.[10]

פעילות

המנהלה מאשרת באופן קבוע את תוכניות האכיפה נגד הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C.[1]

ביוני 2024 התכונן המנהל האזרחי להרוס שכונה של חוות יאיר הנקראת על שם רב-סרן מוטי שמיר, חייל צה"ל תושב המקום שנפל במתקפת הפתע על ישראל במהלך קרב רעים, ובה אתר הנצחה לזכרו. על מנת לבצע את הפינוי, ביקש המנהל האזרחי אישור ממנהלת ההתיישבות. המנהל נענה בשלילה. למרות זאת, פינה המנהל את השכונה ב-4 ביוני יחד עם משרד הביטחון ומג"ב, וזאת בנימוק של "צורך ביטחוני", נימוק שאינו מצריך אישור של המנהלה,[11] באישורו של שר הביטחון יואב גלנט.[12]

כחלק מחבילת סנקציות נגד הרשות הפלסטינית והסדרת מאחזים שהועברה בקבינט המדיני-ביטחוני כתגובה להכרת מספר מדינות במדינה פלסטינית באותו החודש, קיבלה המנהלה אחריות גם על השמורה ההסכמית.[13]

המנהלה אישרה מספר פינויים נגד מאחזים, ביניהם פינוי צור הראל ב-3 ביולי 2024. אנשי המנהלה ידעו על הפינוי מראש ואישרו אותו, אך למעשה לא היה בסמכותם למנוע את הפינוי, מאשר שהמאחז הוגדר בחוות דעת של שב"כ ככזה שיוצאים ממנו עימותים או פעולות תג מחיר.[14]

תפקיד

תפקידה של המנהלה הוא לנהל את חיי האזרחים הישראלים ביהודה ובשומרון, בעוד תפקיד ניהול מרכיבי הביטחון נותר תחת המנהל האזרחי.

בין סמכויותיה של המנהלה:[15]

החל ממרץ 2023, תוכניות אכיפה של פיקוד המרכז נגד בנייה בלתי חוקית ביהודה ובשומרון דורשות את אישור המנהלה קודם ביצוען,[16] למעט תוכניות אכיפה נגד בנייה במאחזים מהם יוצאים עימותים נגד ערבים או פעולות תג מחיר,[14] או כאלה שהוגדרו כ"סכנה ביטחונית" על ידי מערכת הביטחון. מידע אודות תוכניות האכיפה מגיע לידיה של המנהלה בכל מקרה, והיא מעורבת, יחד עם המנהל האזרחי וצה"ל, בקביעת הפינויים ומועדם.[17]

מדיניות

נטען כי המנהלת צמצמה מאוד את מתן האישורים לפעולות אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית במאחזים, ולעיתים אף מונעת פעולות אכיפה שמדינת ישראל התחייבה עליהם בפני בתי המשפט.[1]

מטה

מטה המנהלה נמצא כיום בבית אל, מאחר שהופרד מהמנהל האזרחי, שיושב בבסיס אוגדת איו"ש בבית אל. המנהלת מתוכננת לעבור לאזור התעשייה שער בנימין.[2]

ביקורת

בכירים בצבא הגנה לישראל מתחו ביקורת על המנהלה עם הקמתה, ביניהם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. בביקורתו, אותה העביר במהלך דיון שהתקיים ב-20 במרץ 2024, טען כי המנהלה לא מאשרת באופן מספק את תוכניות פיקוד המרכז לאכיפה נגד בניית מאחזים, אך מאשרת באופן קבוע את תוכניות האכיפה נגד הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C.[16]

הישאם אבראהים, מפקד המנהל האזרחי, הנחה את אנשי המנהל למצוא מאחזים מהם יוצאים עימותים נגד ערבים או פעולות תג מחיר. זאת משום שהמנהל האזרחי מורשה לפנות מאחזים כאלה גם ללא אישור ממנהלת ההתיישבות,[14] מאחר שניתן להחשיב אותם כ"ביטחוניים".

ראשי המנהלה

שם תקופת כהונה הערות
יהודה אליהו מרץ 2023 ראש המנהלה הנוכחי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 מסמך סודי: הביקורת הקשה של האלוף נגד פעילות סמוטריץ' במשרד הביטחון, באתר ynet, 16 במאי 2024
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 ריבונות דה פקטו: כך סמוטריץ׳ קובע עובדות בשטח ביו"ש, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2024
  3. עוז ישראל שוורץ, ‏סמוטריץ: מדינה פלסטינית – מוחשית מאי פעם, באתר "סרוגים", 9 במאי 2024
  4. מלחמות היהודים בשטחים, דבר, 25 בספטמבר 1968
  5. אזורי עדיפות
  6. תכנית שרון להפרדת המינהל האזרחי מהצבאי בשטחים תובא ב יום א ' לממשלה, דבר, 23 בספטמבר 1981
  7. רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
  8. אישור מינוי ראש מינהלת ההתיישבות (הסדרת שירותים אזרחיים ביו"ש) במשרד הביטחון - החלטה מספר 168 של הממשלה מיום 23.02.2023., באתר משרד ראש הממשלה, ‏23 בפברואר 2023
  9. מורן אזולאי, אלישע בן קימון, שחר אילן, תשובות המדינה לבג"ץ על ההתנחלויות - באישור סמוטריץ' | ההסכם המלא, באתר ynet, 5 בדצמבר 2022
  10. אלישע בן קימון, חרף התנגדות ארה"ב: הממשלה פועלת להרחבת ההתנחלויות, בזמן המלחמה, באתר ynet, 2 ביולי 2024
  11. אלישע בן קימון, חרף סירוב סמוטריץ': פונה מאחז לא חוקי בשומרון, באתר ynet, 4 ביוני 2024
  12. חנן גרינווד, ‏הבתים בחוות יאיר פונו; בסביבת סמוטריץ' תקפו את גלנט: "מאיפה יש לך כוח?", באתר ישראל היום, 4 ביוני 2024
  13. איתמר אייכנר, הקבינט אישר: יוסדרו 5 מאחזים בלתי חוקיים, סנקציות על בכירי הרשות, באתר ynet, 27 ביוני 2024
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 אלישע בן קימון, המהלך של ראש המינהל האזרחי הנכנס לאיתור מאחזים ולמניעת התלקחות ביו"ש, באתר ynet, 8 ביולי 2024
  15. סיפוח מתחת לרדאר: הקמת "מינהלת ההתיישבות" תחת השר סמוטריץ', באתר שלום עכשיו, ‏יוני 2023
  16. ^ 16.0 16.1 יהודה פוקס, הנדון: היעדר אכיפה כלפי בנייה בלתי חוקית באיו"ש, באתר ynet, ‏16 במאי 2024
  17. אלישע בן קימון, מהומה בפינוי מאחז לא-חוקי, רעולי פנים נקמו עם אבנים על רכבי ביטחון וכבאית, באתר ynet, 3 ביולי 2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מנהלת ההתיישבות40831396